משק החלב: המחיר גבוה וכמות הייצור נמוכה יחסית

במשק החלב במדינות המפותחות, כמו ברוב ענפי החקלאות במדינות אלו, קיימת בדרך כלל מעורבות ממשלתית, בעיקר באמצעות סבסוד ישיר. המעורבות הממשלתית במשק החלב ישראל מקיפה ומבוססת על ארבעה מרכיבים: מכסות ייצור חלב גולמי, קביעת מחיר מטרה לרכישת החלב הגולמי על-ידי המחלבות, שיעורי מכס גבוהים על יבוא מוצרי חלב ומחירים מפוקחים לצרכן על מוצרי חלב. בין הרבעון השני והשלישי בשנת 2022 עלה מחיר המטרה של
החלב ב-13.4%. כך בדוח שמפרסם מכון המחקר והמידע של הכנסת.

כמו כן עולה מהדוח כי מהרבעון הראשון של 2019 עד הרבעון הרביעי של 2022 עלה מדד מחיר המטרה בכ-23.2%, מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 7.6%, מדד מחירי מזון ללא פירות וירקות עלה בשיעור של 8.5% ומדד מחיר הלב עלה בשיעור של 7.2%. כתוצאה מכך הצטמצם המרווח של המחלבות והביא לקשיים כספיים ב"מחלבות רמת הגולן".

בין השנים 2012 ל-2022 - מדד מחירי התשומות בחקלאות עלה ב-17%, מדד התשומות ללא שכר העובדים עלה ב-12.2%, מדד תשומות בעלי החיים עלה ב-16.6%, מדד מספוא בעלי החיים עלה ב-23.6% ומדד תערובות בעלי החיים עלה ב-18.3.

ייצור החלב מוסדר בחוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011, שבו נקבעו משטר של מכסות ייצור ומנגנון לקביעת מחיר מטרה אשר נועדו להבטיח את הייצור המקומי. לצד זאת, נקבעו בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז 2017- , שיעורי מכס גבוהים כדי למנוע או לצמצם יבוא העשוי לגרום לירידה בכדאיות הייצור המקומי.

ברוב רובן של המדינות המפותחות מודל הסיוע לחקלאות הוא תמיכות ישירות, וכתוצאה מכך המחיר נמוך יחסית וכמות הייצור גבוהה יחסית. בישראל המדיניות היא תכנון מרכזי המצמצם את ההיצע ומכסים גבוהים, וכתוצאה מכך ממליץ ה-OECD לישראל לאמץ מדיניות של תמיכות ישירות. ב-2022 המחיר גבוה יחסית וכמות הייצור נמוכה יחסית. מחיר החלב הגולמי בישראל גבוה בכ-53.4% יותר מצרפת, כ-31.3% יותר מאיטליה וכ-26.8% יותר מגרמניה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!