הרב שיינין מעיד: "הצלתי את הגראי"ל מרצח"

הגאון רבי אברהם שיינין, החברותא של הגראי"ל שטיינמן, העיד על תקיפתו בכינוס ציבורי: "לפנות שחר", פתח, "קם ילוד אשה ונוסע שלושת רבעי השעה, ומישהו לוקח אותו באוטו, במיוחד כדי לבצע את זממו הנורא, בשפיכות דמים.

״אם מישהו בן ברית יכול לפתוח דפים טמאים של עיתון מתועב שכל מטרתו לפגוע ולהרוס את קדשי ישראל, וכתוב שם שזה עלילת דם, הרי שמי שמנוי על זה ומי ששותף למפעל הזה, הוא רודף! הוא שופך דמים.

״באותו בוקר הגראי"ל למד ופניו צהלו באור התורה. פתאום פורץ אותו בליעל, וביד נתעבת נותן מכה בחזה, וקול המכה נשמע היטב, וביד שניה הוא סוחב אותו, הוא לא מסתפק בזה, הוא מעיף את ספר התורה הקדוש הזה שכל בית ישראל נשען עליו על המיטה, והיה נס גלוי שמרן ישב עם כובעו על ראשו, ומעוצמת המכה הכובע התמעך וכך ניצל ממכה בראשו רחמנא ליצלן. מיד ניסיתי להדוף אותו, ואני רואה שהוא לפת את מרן כל כך חזק, שכשניסיתי להרים אותו סחבתי יחד עמו את מרן.

״איני יודע באיזה זכות זכיתי, בזכות אבותיי, היה זה שבריר של שנייה לפני הנורא ביותר, רח״ל.

"אני מעיד עלי שמים וארץ, שלא היה חסר רגע כמימריה, לפני. לא רק אני אומר זאת, כך גם אמר מפקד המשטרה לאחר מכן בזה הלשון: ׳היה לרב שלכם נם שהוא נשאר חי! ובאים בני בליעל, ופותחים דיון אם הכוונה הייתה כך או כך.

"היום בבוקר", העיד, "שאל אותו אחד התלמידים, אם עדיין כואב לו, ומרן שמעודו אינו מתלונן על ייסורים, אומר שמאוד כואב לו.

״אנו זקוקים לרחמים, אבל אשמים אנחנו, שראינו את מרן מוטל ככה. כשראיתי אותו מוטל על המיטה עם הכובע המרוסק, נזכרתי שהוא סיפר לי בדמעות שליש בשבוע זה, על נם ההצלה המופלא שלו, לאחר שברח מבריסק, ובדרך עבר בגרמניה, ושהה שש שעות בברלין, ואמר שהיה שש שעות בתחנת הרכבת, והסתובבו שם רוצחים נאצים, ולא עשו לו שום דבר. ולדאבון לב, כשהיה בגיל 16 לא נגעו בו חיות אדם, במקום טמא. וכאן קורה דבר נורא כזה, ועומדים לרצחו נפש רח״ל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!