הקטעים הקשים בחיים: תלמדו להניח את הכוס | סיפור לשבת
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת עם מסר נפלא לחיים והקשר לפרשת השבוע, מה אמר האב לבנו שחזר מתוסכל מהמבחן? ואיך הגיב הבן?
- הרב יצחק פנגר
- כ"ד חשון התשפ"ג
"אבא, נכשלתי במבחן, וחבר העליב אותי, ואני לא מפסיק לחשוב ולכעוס על עצמי בגלל זה..."
האב לקח כוס מים, ושאל את הבן: "אתה מסוגל להחזיק את הכוס ביד ישרה למשך עשר דקות?".
"עשר דקות? כן, אני יכול", אמר הבן.
"ומה עם חצי שעה?", שאל האב.
"זה כבר יהיה קשה", ענה הבן.
"ובמשך שעה?", המשיך האב.
"יד ישרה למשך שעה, לא שייך", סיים הבן.
"מצוין", אמר האב.
הקטעים הקשים והמתסכלים של החיים הם כמו הכוס הזו.
אתה יכול לסחוב אותם קצת זמן, אבל לא לאורך זמן.
גם דברים קטנים אך מעיקים ומצערים, יכולים לשבור את האדם.
תניח את הכוס - תניח את מה שהיה בעבר, תסיק מסקנות כיצד אפשר להשתפר בעתיד, אבל אל תמשיך "להחזיק" את זה, כי זה יתסכל אותך".
בפרשת השבוע כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים..." (בראשית כ"ג, א'). אומר הרב החיד"א שאת המילה "ויהיו" אפשר לקרוא בשתי צורות - גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין (תבדקו שנייה... תודה).
לרמז שכל חייה של שרה אמנו, מתחילתם לסופם ומסופם לתחילתם - היו שווים לטובה (רש"י).
שרה הצליחה להישאר בשמחה גם כשהחיים שלה התנהלו "הפוך", ההפך מרצונה .
איך, אתם שואלים? היא ידעה, אומר החיד"א - אף שבשעת מעשה נראה הדבר כצרה, לבסוף הוא יתגלה כמדויק ולטובה.
99% מהאנשים מספרים שאת השיעורים החשובים ביותר בחייהם הם למדו דווקא מכישלונות,
דווקא ממשברים.
אנחנו לא מבקשים כאלה, אבל אם כבר עברתם, או שאתם באמצע אחד כזה - תניחו את מה שהיה מאחוריכם, תתמקדו בעשייה חיובית בהווה, בלימוד מטעויות העבר, ובעיקר באופטימיות ותקווה לעתיד.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות