אוהבת לאכול בלילה? כך תיגמלי מהתופעה

• האם אכילה לילית הינה הפרעת אכילה?

"אכילה לילית הינה הפרעת אכילה הכוללת:

1.אכילה הקשורה בהפרעת שינה - sleep related eating disorder

2.תסמונת אכילת לילה - night eating syndrome

מצבים אלו מתארים הפרעה בצום לילה הקשור במהלך הפיזיולוגי האנושי של השינה, הם מאופיינים בתסמינים קליניים של אנורקסיה בוקר, אכילה מוגברת בלילה ונדודי שינה עם יקיצות ליליות המלוות באכילה.

האבחנה המבדלת ביניהם היא על בסיס אופי ותיאור התסמינים ועל המקור הפתו-פיזיולוגי של ההפרעה.

אכילה הקשורה בהפרעת שינה (SRED) מאופיינת יותר באפיזודות חוזרות של אכילה כתוצאה מיקיצה במהלך שנת הלילה וקשורה להפרעות שינה. היא שילוב בין הפרעות שינה (יקיצות לא נשלטות) לדחף לאכילה - לא תמיד מודעת. היא מתרחשת במשך הלילה בלבד, בקביעות, נמשכת פחות מ-10 דקות (אכילה מהירה של מזון), לא תמיד זוכרים את האכילה יום למחרת.

הטיפול בדרך כלל הוא במעבדת שינה, בה עוקבים אחרי פעילות המוח במשך הלילה, לעיתים תרופות שינה עוזרות לטיפול בהפרעה כולה, מומלץ בשילוב עם שיטות להפגת מתחים, ויש להגביל צריכת אלכוהול וקפאין.

נמצא כי תרופות אנטי אפילפטיות מסוג טופמקס יכולות להיות יעילות. כמו כן גם תרופות דופמינרגיות כגון pramipexole.

תסמונת אכילת לילה (NES) - לתסמונת זו יש קשר משמעותי להשמנה, שכיחותה עולה עם העלייה במשקל.

תסמונת זו מאופיינת בהפרעה במחזור ובקצב של שעות האכילה, אך עם מחזוריות תקינה של שינה. כלומר, אנורקסיית בוקר ואכילה מוגברת בלילה כתוצאה מאיחור במחזוריות התקינה של צריכת מזון, כך שגם שעת השינה מופרעת כתוצאה מצריכת המזון הלילית המוגברת. תסמונת זו מאופיינת בכך שהאכילה מתבצעת בערנות ומודעות מלאה!

מצאו שאכלני הלילה עד השעה 18:00 מספיקים לאכול רק 37% ממזונם היומי, וצריכת המזון ממשיכה בקצב מהיר עד אחרי חצות".

• מהם התסמינים לתופעה?

• הימנעות או אכילה מועטה ביותר בבוקר

• דחיית הארוחה הראשונה למספר שעות ארוכות לאחר היקיצה

• חוסר רעב או דאגה כתוצאה מהאכילה בלילה שלפני

• צריכת מזון רבה יותר לאחר ארוחת ערב בהשוואה לצריכה של ארוחת הערב עצמה.

• התנהגות הנמשכת לפחות חודשיים

• הרגשת מתיחות, חוסר שקט ואשמה בזמן האכילה

• אכילה הקשורה למצב קיומי של מתח ודיכאון.

תסמונת זו שונה מבולימיה נרבוזה בכך שאינה מאופיינת בהתנהגות מפצה ובכך שמאופיינת יותר בנשנוש חטיפים ולא בזלילה.

התסמונת מופיעה בקרב ילדים, מתבגרים, סוכרתיים וחולים פסיכיאטריים, ושכיחותה עולה עם העלייה במשקל.

המאפיינים הנוירו-אנדוקריניים שנמצאו במחקרים הינם ירידה ברמה לילית של מלטונין ולפטין בפלסמה עם רמות גבוהות מחזוריות של קורטיזול בפלסמה. רמות אינסולין וגלוקוז גבוהות, ורמה נמוכה של גרלין בפלסמה קשורות בצריכה הקלורית הלילית.

הטיפול כולל:

1. תרופה ממשפחת SSRI "sertraline" נמצאה כטיפול יעיל ובטוח.

2. תרופה אנטי אפילפטית מסוג טומפקס.

3. טיפול בהרפיה וניהול מתחים, נמצא כי טיפול של הרפיה במשך 20 דקות הוריד באופן משמעותי מתח, חרדה ורמות קורטיזול. לאחר שבוע דווח על ירידה ברעב בשעות הערב.

• האם יש גם טיפול תזונתי?

"אין מחקרים לגבי השפעה וסוג הטיפול התזונתי בהפרעה זו. המחקר גילה כי קיימת העדפה משמעותית של צריכת פחמימות. לתסמונת יש השלכה נפשית על ניסיונות לירידה במשקל, במטר אכילה של צום ודיאטה קפדנית בשעות הבוקר וחוסר שליטה ושבירה בהמשך. להפרעה זו השלכה קריטית על רמות הסוכר והטריגליצרידים אצל סוכרתיים וכמו כן על האיזון התרופתי.

ההמלצות הן:

• הקפדה על אכילת ארוחת בוקר
• הקפדה ומדידה של גודל המנות הנאכלות בערב
• הרחקת מזונות "טריגרים" מהבית, ואכילתם רק מחוץ לבית
• החלפה של פעילות האכילה בפעילות אחרת

הכלים הטיפוליים הקיימים עדיין חדשים ומשלבים איתור וטיפול בבעיית שינה, ניהול מתחים וטיפול בדיכאון, פעילות גופנית, תכנון והקניית הרגלי אכילה וטיפול תרופתי לפי הצורך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!