רמקול ברחובות חרסון קורא לעזוב את העיר: "אנחנו נשארים"

תושב העיר חרסון שנמצאת תחת כיבוש רוסי, מספר ל'גארדיאן' הבריטי על הימים הקשים ועל התקווה לראות את אוקראינה משחררת את העיר.

יותר משמונה חודשים לאחר כיבוש חרסון בידי חיילים רוסים, העיר כבדה וקודרת. הכול קפוא, נסתר. אחרי 15:00 אין אנשים ברחובות. בבוקר יוצאים לקנות מצרכים ואז יושבים בבית. חרסון נשדדה על ידי הרוסים. הכול נלקח: אנדרטאות הוסרו, הם פורצים לדירות, אפילו חלונות בניין העירייה הוסרו. שוד מאורגן של העיר יצא לדרך ומכוניות נושאות שלל לנהר, משם הן מועברות בסירות לצד השני של הנהר.

הוא מספר כי מכונית עם רמקול נוסעת ברחבי העיר וקוראת לתושבים לצאת והודעות טקסט נשלחות במהלך הלילה. אבל, כמוני, רבים מחבריי נשארו. אנחנו קונים מזון ומאחסנים מים. אנחנו לא מאמינים בפינוי כפוי. אומרים שאנשים נלקחים לאזורים מרוחקים של רוסיה - אבל אלה שמועות. אין כמעט אינטרנט בחרסון. התקשורת נעלמה ואפילו ערוצי הטלוויזיה הרוסיים הפסיקו לשדר. בגלל זה יש כל כך הרבה שמועות. אנחנו שומעים את הדו-קרב הארטילרי של אוקראינה עם רוסיה ומחכים לשחרור.

‘A car goes by with a loudspeaker telling us to leave Kherson. We stay’ https://t.co/ZeRh5T3o5K

— The Guardian (@guardian) November 6, 2022

במובנים מסוימים תנאי החיים נורמליים. יש מים וחשמל, הסקה, מפנים אשפה. יש אוכל, אבל מחירי המזון עולים מדי יום. חלק מהחנויות ובתי החולים סגורים. קראתי בפייסבוק שרופאי בית היולדות בעיר מיילדים תינוקות. איפשהו הם מצאו כיסא ישן, כלים ותרופות, והם עובדים. גם במלחמה נולדים ילדים. שלושה בתי מרקחת נשארו בחרסון. השאר פונו. אני לא צריך תרופות. אני לא מתלונן על הבריאות שלי.

אני לא מרגיש בטוח. חיילים רוסים יכולים לעצור אותך ברחוב ולקחת אותך למעצר. הם יכולים לפרוץ לדירה שלך, לחפש בה ולקחת כל דבר. הדירה שלי כבר עברה חיפוש שנמצאת ליד גשר הרכבת אנטונובסקי. הם חשבו שאנחנו שומרי נשק. הם היכו אותי וזרקו אותי לכלא. הם לקחו ממני את ציוד הנסיעה, תרמילים, אוהל, כסף, טלפון ומחשב נייד, אבל לא נמצא שום דבר מפליל ושחררו אותי כעבור יום למעצר בית.

כל מכריי הפרו-אוקראיניים התעלמו מה"פינוי" של רוסיה, ששימש בעיקר משתפי פעולה ובני משפחותיהם, ואלה שנבהלו מהטענות הכוזבות שלהם שאוקראינה תפוצץ את תחנת הכוח ההידרואלקטרית ותתקוף את חרסון. זהו מסע אל הלא נודע.

אני מאמין ש"פינוי" הוא גירוש מרצון של האוכלוסייה. נעשה שימוש בסחיטה והפחדה של אנשים. אנשים הובלו בסירות על פני הדנייפר, ולאחר מכן הובלו באוטובוסים. אנחנו לא יודעים איפה האנשים האלה. יש שמועות שונות. נותרו מעט אזרחים בחרסון כעת. לדעתי 25% עד 30%. אני גר בבניין רב קומות עם 260 דירות. בערב, לא יותר מ-20 חלונות מוארים. לפני המלחמה חיו בחרסון כ-350,000 איש.

בקרוב, אני חושב שהעיר תשוחרר ושאוקראינה תנצח. אני מתכונן להילחם. בניתי מלאי מזון ומים, הכנתי את מבער הגז והחלטתי על מקום מגורים בשמורת טבע. קשה מאוד לחכות אבל אני מאמין בשחרור. אני חושב שזה יקרה החודש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!