אמא אמרה לי: "בלי נובל אתה לא חוזר הביתה"

והרי החדשות: בפרס נובל לכלכלה השנה, זכו שלושה חוקרים אמריקנים, למרבה ההפתעה איש מהם אינו יהודי. זו חדשה ראוייה לכותרות לאור העובדה שפרס נובל בשדה הכלכלה היה בשנים האחרונות למושבה יהודית של ממש.

אך יש במה להתנחם: פרס נובל לכלכלה אינו פרס נובל ה'אמיתי', אלא פרס אחר המוענק על ידי הבנק של שבדיה ולא חלק מאותם פרסי קרן נובל המוענקים על פי החלטת האקדמיה למדעים של שבדיה.

ובפרסי הנובל האחרים, המקוריים, זכו השנה שישה יהודים: בפרס נובל לכימיה זכה אריה ורשל, ישראלי המתגורר בארה"ב, בשיתוף עם שני יהודים אחרים - מייקל לוויט המתגורר ברחובות ומרטין קרפלוס. גם בפרס נובל לרפואה זכו שני יהודים: פרופ' ג'יימס רוטמן ופרופ' רנדי שקמן. הפיזיקה לא מקופחת ופרנסואה אנגלר הבלגי -יהודי, זכה בפרס בשיתוף עם פיטר היגס, על גילוי בוזון היגס, הידוע גם בשם 'החלקיק האלוהי'.

נרגענו. עולם כמנהגו נוהג. ובכל כל שנה שב אותו ריטואל קבוע על עצמו: העולם עוצר את נשימתו לקראת הכרזת האקדמיה השבדית על הזוכים בפרסי הנובל למדע ולספרות, ובכל שנה מתעוררת הפליאה על האחוז הגבוה של היהודים בין הזוכים. יש כאלה שמנסים למצוא לכך הסבר ויש כאלה שכבר התרגלו והתייאשו מלהבין את התופעה.

רבע אחוז מאוכלוסית העולם

הנתונים מדהימים: העם היהודי המונה באוכלוסיית העולם לא יותר מרבע אחוז, מתקרב לרבע מכלל הזוכים בפרס: שעור הזוכים היהודים בפרס נובל מאז החלו בחלוקת הפרס מגיע ל-22.7 אחוזים, ואחד מכל חמישה זוכים הוא יהודי.

בניכוי פרס נובל לשלום, זכו יהודים ב-184 זכיות מתוך 750, דהיינו קרוב לרבע מהזוכים.

במאה הנוכחית המספרים רק עולים: 36 מתוך 126 זכיות הן של יהודים, דהיינו 28.6 אחוזים מכלל הזוכים. אם מנטרלים גם כאן את פרס נובל לשלום, אזי במאה ה-21 לבדה זכו היהודים ב-42 מתוך 138 זכיות. כמעט שליש מכלל הזוכים.

ובאילו תחומים חזקים היהודים במיוחד? כלכלה היא כאמור מושבה יהודית, וכמעט 40% מהזוכים הם יהודים.

ברפואה ופיזיקה בין רבע לשליש הינם יהודים, בספרות אנו כנראה חלשים ורק כעשרה אחוזים הם יהודים, ובשלום בכלל הגענו למספרים חד ספרתיים: 9% בלבד. אוי לאותה בושה.

יהיו שיערערו על הנתונים הללו שחלק מן הזוכים בפרס אינם יהודים על פי ההלכה. חלקם רק צאצאי יהודים. עם זאת אפשר להניח שבין הזוכים שאינם ידועים כיהודים, יש אחרים שיהדותם או מוצאם היהודי אינה גלוי כך שהנתונים מתקזזים.

איך ניתן להסביר זאת?

בגלל השידוכים?

פרופ' ישראל אומן, יהודי דתי וזוכה פרס נובל לכלכלה, בטוח שהסוד נעוץ בתלמוד התורה: "יכול להיות שזה בגלל החינוך היהודי ללימוד תורה", הוא אומר, "לפי היהדות אחד הדברים החשובים ביותר זה לימוד תורה ולכן כל בית יהודי מלא ספרים. במשך כל הדורות נתן העם היהודי כבוד גדול לעיסוק אינטלקטואלי ואפילו הגבירים שרצו לחתן את בנותיהם חיפשו אצל ראשי הישיבות את התלמיד חכם הכי גדול. כך לימוד התורה הכניס את אהבת הלימוד והעיסוק האינטלקטואלי לתוך זרם הדם של כל יהודי".

יש כאלה הבטוחים שמדובר בהרבה יותר מזה, בהבטחה אלוקית להצלחה יהודית. אחד מהם הינו הרב נחמיה רוטנברג, מרבני וינה האומר: "יש לעם ישראל הבטחה שיצליח, יש לכך סימוכין אולי בפסוק המציין את חוכמת העם היהודי "כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים" המיוחסת לדברי חז"ל לחישוב תקופות ומזלות - שהיא גם חוכמה כללית שגויים מעריכים אותה ונהנים ממנה.

"זו ברכה שניתנה לעם ישראל כדי למלא את ייעודו, יהודים נבחרו להיות עם ה', הם ניחנו בכלים מיוחדים שנועד לאפשר להם להפיץ את האמונה בה'. את הברכה הזו הם יכולים לקחת לצד הטוב או לקחת לצד הפחות טוב".

תיאוריה אחרת מוזרה במקצת, שייכת לנורברט וויינר, מתמטיקאי יהודי שהיה מהראשונים לזהות את התופעה וניסה להעניק לה הסבר רציונאלי. במאמר שכתב בשנת 1953 ניסה להעלות השערה לפיה, לפי נורמות הקהילה היהודית, תלמידי חכמים, שידכו תמיד את ילדיהם לילדי רבנים אחרים, או למשפחות אנשים אמידים ומצליחים וכך הורישו לידיהם גנים של הצלחה אינטלקטואלית. לעומת זאת, הוא מוסיף, אצל הנוצרים, ילדים מוצלחים במיוחד נשלחו להיות כמרים. אלה לא התחתנו ולא המשיכו את השושלת הגנטית.

התיאוריה שעוררה סערה

אך האם בכלל ישנו 'גנום יהודי', האם הוא אכן כה בולטת בשונותו? תיאוריה נוספת, שייכת לשלושה חוקרים אמריקניים, גרגורי קוקרן, הנרי הרפנדינג וג'ייסון הארדי שפרסמו לפני מספר שנים מאמר מעורר שערורייתי ושנוי במחלוקת בנושא.

לטענתם יש גנום ייחודי אך הוא אינו 'יהודי' גרידא, אלא גנום 'אשכנזי'. לדבריהם שעוררו מחאה עזה בשל רוח הגזענות הנושבת בהם - בחינה של הנתונים מראה שהבולטות האינטלקטואלית שעליה מרבים לדון החוקרים בתחום מאופיינת בהטייה לארצות אשכנז.

כך למשל בחינה של הזוכים בפרס הנובל מגלה שרובם ככולם של הזוכים הינם יהודים ממוצא אשכנזי, אחוז גבוה מהם ממזרח אירופה וכמעט אפס יהודים ממוצא מזרחי.

למעשה רק שניים ממוצאם יהודי-מזרחי שזכו בפרס, למרות שקיימת כיום תפוצה רחבה של יהודים ממוצא מזרחי בארצות המערב. השניים הינם, קלוד כהן טנוג'י זוכה פרס נובל לפיזיקה, לשנת 1997 וחוקר בתחום האופטיקה הקוונטית וברוך בן אסרף יליד ונצואלה, זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 1980. יש עוד אחד: סרז' הרוש שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2012, אלא שהוא אמנם יליד קזבלנקה ונושא שם מזרחי מובהק אך למעשה הינו ממוצא אשכנזי מעורב.

החוקרים, הסיקו כי קיים גנום אשכנזי. אצל 23 מכל 1,000 אשכנזים נמדד איי-קיו של מעל 140 ‏- לעומת 4 מכל 1,000 בקרב לא יהודים‏.

לאן נעלם הרמב"ם?

ומדוע דווקא אשכנזים? לדבריהם הרוב הגדול של יהודי אשכנז עסקו שנים ארוכות מימי הביניים, במשרות ניהול וכספים, שדרשו יכולות קוגניטיביות של חשבונאות וניהול, וכך פיתחו יכולות קוגנטיביות גבוהות.

לפני שהאשכנזים ימהרו לטפוח לעצמם על השכם ממשיכים החוקרים וטוענים כי אותה גנטיקה קשורה גם למחלות קשות כמו טיי זקס ומחלת גושה הנפוצות בשיעור גבוה יחסי אצל יהודים אשכנזים בלבד.

אלא שהתיזה השערורייתית נדחתה על ידי מרבית החוקרים, והגנטיקאים המובילים טוענים שהמחקר עשוי ברשלנות ולקוי בהבנת תהליכי התורשה. למעשה עד היום לא נמצא כל גן הקשור באופן ברור לאינטליגנציה.

"ובכלל", אומר הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, "אבסורד לומר שאינטליגנציה גבוהה אצל יהודים היא תופעה אירופית, שהחלה רק לאחר ימי הביניים. בימי הביניים, הגאונים היהודים ברמה הבינלאומית היו אישים ממוצא ספרדי כמו הרמב"ם, האסטרונום אברהם זכות, או הפילוסוף והמתמטיקאי הרלב"ג ועוד".

אז מה הסוד היהודי? יש הדוחים במיאוס והבבוז את הדיבורים על הגנטיקה והתורשה, הגנטיקה כוחה קלוש. מה שמשפיע באמת, מה שמקדם את האדם הן תכונות האופי שלו, המוטיבציה והרצון. לא הכישרון והיכולת.

אז כיצד הצטיינו היהודים?

יהודים במשך דורות סבלו מנחיתות קשה ולפיכך היו בעלי מוטיבצית יתר להצליח.

אני בטוחה שאתה גאון

כך למשל בארצות הברית, החייטים, הסנדלרים והנפחים שבאו ממזרח אירופה עמלו כדי לאפשר לילדיהם להיקלט בחברה האמריקנית. ליהודים היה קשה יותר, הרבו להערים מכשולים בדרכם וכחברים בקבוצת מיעוט נאלצו להתאמץ יותר כדי להצליח ולקבל הכרה מהחברה. ולפיכך הגיעו להישגים בולטים יותר.

תהליך דומה התרחש בברית המועצות כאשר עם התמוטטות משטר הצאר נפתחו האוניברסיטאות לפני הצעירים היהודים, אלא שבשל מאנטישמיות נאלצו להתאמץ יותר כדי להצליח מול החברה העויינת.

אבל אם תשאלו את חתן פרס הנובל לכימיה לשנת 2011, הישראלי פרופסור דן שכטמן, הסוד פשוט מאוד, לא מדעי, לא גנטי ולא מעמיק במיוחד, אבל כנראה נכון מאוד לפחות לפי ניסיונו.

אמא.

"האמא היהודיה שלי עודדה אותי להתמיד להתעקש ולהצליח בכל מחיר", הוא אומר. אין כמו האמא היהודיה הבטוחה שבנה הוא גאון ואם רק ירצה, התכשיט שלה יצליח להיות גדול הדור. כאשר הילד נכשל היא תתעקש שינסה שוב, היא תעודד אותו ותדאג לכל מחסורו, רק שילמד ויצליח. עם אמא כזו אי אפשר לחזור הביתה בלי פרס נובל.

לדעה הזו מסכים פרופסור סול פרלמוטר, עוד יהודי חתן פרס נובל בפיסיקה מאוניברסיטת ברקלי. גם אצלו "הפרס מגיע בעצם לאמא שלי".

לדעתו לו היו מחלקים פרס נובל לאמהות. האמא היהודייה הייתה זוכה בו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!