דרעי: "רשת מעיין החינוך התורני תיקרא בני יוסף"

ראש ישיבת עטרת ישראל, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, סיפר על התקופה האחרונה בחייו של הגר"ע זצ"ל: "בוא נראה במה הוא עסק. שני דברים העסיקו אותו. הדבר הראשון: כבוד התורה. היה אכפת לו שלא יהיה אחד מישראל שלא יוכל לגדול בתורה, בנים ובנות, כל כלל ישראל.

"בתקופה הראשונה, עוד דבר היה אכפת לו וחרה לו עד מוות ממש: הגזירות הנוראות. גזירת הגיוס ושאר הגזירות. רוצים לנתק את החרדים מחרדיותם. לא נזוז ממקומנו. עוד תורה, עוד ישיבות, זהו רצונו מוריי ורבותיי. בוודאי כשהוא יושב בשמים ומתפלל בשבילנו. למה לנתק את כל היהודים מחרדיותם. גדול היה האיש. הוא יושב ומתפלל האיש. אנחנו צריכים לסייע בעדו, על ידי היצמדותנו לדבר השם. תורה! עוד פעם תורה!"

עוד בנושא:
• רבבות בעצרת ההספד לזכר הגר"ע יוסף זצ"ל • שידור חי
• אלפים הקדימו לתפוס מקום בעצרת הזיכרון לגר"ע זצ"ל

ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים, הגר"א צדקה, עורר את הקהל ללמוד מהגר"ע לא להתפעל מאופנה חולפת ולהישאר צמוד לדרך התורה: "פתאום השמש שוקעת ויש חשיכה. איזה פחד. מה עושים שהשמש שוקעת? מדליקים נרות, זה קצת עוזר. הנרות הללו זה ללדת בדרכיו של הרב, בהתמדתו.

"רגע אחד לא היה מפסיק, היה כל הזמן עוסק בתורה. ואל יאמר אדם, הוא היה אדם גדול. לא כך. כל אחד לפי כוחו. כל אחד יקבל על עצמו לפחות לקבוע עיתים לתורה".

"בכל דור ודור יש יצר הרע מיוחד. היום העבודה זרה בימנו זה המכשירים הטמאים. מי שרוצה שהרב יגן עליו – ישבור את את המכשירים הטמאים הללו. כל מי ששובר את הכלים האלו – הקב"ה יבטל את הגזירות. האינטרנט הרס משפחות. גם במחנה החרדים זה נופל. לא להתפעל מהמודה! לא להתפעל מהרחוב! רבנו תמיד אמר דעת התורה. כך גם אנחנו, לא נלמד מאומות העולם. המכשירים והשמלות הארוכות. המחלות הרוחניות מביאות את המחלות הגשמיות".

גם האדמו"ר מבעלזא רמז לתקופה הסוערת האחרונה בחייו של הגר"ע, בה התמודד עם הרצון לגייס את בני הישיבות: "רבינו הגדול והנערץ, תורתו הייתה מקור חיים, להחיותנו. וכמו שפירש, הגאון מוילנא, בספרו על תיקוני זהר, שכמו שניצוצי השמש משפיעים אור, כך בכל דור ודור מאיר ניצוץ אחד ממשה רבנו. כמו שיש לפעמים שהשמש זורחת והכוכבים מאירים, אבל העננים השחורים מכסים, ועל הארץ צריך להאיר בנרות, כך הרשעים מכסים את אור השמש, לכן צריכים בני התורה ותלמידי החכמים להאיר בנרות. וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. ובא לציון גואל, במהרה בימנו אמן".

חבר מועצת חכמי התורה, הגר"ש כהן, פרץ בבכי באמצע נאומו והשתתק לכמה רגעים. בין הדברים אמר: "לא השאיר לנו, לא לבנה ולא כברכתה. אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. כמה חייבים אנחנו. מורי ורבותיי, המפעלים שלו בחיים הוא להגדיל תורה ולהאדירה, לפתוח עוד תלמודי תורה ועוד ישיבות, והכל על פי טהרת הקודש, ועל פי זה הקים את התנועה שברוך השם, בזכותה נוספות רבבות תלמידי חכמים. ונעזר על ידי מועצת חכמי התורה".

הגר"ש כהן אף התייחס להתנהלותה העתידית של תנועת ש"ס: "הוא היה כפני חמה, מה אנחנו? אבל צריכים להמשיך את דרכו, שחס וחלילה, שום מנהל תלמוד תורה לא יזוז מהדרך הנכונה".

"הרב השאיר אחריו אדם חזק: ידידנו, הרב אריה דרעי. הוא סמך עליו והאמין בו ונתן לו את הכוח לעשות את כל מה שצריך לעשות".

"אנחנו, חברי מועצת חכמי התורה, השם יעזרנו שנמשיך. ובעזרתו יתברך, מרן השאיר אחריו בנים – ראשון לציון ותלמידי חכמים. ובעזרת השם יתברך, שמענו ממנו שהיה רצונו שבנו הרב רבי דוד יצטרף למועצת חכמי התורה".

הראשון לציון הגר"ש עמאר, הזכיר בפתח הספדו את כל בני הגר"ע ובירכם. לאחר מכן אמר, בין היתר: "מרן גידל את הדור על כפיו. אלמלא הוא הייתה משתכחת תורה מישראל. אני יכול להעיד שגם רבנים זקנים הפנו אליו שאלות. הוא הרגיש חיוב לענות על כל שאלה שהגיעה אליו. אנחנו חושבים שהיה לו קל לפסוק הלכה. מי שלא ראה אותו מתייגע על כל שאלה ושאלה, מעיין ומביט בדברי כל הפוסקים, זה שהצליח להשיב על כל כך הרבה שאלות, זה מפני שלא נתן שינה לעיניו ולא יצא לחופשה".

"כל השבוע אני יושב ובוכה: כשיבואו שאלות, למי נפנה? אין עוד בעולם בעל כתפיים רחבות כמותו. ואנו רק מבקשים שמשיח צדקנו יבוא ויגאלנו".

האדמו"ר מצאנז בהספדו: "מרן זצ"ל החזיר עטרה ליושנה והקים עטרת תפארת ישראל לא רק ליהדות ספרד המעטירה אלא לכל העולם היהודי כולו!".

עוד אמר: "אחד היה מרן זצ"ל בדור אחרון! שכל רגע בחייו היה לו יקר, ואף על פי כן היה כמו שמואל הנביא שכיתת רגליו לעם לחזקו".

בנו של הגר"ע וחבר מועצת חכמי התורה החדש, הגאון רבי דוד יוסף, הבטיח בדבריו: "נמשיך את דרכו של אבא, נפסוק לפי דרכו, נלך לפי הוראות השולחן ערוך. אנא תתפללו עלינו. נשתדל להרבות באהבה ואחווה שלום ורעות. מאידך גיסא, אני קורא לציבור להתאחד תחת הנהגת מועצת חכמי התורה, בעזרת ה' אנחנו חברי מועצת חכמי התורה נמשיך את דרכו של אבא".

דרעי: "רשת מעיין החינוך התורני - תיקרא בית יוסף"

"לפני שנים, היה חוסר הערכה כלפי רבנו הגדול, שלא ידעו מי הוא, ואנחנו כבודדים היינו בוכים ושומעים. תראו מה קרה בעשרות השנים הללו. כיום, בני כיתות ח' הספרדים הם יותר בכמות מהליטאים והחסידים ביחד. תראו איזו זקיפות קומה הוא עשה לנו. גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, כשהספידו אותו, אמרו לו: 'לוחם מלחמתה של תורה ומגן הישיבות'. מי האמין אז שזה יקרה. עיתונים שרדפו אותו, היום מהללים ומשבחים. כי סוף האמת לבוא. כי רבנו מסר את נפשו וזקף את קומתו. זו לא חלילה וחס גאווה, אני מדבר שהוא נתן ביטחון למאות ואלפים של בני תורה, לפתוח ישיבות וכוללים, להיות דיינים ולהנהיג קהילות בארץ ובעולם, כל זה מכוחו של רבנו הגדול. הוא מסר את נפשו בשבילנו. היום ברוך השם אנחנו יכולים להיות גאים. יכולים להיות סמוכים על שולחננו. יש לנו על מי לסמוך. אנחנו יכולים לומר שהיינו בדורו של רבנו. שמעתם פה את גדולי ישראל שאמרו על רבנו שהוא גדול הדור".

"אמרתי בימים האחרונים. אסור להגיד את זה, אבל אני אומר את זה רק בשביל ההמשך. בשבוע הקשה הזה איבדנו את המצפן שלנו, אבל מצווים אנחנו להמשיך עם מועצת חכמי התורה, להמשיך כולנו יחד, כל העשרה חברים שלי האהובים, להמשיך בכל מפעל חייו. כל הנציגים וכל הפעילים – נמשיך כולנו יחד".

"לא נשכח, כשמרן היה בבית החולים, הוא ביקש שני דברים: להמשיך את היהדות ולעמוד לימין אביון. כמה דמעות שפך על כל ביטול הקצבאות. הוא זעק איך יאכלו לחם. אנחנו חייבים להמשיך עם הצוואה הזו: להפיץ את היהדות ולהמשיך לעמוד לימין המשפחות החלשות. אם אין קמח – אין תורה, אין שלום בית ואין חינוך ילדים".

"רבותיי, לאחר שהתייעצתי עם מועצת חכמי התורה ועם בניו של מרן, חשבנו מה אנחנו מעט מן המעט שיכולים להנציח את מרן ולתת משהו כדי להראות לכיוון הדרך, וחשבנו שהדבר החשוב ביותר למרן היה חינוך ילדי ישראל. כמה בחודשים האחרונים הוא בכה על כל הקשיים. ממיטת חוליו הוא דיבר עם פקידים בכירים והתחנן שיחוסו על ילדי ישראל. לכן החלטנו לרשת מעיין החינוך התורני: בני יוסף. יהי הרצון שרשת מעיין החינוך התורני – בני יוסף, תלך ותצליח".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!