כל כולו אהבה ודיוק: הקרפ המושלם של 'טיבס'
הרצל דגם את החלבית החדשה בהרצליה, ויצא כששיניו נוטפות התפעלות • דיוק, טעם משובח ומקום איכותי • כתבה אינפורמטיבית
- הרצל קוסאשוילי, בחדרי חרדים
- כ"ד חשון התשע"ד
- 12 תגובות
כבר זמן רב שאני נושך שפתיים בכל פעם שאני נקרא לדגל המזון על ידי כמה ממכריי - המחפשים נואשות מסעדה חלבית ראויה במרכז. בצר לי, אני מנסה תמיד להוריד אותם מהרעיון ולהמליץ להם על אופציה בשרית. נכון שהיו כמה וכמה אלטרנטיבות חלביות שצצו בשנים האחרונות, אולם כולן נעלמו עם הרוח והעונה שהתחלפה, ולהוציא את DECA התל אביבית הראויה, באמת שמדובר במדבר שממה לז'אנר החלבי הכשר למהדרין, אם אנחנו לא לוקחים בחשבון את רשתות בתי הקפה ההמוניות החולקות לרוב תפריטים זהים. מסעדות חלביות בקונספט שף ומטבח ייחודי - אין.
גם אם כבר מצאתי משהו, לא תמיד אני אוהב להטריח את עצמי ולהשתרך בפקקי ענק. כן, גם בשביל מסעדה טובה והגונה. הפעם, מסתבר שחציתי את קו הרגש וההיגיון בעבור תמורה נאותה בהחלט. המיקום מפתיע בעיני לא פחות מהקונספט והמקום עצמו - הרצליה. מי היה מאמין? בלב הרצליה פיתוח, בין כל מסעדות הגורמה הלא-כשרות והברים הנחשבים והמעודכנים ביותר, מצאתי את TIBS, ולא היה שמח ממני.
נתחיל בזה שב-TIBS חושבים מחוץ לקופסא. קוראים לזה מטבח מודרני-עכשווי, אולם מי שבאמת פתוח לטעמים ולצבעים החדשים שיש למסעדה הזאת להציע, ימצא שם את פריז, איטליה והמזרח הרחוק שזורים האחד בשני, מבלי שאחד יאפיל על רעהו או ידחק את השני אל מחוץ לפריים.
בנימין, הבעלים של המקום, קיפל במסעדה הזו את נשמתו - והתוצאה ראויה להערכה, עד כמה שבארץ כמו שלנו ניתן לומר שמעריכים יזמים כמוהו. מסתבר שזו לא המסעדה היחידה שברשותו. והשיגעון מתחיל הרבה שנים לפני כן, בפריז ובטוניסיה, שם הוא מחזיק במסעדות העונות לשם... TIBS, עד שלפני מספר שנים גמלה בליבו ההחלטה לעלות ארצה עם משפחתו, ולייבא לכאן את הקונספט המצליח של 'המטבח החדש'.
ראשית, המקום מושקע ומטופח, וזה עוד לפני שבכלל הגענו לתפריט. חלל המסעדה נעים, מואר ומרווח, וכמו שאני אוהב, הפינות של המסעדה מספקות את תחושת הבידוד הדרושה לארוחה איטית ושקטה. אמרנו איטית? בהחלט. אם אתם באים ל-TIBS תשכחו משיטת הזבנג וגמרנו. התפריט המגוון והמרשים יפתה אתכם שוב ושוב לטעום ולגעת בשלל המנות שיש באמתחתו, וגם פה המוטו של 'גם אם כואב קצת בכיס, אבל שמח בלב', מקבל את מקומו הראוי.
הפיצה הכי קרובה לחלום האיטלקי
סושי טרי שנארז אל מול עיניכם במיומנות? יש. קרפים (מזונות) אפויים במילויים נהדרים של פטריות וקרם שמנת? יש ויש. שלל פיצות בקומבינציות שלא חלמתם אפילו? רק תבקשו. אתם רק מתבקשים לקחת את הזמן, לבחור מנה ראשונה לפתיחת התיאבון, רצוי עם כוס יין בצד, והעתיד שלכם נראה מובטח.
לשמחתי הגענו אני ורעייתי למקום, לאחר שהמולת יום העבודה מאחרינו. מבלי להתאמץ מצאנו חניה ממש בצמוד למסעדה, (רק אל תשכחו להפעיל PANGO, או להצמיד תו חניה לשמשה עד לשעה 20:00 בערב). ובסופו של דבר, גם הפקקים היו סבילים בהחלט.
משם, החוויה רק תפסה תאוצה. למנה ראשונה הזמנתי את המנה שהייתה נראית לי הכי בנאלית מתפריט הראשונות, אולם, לאחר שהמנה הונחה על השולחן וטעמנו ממנה כזית, תחושת שביעות רצון התפשטה לי בחלל הפה.
המנה מכונה 'ברוסקטה', אולם לא מדובר בעוד פרוסות באגט חרוכות שעליהן נחות בחוסר היגיון רכיבים סתמיים. הברוסקטה של השף אליעד מוגשת עם גבינת פטה, גבינת עיזים, אבוקדו, בצל סגול וביצה רכה, שמונחים על שתי פרוסות לחם דגנים מחיטה מלאה, והתמורה מלבבת ומפנקת בכל ביס וביס. אשתי חיפשה משהו קצת שונה בתפריט, ועיניה נפלו על סלט שווארמה, כשנתחי השווארמה מגולמות על ידי נתחי טונה שנצרבו בעדינות על המחבת. גם ללא הרטבים מדובר בסלט מרענן, עם ירק חי ורענן, אבל הויניגרט עושה רק טוב למנה הכל כך לא יומרנית וטעימה.
את המנה הראשונה ליוויתי לשמחתי בשליש כוס בירה גולדסטאר צוננת כדבעי, והאות למנה העיקרית ניתנה בזאת. אתם בהחלט יכולים להעיז יותר ולעיין בתפריט היינות והאלכוהול במקום.
כאן, בשלב העיקריות, התפצלנו. אני רציתי את הקרפים, למרות שחששתי שהמנה תגיע בגרסתה הצפויה כשהיא מוקרמת בליטר שמנת רותחת, כשהמלית הפנימית מורכבת מפטריות משומרות וסתמיות. אולם ההפתעה הייתה מושלמת. בכובד הראש הראוי, אני חייב לציין שמדובר במנת הקרפ הטובה ביותר ששיניי נגסו בה. המאפה היה אפוי כמו שצריך, ללא התוספת המיותרת של השמנת מלמעלה שמרככת את הקרפ והופכת אותו לעיסה עוד בטרם הגיעה לחיך. הקריספיות החיצונית היתה מדודה, והתוכן, אוי התוכן הפנימי, כל כולו אהבה. מילוי שחור, דחוס וממכר של פטריות אמיתיות וטריות שנצלו על המחבת, לצד שמיר, בצל ורוטב בשמל שמככב כמעט בכל פשטידה, רק שהפעם עם מנה נדיבה של גבינת פרמז'ן בפנים. המנה גדולה, ומגיעה כשהיא רותחת ורוחשת על המחבת. קורבן ראוי בהחלט.
אשתי הלכה על 'סנדרס', אחת ממנות הפיצה האישית שמוצעות בתפריט הענק והמגוון, וזה הדבר הכי קרוב לפיצה שהאיטלקים הגו במוחם הקודח. בצק דק ופריך, עתיר בגבינת פרמז'ן איכותית ונטולת סינתטיות לחלוטין.
בכלל, אם יש נקודת הנחה שליוותה את הארוחה הנהדרת הזו מתחילתה ועד סופה: דייקנות. המנות מדוייקות ומאוזנות להפליא. אין טעמים שמבלבלים אותך. הכל מונח ובא על מקומו בשלום. קשה היה למצוא נקודת תורפה, אם כי שוב, דגמנו אולי 5% מהתפריט. לסושי ולדגים בכלל לא הגענו, מה גם שהארוחה הזאת לבדה, לאחר טעימה ממנת הקינוח הנהדרת של שלוש שכבות שוקולד מריר בציפוי אגוזי וכוסית אספרסו קצרה ודחוסה, גזלו מאיתנו כשעתיים תמימות. ושלא תבינו לא נכון, אין פה אפילו רגע אחד של חרטה על החוויה.
שמחה כפולה
אני יודע שבביקור הזה קניתי את עולמי בכל מקרה. ראשית, משום שכעת יש לי המלצה חדשה לאלה שמתעקשים על חלבית ראויה כשרה למהדרין באזור המרכז, וזאת מבלי שאני מסתכן. ושנית, בגלל שגם לאשתי נגמר התירוץ על כך שאין מקומות ראויים לשבת בהם באזור המרכז, מה שמביא אותנו לנדוד לעתים עד לירושלים...
המחירים של חלק מהמנות אמנם קצת מעבר לממוצע שהיינו רגילים אליו עד כה, אבל ללא ספק, הבשורה החדשה שמסעדת TIBS מביאה בכנפיה, שווה הרבה יותר. באחריות.
כתובת וכל השאר...
TIBS – מסעדת שף חלבית, סושי ודגים
רחוב אריה שנקר 14, הרצליה פיתוחי
טל': 09-7739523
שעות פעילות:
א'-ה': 12:00-1:00
מוצאי שבת: שעה לאחר צאת השבת-2:00
אפשרות לאירועים סגורים במקום בימי ו' בלבד
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות