התכנית המתרקמת ברשות המסים: אלפי ישראלים יסתבכו

ממידע שהגיע ממסדרונות רשות המסים נרמז על צעד מטריד שבו תנקוט בקרוב הרשות. על פי שמועות מאד מבוססות, תפרסם רשות המסים בזמן הקרוב נוהל חדש אשר יסדיר את הליך גילוי מרצון לישראלים המחזיקים חשבון בבנק זר, ולא דיווחו על כך לרשויות המס, נוהל שעלול לעורר תרעומת וביקורת לא מעטה.

חשוב להזכיר כי מאז שפקעה הוראת השעה שהסדירה את הליכי הגילוי מרצון בסוף שנת 2019 נשמעו קולות שונים חלקם מצדדים וחלקם מסתייגים, מפרסום נוהל חדש בנושא. כעת, כך נראה, נפלה ההכרעה ובכוונת הרשות לפעול בקרוב לפרסום נוהל חדש בתחום.

מקורות שונים ברשות שסירבו לדבר און דה רקורד, טוענים שהנוהל המדובר יהיה מחמיר מקודמיו, ויכלול הטלת מס נוסף על הקרן (מעין קנס או "כופר"). מדובר בתשלום שיידרש מבעלי החשבון הזר, שיצטרף למסים בגין רווחים לא מדווחים, וזאת גם במקרים שבהם סכום הקרן אמור היה להיות פטור ממס. כזכור, במסגרת הנוהל הישן, אפשרה רשות המסים לבעלי חשבונות זרים להוכיח את מקור הכספים שהופקדו בחו"ל, ונמנעה מהטלת מס או סנקציות כלשהן בגין כספים שבהגדרתם פטורים ממס (דוגמת כספים שהתקבלו בירושה ולא דווחו).

חשוב להדגיש כי אותם בעלי נכסים וחשבונות זרים שלא דיווחו על הכנסותיהם בחו"ל נחשבים על פי דין לעברייני מס, ובידי רשות המסים מצטברים לאחרונה יותר ויותר אמצעים וכלים לאתר אותם.

כותב השורות, עו"ד אמנון סמרה | צילום: אילן אסייג.

עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של מנהל רשות המסים מר ערן יעקב, בכנס השנתי של לשכת יועצי המס. לדבריו, הרשות תשלח בקרוב מאות מכתבים לישראלים המחזיקים בחשבונות זרים שלא דווחו, וזאת על סמך מידע שהתקבל מכוח תקנות ה- CRS עליה חתמה ישראל. מדובר למעשה באמנה בינלאומית שאת תקנותיה אימצה מדינת ישראל בחקיקה.

תקנות אלה מחייבות את המדינות החתומות על האמנה, למסור דיווח אוטומטי על בעלי נכסים וחשבונות זרים למדינת התושבות שלהם. המידע שיתקבל מכוח תקנות אלו, יאפשר לרשות המסים להגיע לישראלים המחזיקים בבעלותם חשבונות בנק בחו"ל, אך לא רק. התקנות גם מחייבות דיווח על כל נכס אחר המוחזק בידי ישראלים במדינות החתומות על האמנה. כזכור, כל תושב ישראלי המחזיק בבעלותו נכס או חשבון בנק לא מדווח בחו"ל, חשוף לפעולות אכיפה (אזרחיות ואף פליליות) מצד רשות המסים.

ונחזור לנוהל החדש לגילוי מרצון המתבשל כעת ברשות המסים, ויפורסם בקרוב. אם הכוונה בו היא להטיל קנס או "כופר" בנוסף למס החל על הרווח, הדבר מעלה תהיות קשות, האם מדובר בעצם בגילוי מרצון או בגילוי מאונס? ומה בעצם הטעם בפניה יזומה של אזרחים לרשות המסים לצורך דיווח על נכסים וחשבונות זרים, אם כתוצאה מאותה פניה יוטל על האזרח מס וקנס?

אם מטרת המהלך היא לעודד את תושבי ישראל לשלם מס אמת על הכנסותיהם בחו"ל, מן הראוי לייצר מנגנון לגביית מס אמת, ולא נוהל דורסני להטלת קנסות.

מעניין לציין, כי בימים אלו פועלים בארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ה- OECD, להרחבת חובת הדיווח של החברות בארגון, גם אל תחום המטבעות המבוזרים והקריפטו. אם יאושר נוהל שכזה, הדבר עלול להשפיע על אלפי משקיעי קריפטו ישראלים שלא דיווחו על פעילותם בתחום, ומחזיקים כספים בבורסות קריפטו הפועלות במדינות ה-OECD.

כך למשל, תושבי ישראל המחזיקים כספים לא מדווחים בבורסות הענק 'קראקן' ו'ג'מיניי' האמריקאיות, יהיו חשופים לשומה שעלולה להגיע במקרים מסוימים למיליוני שקלים, לקנסות ואף להליכים פליליים.

לסיכום, ניתן לראות כיצד רשות המסים סותמת עוד ועוד חורים שמבעדם הצליחו תושבי המדינה להעלים רווחים מדיווח לאורך השנים. הדבר גם ניכר בפדיון המסים השנתי, העולה משנה לשנה, וחורג באופן משמעותי מהיעדים שאותם הציבה המדינה לרשות. מנגד, שרי האוצר, בתורם, לא נוקטים בשום הקלה משמעותית בנטל המסים הרובץ על תושבי ישראל. כך ממשיכים הישראלים לסבול מיוקר מחיה חריג בהיקפו יחסית למדינות העולם המפותח, ונאלצים במקביל לשלם יותר ויותר מס. זהו ללא ספק תהליך מדכא ולא הוגן, המהווה לדעתי פצצה מתקתקת.

(כותב הטור - עורך הדין אמנון סמרה, מנהל מחלקת המיסים במשרד עורכי דין סרוסי ושות', מתמחה בייצוג נישומים בהליכים מול רשות המיסים).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!