רגעים שחולפים: מקבץ תחושות יום יומיות | אפרת ברזל

כמו מה,

כמו תחושת ההתקדמות שניה אחרי שמפעילים את המדיח, לוחצים, ממשיכים, הוא מתחיל, ואת כבר במשימה הבאה.

כמו מה,

בדיוק כמו אותה ההרגשה כשמפעילים את מכונת הכביסה ושומעים את פעולת ההתחלה.

כמו מה,

כמו ההרגשה שנדלק שעון שבת פתאום וכולם אומרים יחד 'הו'.

כמו מה,

כמו  המבט על נר ראשון של חנוכה, גם אחרון.

כמו מה,

כמו הקרמבו הראשון שאת מזהה טרי בקיוסקים,

כמו מה,

כמו ריח של תינוק שרק נולד, בכפל של השקע בין העורף לכתף.

כמו מה, כמו שיעור טוב שאת שומעת בערב אמהות ואומרת לעצמך ברגע אחד קטן בלב, "זהו, אני חוזרת להיות צדיקה".

כמו מה,

כמו הזמן שהשמש כבר שוקעת ואת מזהה את מיקומה של ציפור אחת שמצאה לה מקום משלה על ענף בצמרת העץ כדי לישון עליו את הלילה.  

כמו מה,

כמו תיבת נגינה ישנה שפתחו לך כשהיית קטנה והסבירו לך איך זה עובד שם עם המסרק מהברזל והבליטות על גלגל המתכת שעושים מנגינות אחרי שאת מותחת את הקפיץ, איזה פלא פשוט.

כמו מה, כמו הרגע שאת יודעת שתפילה שלך נשמעה, אי אפשר להסביר את זה במילים אבל את כבר יודעת שהיא תהפוך בדרכה למציאות נראית.

כמו מה,

כמו ריח של סבון נוזלי בבקבוק פלסטיק ירוק של 'בת אורן' או 'דרמפון' בבקבוק צהוב-בננה.

כמו מה, כמו ביצה רכה שיצאה לך נשפכת בדיוק כמו שאת אוהבת,

כמו היחס האמביבלנטי שלך בחורף לשקדי מרק וקרוטונים בתוך המרק ומחוצה לו סתם בתפזורת.

כמו מה,

כמו תחושת האושר לכתוב כל מה שעולה בליבך,

כמו מה,

כמו דמעה חמה על הלחי אחרי שמישהו שוב העליב אותך  והבטחת לך שאת כבר מחוסנת מכאלה,

כמו מה, כמו הריח שיש כשנכנסים לחנות למכשירי כתיבה, גם כשאת כבר מזמן לא תלמידה.

כמו מה,

כמו אמירה מדויקת של מישהי שמעבירה בך ידיעה ברורה לרגע של תקוה חדשה,

כמו מה,

כמו לראות עכשיו נרקיסים ביער אלעד ולהבין שעוד שנה חלפה והבצלים שלהם לא שכחו אותך.

כמו מה,

כמו חנות שהיית הולכת עם אבא בימי שלישי אחרי הצהריים לקנות לך הפתעה,

 כמו מה, כמו הידיעה שכשהיית קטנה ידעת שאת צודקת אבל עולם המבוגרים לא אפשר לך מספיק בטחון להגיד,

כמו מה, כמו השנים שעוברות ומאפשרות לך לראות כמה הילדה הזאת שבתוכך באמת ידעה. אפילו שהיא היתה קטנה.

כמו מה, כמו טקסט שלא הבנת בשביל מה פתחת לקרוא אבל אחרי כמה שניות הכי כן.

כמו מה,

כמו המתקן הקטן מהעץ הנועד לייבוש עצמי של פרחים, זה הפשוט והאצילי שמיכלי חברתי קנתה לי ליומולדת, שני קרשים קטנים, ארבעה ברגים עם ארבעה פרפרים ממתכת שסוגרים אותם חזק, וביניהם המון המון שכבות של קרטון להידוק, לייבוש פרחים שמותר לקטוף שתיכף תכניסי שם בפנים.

כמו מה, כמו הרגע שפתחתי את המתנה, התרגשתי,  וסיפרתי לה שאני קניתי לעצמי בעצמי בדיוק אותו מתקן קטן לייבוש פרחים לפני כחודש,

כמו מה,

כמו שאם חברה קונה לך מה שהיא אוהבת וזה גם בדיוק מה שאת, זה כמו לחלוק יחד את הרגעים הקטנים שבורא עולם נותן לנו בשפע, אלה שכל הזמן סביבנו זמינים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!