ישראבלוף: מחירי החד-פעמי קפצו הרבה מעבר להיטל המס

בנק ישראל חשף היום (ראשון) כי מחיר הכלים החד פעמיים בפועל גבוה ב-70% מאשר השפעת המס הישירה, שהוטלה עליהם בחודש נובמבר 2021. בבדיקה שערך הבנק על השפעת הטלת המס על המחירים, התגלה כי הקמעונאים ניצלו לטובתם את המיסוי על הפלסטיק והעלו את המחירים מעבר למה שנדרש, כך שאם המס דרש העלאה של 13 שקלים על כל קילוגרם, בפועל הועלו 22 שקלים.

בממצאי הבדיקה קבע בנק ישראל כי עליית המחיר מעל ומעבר לחבות המס, תומכת באפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע של השוק או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא. נראה שהקושי של הצרכנים לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס – קושי הנובע מכך שהוא נקבע על בסיס המשקל, שאותו קשה לצרכן להעריך – הקל על ההעלאה העודפת של המחיר.

בבנק ישראל הסתמכו על נתוני רשתות השיווק הגדולות, המתפרסמים מדי יום ברשת. לפי הממצאים, עליית המחיר החדה, המיידית והחריגה התבצעה בסמוך להיטל המס, ולכן נובלת בעיקרה מהמס, ולא מגורמים דוגמת עליית מחירי חומרי הגלם בעולם. בפועל, מחירה של חבילת כוסות עלה ב-70%, לעומת גובה המס, העומד על כ-42% מהמחיר לק"ג. בעוד שהצרכן מתקשה לחשב את גובה עליית המס בפועל, בבנק ישראל מציינים כי ייתכן שעליית המחיר נובעת גם מכך שהשוק אינו פועל בתחרות מכוללת בשל מבנה צד ההיצע, ובשל קשיחות הביקוש לכוסות החד פעמיות. יחד עם זאת, לבנק ישראל אין נתונים בנוגע לשינוי בביקוש לכוסות חד פעמיות לאחר עליית המס.

ישראל אינה חריגה בהיבטים עולמיים. לפי בנק ישראל, עלייה עודפת של המחיר לאחר הטלת מיסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. בזירה הישראלית, הקושי של הצרכנים לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס הקל על ההעלאה העודפת של המחיר. לכן, כך לפי הבנק, קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן עשויה להקל על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל, או לחלופין, אפשר ללוות את המס הקצוב בהטלת חובה לסמן על גבי האריזה את משקלה, ואף את גובה המס החל עליה. כך או כך, הממשלה המתגבשת התחייבה לבטל את מס הכלים החד פעמיים.

מוצרי פלסטיק חד-פעמיים גורמים לנזק משמעותי לסביבה. הם אינם מתכלים, וברובם אינם מתמחזרים. לאחר שנים רבות, הם מתפרקים לחלקיקי מיקרו פלסטיק זעירים, ומזהמים את הקרקע והאוקיינוסים, מי התהום, החי והצומח, ומסבים נזק רב לבעלי החיים. לפי מחקר של האו"ם, בכל שנה דולפים לאוקיינוסים יותר מ-8 מיליון טונות פלסטיק, והנזק של פסולת הפלסטיק לסביבה הימית לבדה, מוערך בשמונה מיליארד דולר בשנה. חלקיקי המיקרו-פלסטיק אף מגיעים למזון אותו צורכים בני האדם.

בישראל נצרכות כמויות גדולות של כלים חד-פעמיים, שהולכות וגדלות בשנים האחרונות. כלי פלסטיק חד פעמיים אינם מתאימים לרוב למחזור, אך כך או כך, מתוך 900 אלף טונות פסולת פלסטיק בישראל בשנה, רק 7% מגיעים למחזור. בשנת 2020 נצרכו כ-11 מיליארד פריטים של כלים חד-פעמיים מפלסטיק, שהם כ-1,200 פריטים לאדם בשנה, פי-חמישה יותר מהממוצע האירופאי. זו עלייה של 122% במספר הפריטים הכולל ושל 82% בצריכת הכלים לנפש מאז 2009.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!