כ־200 אלף חולים מאובחנים באי־ספיקת לב לבדה

טיפולים תרופתיים חדשים לאי-ספיקת לב עשויים להכפיל את מספר הנהנים מטיפול, אך כדי שזה יקרה המודעות לסימני המחלה ולסיכון שבה חייבת לעלות. פרופ' טל חסין, מנהל היחידה לאי־ספיקת לב במרכז הרפואי שערי צדק משיב לשאלות החשובות על אי־ספיקת לב

מהי אי-ספיקת לב?

הלב הוא המשאבה האחראית על זרימת הדם בגוף. האיבר הנמצא אצלנו במרכז "בית החזה" וגודלו הממוצע אצל אדם מבוגר כגודלו של תפוז. הלב אחראי על זרימת הדם לכל חלקי הגוף כאשר המשאבה – הלב מתחיל "לקרטע", כלומר לא מבצע את תפקידו כמשאבה בצורה יעילה, המדובר במצב של אי ספיקת לב. זהו לרוב מצב כרוני שבו הלב לא עומד בדרישות הגוף לאספקת דם לאיברים השונים, וכל פעולה שדורשת מאמץ ועליה בצורך של הגוף לזרימת דם גורמת למעמסה על הלב.

לאי־ספיקת לב מהלך מתמשך של החמרה והפוגות, והיא עלולה לגרום לסבל קשה ואף למוות. ביטויים שונים של אי ספיקת לב (לב "מקרטע") הינם בין השאר קוצר נשימה משמעותי שגורם גם ליקיצות בלילה בשל תחושת מחנק, קושי בביצוע של פעילות גופנית וקושי כללי בתפקוד. אי־ספיקת הלב פוגעת גם ביכולת לפינוי נוזלים דרך השתן ואלו הולכים ומצטברים בגוף, מה שמביא להתפתחות של "בצקות"- נפיחות תת עורית שהולכות ומתפשטות בגוף מלמטה כלפי מעלה, בתחילה בכפות הרגליים ולבסוף בדופן הבטן.

עד כמה שכיחה המחלה?

מחלות לב ככלל הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל, כך על פי נתוני משרד הבריאות מ-2019. באותה שנה הן היו אחראיות לכ-15 אחוזים מסך כל מקרי המוות. בישראל היום כ-200 אלף חולים מאובחנים באי־ספיקת לב לבדה, אך המספר ככל הנראה גבוה בהרבה, לא אחת משום שרבים מסתגלים לתסמיני המחלה ומעדיפים לחיות לצד הקושי ולדחות את אבחון מקור הבעיה. על פי ההערכות, על כל 100 תושבים מעל גיל 65, עשרה סובלים מהתסמונת. שכיחות אי ספיקת לב צפויה לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה, אך כבר היום מדובר בגורם האשפוז העיקרי בקרב בני 65 ומעלה.

באיזה מצבים נדרש אשפוז?

רוב המקרים שמגיעים לכדי אשפוז הם מקרים דחופים או קשים יותר. חולים חדשים מגיעים למיון בשל קוצר נשימה קשה ומסכן חיים או בצקות קשות מבלי לדעת שהם סובלים מאי־ספיקת לב. חולים אלו ימשיכו את הטיפול במחלקה ולאחר מכן ימשיכו במעקב במרפאה. החמרות חוזרות המאפיינות את המחלה עלולות אף הן לגרום לאשפוזים המסכנים את המטופלים.

האם מערכת הבריאות ערוכה לטפל במספרים אלו?

מדובר בבעיה מהותית בעולמות הרפואה והקרדיולוגיה, שכן אחוזי התמותה ממנה גבוהים למדי, וכמחצית מהלוקים בה אינם שורדים בטווח של 5 שנים. עם זאת, ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר, וישנן תרופות חדשות שביכולתן להביא לאיזון טוב של רוב החולים, יותר ויותר אנשים עם אי ספיקת לב יזכו לאריכות חיים בתפקוד טוב.

כלומר, אפשר לטפל באי־ספיקת לב בצורה יעילה?

בהחלט! הטיפולים החדשים מאפשרים הארכת חיים משמעותית ושיפור באיכות החיים. ניתן להגדיר את ההתקדמות האדירה בתחום הטיפול באי ספיקה כלא פחות ממהפכה. כדי להבין את ההתקדמות האחרונה צריך להבין קצת יותר על סוגים של אי-ספיקת לב. מקובל לאפיין את סוג אי-הספיקה לפי מדד שנקרא מקטע הפעימה (ejection fraction) המכמת את מידת התכווצות הלב, ערך תקין הינו כ60%. ישנן למעשה שתי צורות עיקריות של התסמונת שמספר הסובלים מהן שווה פחות או יותר. באי־ספיקה שבה התכווצות החדר השמאלי ירודה, כלומר מקטע הפעימה קטן מ40% יש כבר בנמצא מזה זמן טיפולים תרופתיים מרובים ויעילים מאד. לעומת זאת במקרה של הצורה השנייה (הנקראת גם אי ספיקה דיאסטולית) בה מקטע הפעימה שמור לא היו לנו עד לאחרונה טיפולים יעילים.

מה השתנה?

לאחרונה מצאו מחקרים שתרופות ממשפחת מעכבי SGLT2, וביניהם התרופה ג'ארדיאנס, יעילות לטיפול באי־ספיקת לב לחולים בכל צורות המחלה (כלומר בכל טווח מקטע הפעימה). עבור חולים עם אי־ספיקה דיאסטולית, זוהי בשורה של ממש שכן עד כה לא היה טיפול ספציפי למצבם. מצד הרופאים מדובר בטיפול יחסית קל, עם מעט תופעות לואי, שכולל מנה אחת ליום שאינה דורשת התאמת מינונים, זאת לעומת טיפולים אחרים להתמודדות עם אי־ספיקת לב שדורשים שינויים מתמידים במינון התרופות.

מה יכול לסייע לאבחון מוקדם?

חשוב להיות מודעים לסימנים של אי־ספיקת לב כגון חולשה מתגברת, קוצר נשימה, ועליית משקל הנגרמת מעודפי נוזלים ובצקות כדי לאפשר טיפול יעיל לפני שתחול החמרה במצב. ברגע שעולה חשד, יש לגשת לרופא ולבקש הערכה של הלב.

מה צופה העתיד?

הממצאים החדשים של הטיפול ב-SGLT2 והאופן שבו מדינת ישראל מאמצת את הקדמה בתחום, כמו גם המאמצים של מיטב המדענים והחברות למציאת דרכים חדשות לטיפול, הם בעיניי סימן לשיפור. אני רואה ברפואה בישראל מהמתקדמות בעולם. האפשרויות שלנו לטיפול בחולים טובות מאוד, בעיקר משום שאנחנו רוצים את הטוב ביותר למטופלינו ומקדמים ללא הפסק דרכים חדשות לאבחון וטיפול בתסמונת הקשה הקרויה אי-ספיקת לב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!