דייני בעלזא בקריאה: "רק תופים בחתונות"

חברי בית הדין של חסידות בעלזא בד"ץ 'מחזיקי הדת' ישבו באחרונה על המדוכה בעקבות הוראתו של האדמו"ר מבעלזא שביקש לאסור את כלי הזמר בחתונות לאחר שלאחרונה היה רפיון במנהג הקדום שבירושלים השתמשו רק בכלי ה'תוף' והוציאו איסור גורף בנידון.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי בעקבות שורת אסונות וטרגדיות שאירעו לאחרונה בירושלים הוחלט לאסור באופן גורף כבימים ימימה את השימוש בלי זמר מלבד ה'תוף' כנהוג. 

במכתב שפורסם ביום שישי האחרון, מציינים חברי הבד"ץ את תקנת גדולי ירושלים שתיקנו לאסור כלי זמר בחתונות בירושלים. התקנה נתייסדה ע"י הגאון רבי מאיר אויערבאך זצ"ל בעל ה"אמרי בינה", ובעקבותיו החזיקו גדולי ירושלים בכל תוקף בתקנה זו, הלא המה הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל, והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.

הרבנים מביאים את מה שמובא כידוע שבעקבות מגפת ה'חולירע' הנוראה שפרצה בירושלים בשנת תרכ"ה, והפילה חללים הרבה וביניהם כמה וכמה גדולים, התכנסו גדולי ירושלים וגזרו באיסור חמור לבל יהין איש או אישה לשורר בכלי זמר בנישואין, וזאת, מאחר שבשאלת חלום שעשה אחד מגדולי הדור נתגלה שסיבת המגיפה היא מחמת שלא נהגו כבוד בשריד בית מקדשנו ותפארתנו, ולא השתתפו כדבעי באבלה של ירושלים, בה נחשב הבית בשממונו כ'מתו מוטל לפניו' שיש לעורר זכרו ובפרט בעת שמחה.

מושב בית הדין של חסידות בעלזא שדן בנושא התזמורות בירושלים

ההוראה בנושא הייתה ברורה, שמנהג זה אינו דווקא בירושלים העתיקה, אלא בכל שכונות ירושלים החדשה נחשבות כ'ירושלים', וכמו שמצינו לגבי מקרא מגילה שסמוך אע"פ שאינו נראה נידון כירושלים.

במקהלות האשכנזים מדור דור נתקבלה תקנה זו במלואה, ולכן השתמשו רק בכלי ה'תוף' ולא בשום כלי זולתו, באשר אינו נחשב כ'כלי-זמר' ולא היה בכלל התקנה כמתואר בספר "שערי ירושלים" מנהגי הארץ שער ט: "יש חבורות משמחים חתן וכלה ויש להם תוף, וכשיש חתונה - בין עשיר בין עני - הולכים לשם ומכים בתוף ומרננים בפיהם בכל כוחם, ורוקדים במחול בכל מיני שמחה).

"לדאבוננו", כותבים הרבנים "לאחרונה נתרופף המנהג בזה בקרב אנ"ש, כאשר החלו להקל ע"י התחכמויות שונות (כגון לצמצם זמן הסעודה כדי להביא כלי זמר לאחר ברכת המזון), או מציאת היתרים מסוימים תקליטן, אורגן שמשמיע קול תופים, וכדו), ויש שפרצו גדר לגמרי ומביאים כלי-שיר ללא הגבלה, ונגד המבואר בשולחן ערוך.

"לכן באנו להתריע בשער בת רבים ולהחזיר המנהג לקדמותו בקהילתנו הק' כמימים ימימה, שלא להביא תזמורת בשעת הסעודה והריקודים, ולא יקלו בתקנה קדומה זו, ולא יורו היתר לעצמם בהתחכמויות שאין רוח חכמים נוחה מהן".

את מכתבם מסיימים "ולשומע יונעם, וזכות ההשתתפות באבלות ירושלים תעמוד לנו לראות בבניית בית מקדשנו ותפארתנו בב"א, כמאמרם ז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, וכל חתן וכלה הנישאים יזכו להקים בתים נאמנים בישראל מתוך שלום ושלוה והשקט ובטח ושפע נחת וכ"ט".

האדמו"ר מבעלזא עבר על כל נוסח הקריאה הקדושה המיוחדת ואף צירף את חתימת יד קדשו למכתב. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!