תיעוד מיוחד ממסע הקודש לליטא בראשות הגר"י חברוני

שיעור כללי ב'ירושלים דליטא'

המסע נפתח בבית הכנסת 'טהרת הקודש' בוילנא היחיד שנותר לפליטה מחורבן יהדות אירופה, שם התקיים שיעור פתיחה בעיון מפי הגר"י חברוני ביסוד חיוב תלמוד תורה. לאחר מכן הגיע המשלחת לציון קברו של מרן ר' ברוך בער ליבוביץ בעל ה'ברכת שמואל' שהתגלה בעשור האחרון לאחר שנים רבות בו מקום קברו המדוייק לא נודע. נינו של ר' ברוך בער הגאון רבי אברהם ישעיהו פרובר ר"י היכל שמואל לצעירים נשא דברים אודות כוחו וגבורתו של סבו הגדול בהיותו מעתיק שמועת רבו הגר"ח מבריסק ומגדולי ראשי הישיבות בתקופה של טרום המלחמה הנוראה.

בציון קברו של הגר"א התקיים מעמד מרגש של תפילת רבים לישועת הכלל והפרט ולתורמי וידידי ישיבת חברון וקהילת חברון בפ"ת.

בניין הישיבה בסלבודקא כצורת ספר תורה

המסע המשיך לעיר קובנא, אשר בפרבר סלבודקא הוקמה ישיבת כנסת ישראל וממנה ממשיכה ישיבת חברון עד ימינו אנו. ברחבת בניין הישיבה החדש אשר זכו ללמוד בו רק שבוע ימים עד לכניסת הסובייטים, התקיים מעמד רב רושם בו נוגנו מניגוני וולוז'ין, סלבודקא וישיבת חברון 'אמר אביי', 'אבל אנחנו עמך' ו'שקעה חמה' השיר המיתולוגי שחיבר תלמיד ישיבת סלבודקא הרב אליהו קפלן בהיותו עלם צעיר ובו הוא מתאר את רגשותיו של בחור המתמודד עם שאיפות, משברים ותהיות. הרב חברוני הראה למשתתפים שבניין הישיבה בנוי כספר תורה פתוח כאשר משני צדדיו שני צריחים עגולים המזכירים עצי -חיים. אך מעניין כי העובי של הצדדים אינו סימטרי וצד ימין דק בהרבה מהצד השמאלי מה שמדמה כביכול ספר תורה הפתוח בתחילתו בפרשת בראשית. אמר הרב חברוני כי יתכן ורצה הסבא מסלבודקא לרמז בזה שלעולם ירגיש האדם כאילו הוא בתחילת הדרך העולה ותמיד יש לאן לשאוף ולהתרומם גבוה ולמעלה.  

בר מצווה נדירה בקובנה

ערבו של היום הראשון למסע התקיימה סעודת מצווה מכובדת במהלכה נחגגה שמחת הבר מצווה לחתן יצחק שינפלד נ"י. אביו של חתן בר המצווה ר' משה שינפלד ייסד בעיר קובנה את המרכז היהודי ופועל שם גדולות ונצורות בקרב הסטודנטים הישראלים הרבים הלומדים באוניברסיטה שם. מנחה המסע הרב אריה ליב רביץ קרא לכל בני משפחת שינפלד והזמינם לבא עם בגדי שבת לסעודה כאשר הם אינם יודעים מאומה מההפתעה הנרקמת. כאשר הופיעו ההורים וחמשת ילדיהם הפתיע אותם כל הקהל בשמחת בר מצווה מרגשת שכלל את כל המוטיבים משמחת בר מצוה שלא יחסר לנער בהיותו בארץ רחוקה, מנותק מחברים וקרובי משפחה.

מוויתור לא מפסידים – אצילות נפש סלבודקאית שהולידה זכויות

בשעות הקטנות של הלילה נערך פאנל סימפוזיוני מרתק בהשתתפות רה"י הגר"י חברוני וראש מועצת קריית יערים הרב יצחק רביץ דור שלישי לתלמידי הישיבה ובהנחיית הרב אריה ליב רביץ. במהלך הסימפוזיון השמיע הרב חברוני סיפורים חדשים על עלילות דברי ימיה של הישיבה וניחוחות הוד מהימים ההם ועל גדלות הנפש ואצילות המידות של ראשי הישיבה ותלמידיה שהיו נסיכי אדם עולים ומתעלים בזיכוך המידות ולימוד התורה בעמלה.

אחד הסיפורים שהפעים את השומעים הוא סיפורו של רבי אהרון יוסף בקשט זצ"ל. הסיפור מתחיל ברב שרגא פיבל פרנק איש מוסר משכמו ומעלה בעל ממון רב אשר ציווה לפני מותו לקחת לבנותיו בחורים הכי משובחים העתידים להאיר את העולם בתורתם. האלמנה קיימה את צוואתו ובחרה לבת הראשונה חתן שהיה נחשב בזמנו עילוי עולם הישיבות, אהרון יוסף בקשט. בין האירוסין לחתונה חשבה הכלה שאיננו מספיק מתמיד כפי ששאף אביה המנוח וביטלה את השידוך. היא התארסה בשנית עם הבחור משה מרדכי אפשטיין ואף הרב בקשט נישא בינתיים בשעה טובה. לאחר נישואיו של הרב בקשט, פנה אליו האלטער  - הסבא מסלבודקא בהצעה נכבדה להתמנות לראש ישיבת סלבודקא. להפתעת הסבא מסלבודקא הרב בקשט סירב להצעה ונימוקו עמו: אם אקבל את המינוי תצטער האלמנה וביתה מכך שאולי ביטלו את השידוך לחינם. ובאצילות נפש עילאית הציע לסבא למנות את בעלה החדש רבי משה מרדכי אפשטיין לראש הישיבה כפי שאכן קם הדבר וניהיה.

וכאן רק מתחיל הסיפור. לימים, נינו של רבי משה מרדכי הלא הוא רה"י הגר"י חברוני בא בברית האירוסין עם מרת שרה בקשט שהיא נינתו של אותו איש ענק המידות שוויתר על ראשות הישיבה בכדי למנוע עוגמת נפש ממי שביטלה את השידוך עמו, הלא הוא רבי אהרון יוסף בקשט. כאשר באו הזוג הצעיר לשתות 'לחיים' לרגל אירוסיהן אצל מרן הגרא"מ שך שזכר את הסיפור מאז ובכה מהתרגשות לראות איך נסגר המעגל של הוויתור והרב בקשט קיבל את הישיבה דרך נינתו שתחי' בבחינת תורה חוזרת על אכסניה שלה.    

יומו השני של המסע נפתח בבית הקברות בקובנה בו טמונים רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן ספטור רבה של קובנה, רבי ברוך הורביץ אב"ד אלקסוט ומראשי ישיבת סלבודקא וה'דבר אברהם' רבה האחרון של קובנה עד לחורבנה בשואה הארורה.

'תורת ליטא' בפולין 

המסע חצה את הגבול לפולין שם נערך סיור קורע לב במקום הנורא מכל 'טרבלינקה'. הגר"י חברוני נשא דברי התעוררות בענייני אמונה וייחוד ה' ולאחר מכן התקיים מעמד קבלת עול מלכות שמים.      

רגעים נעלים נרשמו בבית הכנסת הגדול דקהילת טיקטין שם שימשו ברבנות גדולי הדורות ר' איזיק חבר, בעל ה'אליה רבה' ועוד. יצחק רביץ שאבותיו הם בני קהילת טיקטין ציין כי אביו רבי אברהם רביץ זצ"ל סיפר לו בשם אבותיו כי בית הכנסת היה מלא בלומדים מפה לפה כמעט במשך כל שעות היום והלילה. ואת כל זה גדעה היד הנאצית באבחת חרב ביום אחד, א' באלול תש"א בבורות ירי ביער לופחובה הי"ד.

בוורשה התקיים מעמד רב רושם בציוני הנצי"ב והגר"ח מבריסק הטמונים בבית הקברות הגדול בעיר. הגר"י חברוני נשא דברים אודות תורתם של הנצי"ב והגר"ח בהיותם מעמידי עולם הישיבות וצורת לימוד התורה בעיון בדרך הסלולה.

נעילת המסע התקיימה סביב שולחנות ערוכים בדיבוק חברים כאשר הציבור כולו רוקד טפח מעל הקרקע בהודיה לה' ובשמחה מיוחדת על הזכות לחסות בצל האילן הגדול ישיבת חברון כנסת ישראל.

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

המסע של חברון לליטאצילום: ישי ירושלמי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!