למרבית הפסולת הימית בישראל יקח מאות שנים להתכלות

המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2021, אשר נערך כחלק מהניטור הלאומי של ישראל, זו השנה החמישית ברציפות.

מטרות ניטור הפסולת בסביבה הימית הן זיהוי מגמות במרחב ובזמן של פסולת בסביבה הימית והחופית, איתור מקורות זיהום, כדי למזער את מפגע הפסולת החופית והימית בישראל.

תוכנית הניטור הלאומית לפסולת ימית פועלת בהתאם להנחיות אמנת ברצלונה, והמשרד מדווח על תוצאות הניטור למרכזי האמנה. 

דוח הפסולת הימית מציג ממצאי ניטור פסולת ומיקרו-פלסטיק בחופים, בקרקעית הים ובפני המים בים התיכון בשנים 2017-2021, ובים האדום (צפון מפרץ אילת) בשנים 2019-2021. ניטור פסולת חופים מתבצע בארבעה חופים בים התיכון: עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד, ומבוצע בכל שלושה חודשים.

במשרד מציינים כי לאחר היציאה ממשבר הקורונה והחזרה לפעילות בחופי הארץ בכלל ובים התיכון בפרט, נעצרה הירידה בריכוזי הפסולת בחופים שנצפתה בדוח הקודם בשנת 2020, והחלה עלייה בריכוזי הפסולת בחופים הנגישים לציבור. בדיקת הרכב הפסולת מצביעה על כך שמרבית הפסולת בקרקעית הים, כ-90%, היא פסולת פלסטיק.

להלן עיקרי הממצאים העולים מהדוח:

ים תיכון:

מאז תחילת הניטור בשנת 2018 נצפית מגמת ירידה מתמשכת בשקיות ובאריזות בקרקעית הים. ייתכן שמגמה זו קשורה לפעילות המשרד להגנת הסביבה ביבשה, דוגמת חוק השקיות, מיסוי על פלסטיק חד-פעמי וניקוי החופים כחלק מתוכנית חוף נקי. ייתכן שיש קשר גם לכך שהשנתיים האחרונות היו בצל מגפת הקורונה, שהביאה לירידה משמעותית בפעילות בכל חופי הים התיכון. המשרד ימשיך לעקוב אחר פרמטר זה. 

בכל החופים, מתוך 107 פריטי פסולת שונים, הפריטים הנפוצים הם חלקי פלסטיק וקלקר הקטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות (בעיקר חלקי שקיות), חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. פריטים אלו מהווים מעל 50% מכלל הפסולת שנמצאה.

באשדוד, 14% מהפסולת היא מתכתית – שאריות תחמושת שנשטפת לחופים. 

ריכוז הפסולת בחופים דומה למה שניתן לראות בחופים אחרים בים התיכון (ספרד והאיים), ומנגד נמוכים באופן משמעותי מחופי טורקיה (0.07-0.22 פריטים למ"ר בישראל, לעומת 380-775 למ"ר בטורקיה). 

יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה", שבה ניתן לזהות כתב או ברקוד שמעידים על ארץ הייצור, הייתה פסולת "כחול-לבן", מייצור ישראלי.

הירידה בכמויות הפסולת שנצפתה בדוח הקודם לשנת 2020 ביחס לשנים קודמות, אשר יוחסה למגבלות הקורונה, הוחלפה בשנת 2021 בעלייה קלה - אך כמות הפסולת עדיין נמוכה משנת 2019. 

פסולת בקרקעית מצטברת בעיקר ברצועת העומק שבים, בין 200 ל-500 מטר. כ-80% מהפסולת היא אריזות ושקיות פלסטיק; 12% מהפסולת היא ציוד דייג.

 הפלסטיק הוא מרכיב הפסולת הנפוץ ביותר ובפרט שקיות ואריזות, המהוות יותר מ-60% מכלל הפסולת שנאספה בכל התחנות ובמרבית תחנות הדיגום מעל 90%.

בעומק 1,200 מטר, פלסטיק מהווה 70% מהפסולת, ושאר הפסולת היא קשה - כמו מתכת, בד וזכוכית. בים העמוק פסולת דייג בקרקעית מהווה כ-2-3%, זאת בניגוד למדף הרדוד (12%). 

בקרקעית העמוקה, הפסולת ה"טרייה" שניתן לזהות את ארץ הייצור שלה לא כללה פסולת מישראל, אלא בעיקר תוצרת מצרים או אירופה.

מיקרו-פלסטיק צף: בשנת 2021 נרשמה עלייה בתחנות הרדודות ביחס לשנת 2020, בדומה לכמויות שנמדדו לפני הקורונה בשנת 2019.

כמעט פי 20 מיקרו-פלסטיק: ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים גבוה באופן משמעותי ממה שנמדד במקומות אחרים בים התיכון. בים התיכון הריכוז הוא 0.06-0.46 פריטים למ"ר, ובישראל במים הרדודים הממוצע עמד בשנת 2021 על 10 פריטים למ"ר. 

בשנת 2021 הייתה כמות גדולה יותר של זפת ספוחה לפלסטיק באופן יחסי לשנים קודמות. זאת, ככל הנראה בשל אירוע "זפת בסערה" שהתרחש בפברואר 2021. 

מיקרו-פלסטיק בקרקעית היה נמוך ברוב התחנות, למעט מול שפכי הנחלים קישון ואלכסנדר, שם הריכוז גבוה בסדר גודל יחסית לתחנות סמוכות (8.8 פריטים ל-50 גרם חול מול הקישון לעומת 0.5-2.9 בשאר התחנות).  

אילת:

 ריכוז הפסולת בקרקעית באילת גבוה פי שלושה מזה שנמצא בתחנות הרדודות של הים התיכון.

מרבית הפסולת בקרקעית ים סוף אותרה מערבית לפתח המרינה.

בניגוד לים התיכון, ברוב תחנות אילת הפלסטיק מהווה כ-30% מהפסולת בלבד. רוב הפסולת היא חתיכות בטון, מתכת, חבלים ובדים. בתחנה הצפון-מזרחית ביותר (מול שפך תעלות הקינט לים) הפלסטיק מהווה כ-80%.  

ריכוזי המיקרו-פלסטיק הצף באילת נמוכים ודומים לתחנות העמוקות בים התיכון. בשנת 2020, הדיגום נעשה בחודש אוגוסט בניגוד לנובמבר בשנים אחרות, ועל כן ייתכן וזאת הסיבה למדדים השונים.

כמדינה החברה באמנת ברצלונה, מחויבת ישראל לתוכנית ההפחתה האזורית מפסולת ימית וחופית. על פי תוכנית זו, חובה על המדינות החברות לנקוט שורה ארוכה של פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה פועלת למזער את כמות הפסולת הימית בישראל ולפעול לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבין-לאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!