מפגינה איראנית: "שמענו את המכות והצרחות בכלא"

ההפגנות נגד הממשל באיראן נמשכות כבר חודשיים, למרות דיכוי של המשטר ההפגנות נמשכות, פעילי זכויות אדם מקומיים אומרים כי לפחות 328 בני אדם נהרגו ו-14,800 אחרים נעצרו. מפגינה אחת בשנות ה-20 לחייה, שישבה שבוע בכלא ושוחררה לאחרונה בערבות, סיפרה ל-BBC שהיא היתה עדה לעינויים פיזיים ופסיכולוגיים ולהתעללות.

"שוחררתי מהכלא, אבל אני מרגישה שאני עדיין כבולה. שמעתי סיפורים על אנשים שנעצרו ועונו, אבל זה שונה כשאתה רואה דברים כאלה ממקור ראשון. אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ מזעם, כי אני לא יכול לעשות שום דבר עבור אלה שעדיין תקועים בכלא. אני רק רוצה להוציא את העדות הזו.

"שתי נשים צעירות סבלו ממחלות כרוניות, אבל הסוהרים שלנו סירבו לתת להן תרופות. אחת מהן נכנסה לפאניקה והתעלפה כשנגזר עליה עונש מאסר כבד. אבל לקציני הביטחון לא היה אכפת. ביקשנו מהם להזעיק אמבולנס, אבל קצינה אחת אמרה שהיא "תהיה בסדר בקרוב". אותן נשים עונו בזמן שנחקרו. הם ניפצו את ידיה בצורה כל כך קשה שכמעט כל ציפורניה נשברו.

כשאישה אחרת קיבלה התקף, השומרים פשוט התנערו ממנה, ואמרו שאם היא תמות זה אומר "חתיכת אשפה אחת פחות עלי אדמות". היא סבלה מאפילפסיה, אך השומרים סירבו לה גישה לתרופות.

המפגינה שנעצרה תיארה, "אישה אחרת חולה סרטן. אבל קציני הביטחון סירבו לתת לה גישה לטיפול רפואי. היו לה מכתבים מרופאים מכובדים שאמרו שהיא צריכה להגיע למרכזים רפואיים לצורך הליכים שגרתיים, אך הם סרבו לתת לה טיפול רפואי".

עוד סיפרה: "ילדה אחת בת 15 אמרה שהדאגה העיקרית שלה היא שלא תוכל לקבל ציונים טובים בבחינות הגמר שלה בבית הספר, כי היא לא תוכל ללמוד בכלא. היא אמרה לנו שהיא מקווה שאמה אמרה למנהלי בית הספר שלה שהיא חולה, אז הם יתנו לה לחזור לבית הספר לאחר שתשתחרר".

עדות נוספת שלה: "צעיר בשנות ה-20 לחייו, שנעצר במקביל אלינו, הוכה קשות על ידי שוטרים. הם הכו אותו בראשו באלות. הוא חשש שהוא ימות שם, הוא מסר לנו את שמו ואת כתובת הוריו כדי שנוכל לספר להם על רגעיו האחרונים. אני לא יודעת לאן לקחו אותו. הם גם הכניסו צעירים לתא שלידנו והכו אותם. יכולנו לשמוע את קול המכות ואת הצרחות שלהם, נבהלנו כששמענו את הקולות האלה".

עוד סיפרה: "דבר מפחיד נוסף במעצר במהלך ההפגנות היה שלא נקטו נהלים ברורים. לא ידעת מה עלול לקרות לך. הכל היה תלוי בגחמותיו של השוטר שטיפל בתיק שלך. והם כל הזמן שיקרו. מפגינים רבים גם לא יכולים להרשות לעצמם את הערבויות שהשופטים דורשים, כלומר הם תקועים בכלא".

"מאז שחרורי הרגשתי שהידיים שלי כבולות. הם התקינו כל כך הרבה מצלמות מעקב ברחבי העיר שלי שאני מרגישה שבכל מקום שאני הולכת הם כל הזמן צופים בי. אנשים רבים הפסיקו לקחת את הטלפונים הניידים שלהם להפגנות כי זה יחשוף אותם לסיכונים נוספים אם ייעצרו. חלק מהמפגינים נהגו לקחת איתם "טלפונים" ישנים ללא אינטרנט או אפליקציות, אבל כוחות הביטחון כעת מאשימים אותם שהם "מנהיגי מהומות". בחלק מהמקרים הם שחררו אנשים ממרכזי מעצר ובהמשך פשטו על בתיהם ותפסו את כל המכשירים האלקטרוניים שלהם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!