המאבק בעליות המחירים: קריאות להפסקת העלאת הריבית

מדד המחירים לצרכן פורסם היום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנתוני שני המדדים עולה כי יוקר המחיה ממשיך לעלות ולמרות כל התחזיות וסימנים המוקדמים, המדדים ממשיכים לטפס. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף בחריפות את הממשלה לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן כשהוא טוען: "מדד חודש אוקטובר מהווה הוכחה נוספת שהאחראית העיקרית להעלאת יוקר המחייה הינה ממשלת ישראל עצמה. אסור לבחון את העלאת יוקר המחייה רק בפריזמה של העלאת מחירי המוצרים".

לדבריו, "צריך גם להבין מהם כל הנתונים המשפיעים על עלויות המגזר העסקי. ומלבד עצם העובדה שהיבוא מחו"ל מתייקר וכך גם תעריפי ההובלה הימית, חייבים לבחון את השפעת פעולות הממשלה על יוקר המחייה. יש לנו עדיין מערכת מיסים מכבידה ומיסוי גבוה על יבוא מוצרי מזון ויבוא גידולים חקלאיים, כמו כן, מיסוי על רכבים גבוה במיוחד ומיסוי על השקעות בנדל"ן".

"מערכת המיסים עצמה מהווה מאיץ של התייקרויות - כשמחירי המזון עולים מס ערך המוסף עולה", הוסיף לין, "כשהרכבים מתייקרים, מס הקנייה עולה. כשתעריפי ההובלה הימית מזנקים, המדינה מטילה מיסי יבוא על ההתייקרות, הרשויות המקומיות – בנוסף להעלאת מס הארנונה - מבקשות העלאות חריגות במקום להתייעל. עלויות הריבית אף הן מעלות את עלויות המגזר העסקי. שכר העבודה עולה, בגלל שינויים בשוק ולאו דווקא בתוקף הסכמי עבודה. על ממשלת ישראל להפשיל שרוולים, להפסיק לצעוד בדרך הקלה - האשמת המגזר העסקי. בבחינת טול קורה מבין עינך".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ וסגן נשיא נשיאות הארגונים העסקיים, ראול סרוגו, מסרו בעקבות פרסום מדד מחירי הדירות: ״הנתונים מראים שעליית הריבית לא עוצרת את האינפלציה שכן היא חיצונית למשק הישראלי, על בנק ישראל לעצור מיד את רצף העלאות הריבית. המשך העלאת הריבית במשק פוגעת ישירות בכיס הציבור, כשהריבית מייקרת את החיים בישראל ופוגעת במגזר העסקי וביכולתו להרחיב את פעילותו.

לדבריהם, "הדבר יביא במוקדם או במאוחר להאטה של הפעילות במשק. העלאת הריבית שהחלה בחודש מרץ כבר מקשה על המגזר העסקי. ראיות בולטת לכך, הם נתונים מהשבוע על הגידול באבטלה והירידה בהתחלות הבנייה שצריכות להדאיג את כולנו. זו העת לעצור את עליית הריבית ולאפשר לממשלה שעומדת לקום לגבש תוכנית שתחזק את הפעילות הכלכלית של המשק, ולאחריה יהיה נכון לבחון מחדש, האם נדרשים למשק צעדים מוניטריים משלימים. העלאת ריבית נוספת לא תפסיק את המלחמה באוקראינה ולא תפתח צווארי בקבוק בשרשראות האספקה, אך היא עלולה להביא למחנק מימוני של עסקים רבים ולייקר לציבור את סל המוצרים והשירותים."

על-פי התחזיות הכלכליות, בהן תחזית בנק ישראל עצמו, בשנת 2023 תשוב האינפלציה השנתית בישראל לטווח יציבות המחירים ותרד לרמה של כ-2.5%״.

השניים מסרו עוד: "גם נתונים שכבר פורסמו תומכים בצורך המיידי לחדול עתה את העלאת הריבית של בנק ישראל. לאור נתוני מדד המחירים לצרכן האחרונים, נראה כי שיעור האינפלציה צפוי לחזור ליעד יציבות המחירים שקבע בנק ישראל של 3% או פחות ב-12 החודשים הקרובים. זאת לאחר שנה שבה הנתונים של המשק הישראלי המשיכו להיות טובים משל מדינות ה-OECD, בדגש על אינפלציה נמוכה במדדי המזון והאנרגיה.

כמו כן, הצמיחה בפועל עלולה להיות אף נמוכה יותר מתחזיות הצמיחה לישראל (בין 2.5%–3% ל־2023), לאור ההאטה בפעילות הכלכלית במרבית המדינות המפותחות שהן שותפות הסחר העיקריות של ישראל, ולאור שיעורי הריבית בארץ ובעולם. חברת הדירוג S&P פרסמה תחזית, לפיה הצמיחה בשנת 2023 תעמוד על 2% בלבד, נמוך מהערכות קודמות. כלומר, צמיחה כמעט אפסית לנפש."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!