הבטחת 'לשים עין'? אתה לא ממש חייב

הבטחה "לשים עין", אינה התחייבות לשמירה על חפץ, כך קובע הרב מרדכי גרוס.

אתר 'ישיבה', מספק לגולשיו שירות מיוחד, כאשר הם יכולים לשגר שאלותיהם לרב, ושורה של רבנים , מתייחסים לשאלות ומגיבים עליהם בקצרה.

אחת השאלות המעניינות שהתפרסמו שם השבוע, הייתה מגולש שסיפר: "מדי פעם, בשבתי בספרייה, אנשים שיושבים בסמוך ורוצים לצאת להפסקה, מבקשים ממני 'לשים עין' על חפציהם ולא תמיד מציינים מתי יחזרו.

"לעתים", הוא מוסיף, "אני מוצא עצמי תקוע, שכן הבעלים לא שבים למשך זמן רב. האם הליכה לשירותים נחשבת 'פשיעה בשמירה'? האם אני חייב להישאר עד שהם חוזרים?" שואל המעניין. הרב מרדכי גרוס, המתייחס לשאלה משיב בפסיקה מפתיעה. וקובע כי בביטוי, "תן עיניך בו" אין די כדי לבטא גמירות דעת להיות שומר.

"אם ההסכמה לשמירה נעשתה בשפה קלילה זו, אין בה כדי לחייב את השומר מדין שמירה, כך שמבחינה ממונית, אין על השומר במקרה זה שום חיוב".

"אמנם", מסייג הרב גרוס את דבריו, "כיוון שאמרת לחברך שאתה מסכים לשים עין על החפץ שלו, ראוי שתעמוד בדיבורך, למרות שאינך חייב מבחינה ממונית. ולעניין פרטי השמירה, הדבר תלוי במידת רצינות ההסכמה. לדוגמה, אם ביקשו ממך לשים עין על החפץ ללא הגדרת זמן ועברו כמה דקות, אין צורך להישאר שם או שלא ללכת לשירותים. מכיוון שהסכמה כזו, ללא הגדרת זמן, מובנת כלא רצינית כלל, שהרי השומר לא יישאר שם לאורך זמן. אך אם הוגדר שתשים עין על החפץ למשך זמן קצר, ראוי שתישאר ליד החפץ במשך פרק אותו זמן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!