מתינותם של האזרחים האיראנים; סקר מרתק

סקר מקיף שנערך לאחרונה באיראן ביוזמת משרד החוץ ופורסם ב'ידיעות אחרונות' העלה ממצאים מעניינים בנוגע למתינותם של האזרחים האיראנים וליחסם האוהד למערב בכלל ולישראל בפרט. מהימנותם של סקרי דעת קהל באיראן נתונה לעתים בספק בשל המגבלות שמטיל המשטר על חופש הביטוי של האזרחים. עם זאת, בחינה ביקורתית של מתודולוגיית הסקר, הצלבה בין תוצאות סקרים שונים והניסיון המצטבר בעריכת סקרים באיראן מאפשרים ללמד במידה רבה על עמדות הציבור האיראני.

חוקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ד"ר רז צימט, מסביר כי רוב ממצאי הסקר אינם מפתיעים ומשקפים היטב את תהליכי העומק בחברה האיראנית, ובמיוחד בקרב צעירים, בהם: חילון, התמערבות, התנגדות גוברת למשטר ולמדיניותו והתרחקות מערכי המהפכה. תהליכים אלה ניכרים גם בסקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות באיראן. כך, למשל, הצביעו סקרים משנת 2018 על כך שרק 52% מכלל אזרחי איראן ו-41% מאזרחי טהרן צמים בחודש הרמדאן ושרוב הציבור מתנגד לכפיית הרעלה על נשים.

גם הממצאים ביחס לישראל מחזקים עדויות גוברות לשינוי בהתייחסויות בקרב הציבור האיראני כלפי ישראל. כך, למשל, תועדו בשנים האחרונות אזרחים הנמנעים באופן מתריס מלדרוך על דגלי ישראל שהונחו על הקרקע.

עם זאת, חלק מהממצאים מעלים תהיות מסוימות. כך, למשל, ההסתייגות לכאורה מהמשך פיתוח תוכנית הגרעין אינה מתיישבת עם ממצאי סקרים אחרים, שנערכו באיראן והצביעו על התנגדות נרחבת לכניעה לתכתיבים מערביים ביחס לתוכנית הגרעין. התנגדות זו ניתנת להסבר כביטוי הן של תחושות גאווה לאומית (אף כי זו נשחקה לאורך השנים) והן של תמיכה בזכותה של איראן להצטייד באמצעים הדרושים לה כדי להתגונן מול אויבים חיצוניים לאור לקחי העבר, ובמיוחד מלחמת איראן-עיראק. הסבר אפשרי לסתירה זו נעוץ באופן ניסוח חלק מהשאלות, שיצרו זיקה בין המצב הכלכלי לתמיכה בתוכנית הגרעין. ייתכן כי הצגת השאלה במנותק מהסוגייה הכלכלית, למשל: "האם אתה תומך בתוכנית הגרעין?", הייתה משפיעה על התשובה.

בנוסף על כך, בממצאי הסקר המצביעים על כך שרוב הציבור האיראני רואה בישראל "כוח צבאי חזק" או מכיר בהישגיה המדעיים אין בהכרח משום תמיכה בישראל, ולא כל שכן במדיניותה. גם בהקשר זה ייתכן כי תשובות לשאלות, כגון: "האם איראן צריכה לראות בישראל איום צבאי משמעותי?" או "האם אתה תומך במדיניות ישראל כלפי איראן?" היו מעלות תמונה מורכבת יותר.

בסיכומו של דבר, ממצאי הסקר מחזקים את ההערכה בנוגע לפער המתרחב בין הציבור האיראני למשטר ועל הסתייגות גוברת מעמדותיו הרשמיות, לרבות בסוגיות מדיניות חוץ. עם זאת, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות הטיה מסוימת של ממצאי הסקר הנובעת מאופן עריכתו (טלפונית) וניסוח השאלות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!