כל מה שחשוב לדעת על אסתמה

איך תדעו שאתם סובלים מאסתמה?
הסימפטומים של המחלה מטרידים ולא נעימים, משתנים מאחד לשני וגם מתקופה לתקופה.
יש מי שחווים התקף אסתמה קצר פתאומי ואחרים התקף ארוך וממושך. אסתמה קלה לרוב לא תשפיע על אורח החיים היומיומי והיא מורגשת בעיקר בהתקפים וגם פשוט יותר לטפל בה בעוד אסתמה קשה עלולה להשפיע בדרכים רבות כולל להקשות על שינה ועל ביצוע פעילות גופנית. במצבים מסוימים היא גורמת למחסור באספקת חמצן ועלולה לגרור אשפוזים ואף לסכן חיים.
בין התסמינים הנפוצים שנלווים לאסתמה בדרגות חומרה שונות: לחץ בחזה, קוצר נשימה וקשיי נשימה, שיעול יבש (במיוחד בשעות הלילה), ייצור מוגבר של ריר, צפצופים, קשיי שינה בשל קשיי נשימה, מגבלה תנועתית בשל קשיי הנשימה, נשיפה מאומצת, לחץ בחזה, דופק גבוה, עייפות, קושי לדבר.
מחלת אסתמה עשויה להחמיר וגם לגרום לבעיות נשימתיות קשות במרוצת השנים או בחשיפה למזהמים. חולים במחלה צריכים להיות מודעים לכך שקיימים גורמים שעשויים לגרות את דרכי הנשימה ולהוביל להתפרצות של התקפה ביניהם טריגרים אלרגניים כמו עובש וקרדית האבק, זיהום אוויר, עשן, ריחות עזים, אוויר קר ויבש, לחות גבוהה, פעילות גופנית מאומצת ואפילו מתח נפשי.

מי נמצא בסיכון לאסתמה?

המחלה אינה מדבקת אך היא יכולה לנבוע מגורמים תורשתיים וסביבתיים ונפוצה יותר בקרב מי שסובל מאלרגיות מסוימות, בעיקר מנזלת אלרגית ומקיומם של פוליפים באף. היא שכיחה יותר אצל אנשים אשר בינקותם או בילדותם סבלו מדלקת ריאות קשה או סבלו בעבר מזיהומים ויראליים או עובדים בסביבה תעסוקתית מזוהמת ועם כימיקלים.
עם זאת, לא כל מי שסובל מאלרגיה עשוי לפתח אסתמה ולא כל מי שחולה באסתמה עשוי לפתח אלרגיות. לכן גם נהוג לחלק אותה לאסתמה אלרגית ולא אלרגית וכן יש גם אסתמה של ילדים ואסתמה של מבוגרים בהתאם לגיל שבו היא התפרצה לראשונה.
אם עולה חשש למחלה, כדאי לגשת לאבחון רפואי אצל רופא מומחה ריאות או אלרגיה, שיכלול לרוב גם בדיקת תפקודי ריאות שלמעשה מודדת את זרימת האוויר אל הריאות ומחוצה לה.

כיצד מטפלים באסתמה קלה וקשה?

במידה והאבחנה תהיה שאכן מדובר באסתמה, הטיפול יותאם לדרגת החומרה – קלה או קשה ואם מדובר במצב כרוני. קיימות שיטות טיפול שונות שיכולות לסייע לשמירה על הנשימה והפחתת התקפים או הפחתת עוצמתם.
למשל, ישנם משאפים (להצלה / הקלה) עם תרופות שיכולים להקל על הסבל ולעיתים גם מדובר בתרופות נוגדות דלקת למניעה וכן תרופות להרפיית השרירים ופתיחת דרכי הנשימה. במצבים בהם האסתמה מוגדרת קשה ולא מאוזנת יש לרוב צורך להוסיף תרופות ביולוגיות להחזרת האיזון הנדרש ושליטה במחלה או הפחתת החומרה.
יש לקחת בחשבון שבמקרה של התקף או החמרה הטיפול יהיה עוצמתי יותר או טיפול מסוג אחר במיוחד אם ההתקפים חוזרים או שחווים החמרה מרובה נוכח שימוש בסטרואידים כולל יקיצות לילות.
כמו כן, ההמלצות כוללות שינויים תזונתיים דוגמת מעבר למזונות דלי שומן, העשרת התפריט בסיבים תזונתיים, שילוב של דגנים מלאים. בכל מקרה, נדרש לגלות מה מעורר התקפה ומתי היא מתלקחת וכן לזהות מתי היא מחמירה וכיצד ניתן להפחית את הסיכון.
אם התסמינים אינם משתפרים בעקבות השימוש במשאף יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי על אחת כמה וכמה אם ישנם תסמיני אזהרה כמו קושי בדיבור, התרוממות של הכתפיים, צפצופים, בלבול, שפתיים חיוורות, התנשפות, קשיי נשימה קשים, שינויים בגוון הליחה בעת שיעול.
חשוב לעקוב אחר השפעת הטיפול וכן לשים לב במיוחד לתופעות לוואי ולהגיע לרופא לצורך מעקב שגרתי ובקרה למניעת בעיות נשימה ארוכות טווח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!