השמאל הפסיד הרבה יותר ממה שהימין ניצח

בנימין נתניהו שוב ראש הממשלה, וזה נראה טוב מבחינת הימין, מבחינת החרדים, הדתיים, המסורתיים, כל מי שחשובה לו ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, וכל מי שחשובה לו הזהות היהודית של המדינה. אף אחד לא יודע איך תיגמר הקדנציה הנוכחית, אבל כולם יודעים דבר אחד, הפעם הימין ישלוט, לנתניהו אין את מפלגת כולנו מצד אחד, אין לו את כחול-לבן מצד שני, שיפריעו לו לשלוט, יש לו שותפים שיוודאו שכל הבטחות הבחירות יתקיימו.

אך ככל שאנחנו נכנסים עמוק יותר לסיפור הניצחון של הימין, יש כאן אלמנט לא פחות חשוב, ההפסד של השמאל, השמאל התנהל מבחינתו בצורה מחפירה בכל הנוגע למערכת הבחירות, אחד תדריך נגד השני, לא הייתה אחדות, יאיר לפיד רצה להיות המפלגה הכי גדולה, וריסק את מרצ ואת מפלגת העבודה, לא היה חסר הרבה שגם מפלגת העבודה תישאר בחוץ, יאיר לפיד שתה עם קשית את מרצ ואת העבודה, ולמעשה חיסל את הסיכוי שהוא יקים ממשלה. בנוסף המפלגות הערביות התמודדו בנפרד, לא עשו הסכמי עודפים, וכך הפסידו עוד קולות, שלא לדבר על זה שבל"ד לא עברה את אחוז החסימה.

אביגדור ליברמן שפעם היה קיצוני לא פחות אולי אפילו יותר, מח"כים קיצוניים אחרים מהצד הימני של המפה הפוליטית, הפך בשנים האחרונות ליקיר השמאל, מאחר והוא יצא נגד נתניהו, גם הוא לא חתם הסכם עודפים עם אף אחד, אולי כי אף אחד לא רצה לחתום איתו, וכך גם הוא זרק קולות לפח.

אביגדור ליברמן חוזר למדבר האופוזיציוני. צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ.

מה שבאמת הוציא את הימין לקלפי באחוזים גבוהים יותר מהבחירות הקודמות, היה החשש לאבד את הזהות היהודית של המדינה, שוחחתי עם אנשים רבים בשנה האחרונה, היה להם קשה עם החד פעמי שאביגדור ליברמן העלה את המחיר רק כדי להתנגח בחרדים, היה להם קשה עם עליית המחירים של השתייה המתוקה שאביגדור ליברמן העלה כדי להתנגח בחרדים, היה להם קשה עם האפשרות שאולי יפגעו בסיבסוד מעונות, יפגעו בתחבורה, יעשו את החיים של החרדים קשים לקנות דירות בשכונות מסוימות, אבל מה שבאמת הפחיד את הציבור החרדי הדתי והמסורתי, זה הרצון של מספר חברי כנסת לגרום לאיבוד הזהות היהודית של המדינה.

אין הכוונה פה על חוק הלאום, זה לא הנושא, זה הזהות היהודית שהכי חשוב לאנשים שרוצים לחיות במדינה יהודית, הממשלה היוצאת רצתה להרוס את מערכת הכשרות בישראל, הם לא רצו לעשות רפורמה, הם רצו לעשות מהפכה, נזק עצום לנושא הכשרות במדינה היהודית. החשש היה גם בנושא גיורים בנושא שמירת השבת, כל דבר שרק היה קשור ליהדות, הממשלה היוצאת רצתה להרוס הסיפור של החמץ בפסח שניצן הורוביץ התעקש עליו, גרם לחלחלה גם בקרב דתיים ליברלים, וזה למעשה נתן את הדחיפה לעידית סילמן לפרוש מתפקידה כיושבת ראש הקואליציה.

בגלל חמץ בפסח? ניצן הורוביץ נשאר בחוץ | צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ.

תפקידה ההיסטורי של מפלגת העבודה תמיד היה בנושא המדיני, העבודה קידמה דיאלוג עם הפלסטינים, רבין חתם על הסכם שלום עם ירדן, רבין קידם את הסכמי אוסלו כי הוא האמין שזה הדבר הנכון למדינה, הוא לא עשה זאת כי הוא היה מושחת בניגוד לשרון שגירש 10,000 יהודים מביתם בגלל שהוא רצה להינצל מתיק השחיתות שלו, רבין עשה זאת כי הוא חשב שזה הדבר הנכון לעשות, ובכלל מפלגת העבודה פחות התעסקה עם נושאי דת ומדינה, ויותר התעסקה עם הנושא המדיני, כמה מחברי הכנסת של העבודה היו דתיים, תנועת מימד עם מיכאל מלכיאור הייתה חלק ממפלגת העבודה, האווירה של המפלגה הייתה מסורתית לפחות ממה שאני זוכר.

במשך השנים נפתחו מפלגות חדשות אם זה כחול לבן, או יש עתיד, ולמעשה תפקידה ההיסטורי של מפלגת העבודה מסתיים, כשבתווך אהוד ברק ראש הממשלה לשעבר מפרק את המפלגה, הוא מקים את מפלגת עצמאות, ולמעשה לא נשאר שום דבר ממפלגת העבודה, מספר אנשים עוד ניסו להחיות את המפלגה, אם זאת שלי יחימוביץ, אם זה עמיר פרץ, אבל המפלגה למעשה לא הצליחה להחזיר עטרה ליושנה.

ואז מגיעה מרב מיכאלי, ובמקום לנסות להחזיר עטרה ליושנה, היא למעשה מתחרה עם מרצ על אותם רעיונות, על נושאי דת ומדינה, וכשמסתכלים על מרצ ועל מפלגת העבודה לא מבינים למה צריך שתי מפלגות הרי שתיהן פחות או יותר על אותה מצע, בנוסף מה שדרשו מרצ והעבודה בנושאים שנוגדים את ההלכה היהודית, הן הסכימו לוותר על אותן דרישות מהמפלגות הערביות אם זה נוגד את הדת המוסלמית, וזה קצת נמאס למחנה הימין האיפה ואיפה הזה.

ואז שתי המפלגות מרצ והעבודה נלחמות נגד כל דבר שהוא למעשה ליבה של היהדות, נישואים אזרחיים, גיור ופגיעה במעמד הרבנות, כל זה כשבממשלה ישנם חברי כנסת חובשי כיפה. הפחידו את הימין, את הדתיים, את החרדים ואת המסורתיים שיצאו בהמוניהם לקלפי כדי לנצח, וכמו שכתבתי בתחילת הטור, יותר מאשר הימין ניצח, השמאל הפסיד, הייתה כאן סיעתא דשמיא בצורה לא רגילה, השמאל עשה את כל הטעויות האפשריות, הסתכסך תידרך אחד נגד השני, לא חתמו הסכמי עודפים, אחד שתה את השני, ובסוף כולם התפרקו שם.

בסופו של דבר לאנשים חשוב הזהות היהודית, מרצ של השנים האחרונות היא לא מרצ של 1992 ולא של 94 וגם לא של שנת 2000, יוסי שריד הביא את המפלגה לשיא של 13 מנדטים, שולמית אלוני הייתה שרת החינוך, היא אמרה "אני מוכנה ללכת עם שטריימל בשביל לקדם הסכם מדיני", גם מרצ בתחילת דרכה ידעה שהזהות היהודית של המדינה חשובה, היא קידמה דברים שמנוגדים להלכה, אבל היא לא ניסתה להרוס את הזהות היהודית של המדינה, עובדה שהחרדים ישבו תקופה מסוימת עם מרצ, שני הצדדים ידעו להסתדר, מרצ בשנים האחרונות בעיקר פגעה ביהדות, ולכן היא כשלה, כנ"ל מפלגת העבודה, אני לא מצליח להבין את ההבדל בין העבודה לבין מרצ, שתיהן מקדמות או יותר נכון קידמו, את אותם דברים, הבוחר לא הצליח לדעת מה ההבדל בין שתי המפלגות, יאיר לפיד הגיע עם קשית הכי ארוכה שהוא מצא בעלי אקספרס, שתה את כולם כולל כולם, וגילה שאמנם יש לו 24 מנדטים אבל אין לו מה לעשות איתם.

את כל זה רואים החרדים הדתיים והמסורתיים ולא יודעים את נפשם וחוששים מאיבוד הזהות היהודית, והם מתאחדים, הם יושבים אחד עם השני, הם חותמים הסכמי עודפים אחד עם השני, מפלגת ש"ס איחדה כמעט כל רב ספרדי אפשרי, יהדות התורה עשתה מאמצים גדולים כדי להביא את כולם, כולל קהילות שנפגעו, אנשים ממורמרים, עד כדי כך שכל הגוש אוציא הודעה גם אם לא רשמית, ,"תצביעו למי שאתם רוצים מהגוש, העיקר תצביעו לגוש".

ח"כי יהדות התורה חוגגים ניצחון | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90.

אנשים הבינו שאם הם לא יצביעו הזהות היהודית של המדינה תיפגע והם צעדו לקלפי והצביעו והביאו ניצחון ענק לימין, אני בספק גדול עם הימין ישחזר כזה הישג, עכשיו הגיע הזמן לתקן את הדברים שהממשלה הקודמת קלקלה, ולדאוג לשכבות החלשות. אבל חשוב לזכור אנחנו לא נתנהג כמו הממשלה הקודמת אנחנו לא נרמוס את החצי השני של המדינה, אנחנו נתייחס לצד השני בחמלה, נקשיב לצרכים שלו נדאג לו נעזור לו, אבל כשאנחנו ממשלה ימנית מלאה, וכמובן לא נתנצל, חוק נורבגי מורחב, תקציבי חינוך מלאים, יכניסו את תקציב החינוך החרדי לספר התקציבים של מדינת ישראל, יבטלו את כל החוקים שפגעו באוכלוסיות החלשות, ומעל הכל יתגאו בזהות היהודית של המדינה, לצד סיוע מלא לאזרחי ישראל מהמגזר הערבי.

את כל זה רואים החרדים הדתיים והמסורתיים ולא יודעים את נפשם וחוששים מאיבוד הזהות היהודית, והם מתאחדים, הם יושבים אחד עם השני, הם חותמים הסכמי עודפים אחד עם השני, מפלגת ש"ס איחדה כמעט כל רב ספרדי אפשרי, יהדות התורה עשתה מאמצים גדולים כדי להביא את כולם, כולל קהילות שנפגעו, אנשים ממורמרים, עד כדי כך שכל הגוש אוציא הודעה גם אם לא רשמית, "תצביעו למי שאתם רוצים מהגוש, העיקר תצביעו לגוש".

אנשים הבינו שאם הם לא יצביעו הזהות היהודית של המדינה תיפגע והם צעדו לקלפי והצביעו והביאו ניצחון ענק לימין, אני בספק גדול עם הימין ישחזר כזה הישג, עכשיו הגיע הזמן לתקן את הדברים שהממשלה הקודמת קלקלה, ולדאוג לשכבות החלשות. אבל חשוב לזכור אנחנו לא נתנהג כמו הממשלה הקודמתב אנחנו לא נרמוס את החצי השני של המדינה, אנחנו נתייחס לצד השני בחמלה, נקשיב לצרכים שלו נדאג לו נעזור לו, אבל כשאנחנו ממשלה ימנית מלאה, וכמובן לא נתנצל, חוק נורבגי מורחב, תקציבי חינוך מלאים, יכניסו את תקציב החינוך החרדי לספר התקציבים של מדינת ישראל, יבטלו את כל החוקים שפגעו באוכלוסיות החלשות, ומעל הכל יתגאו בזהות היהודית של המדינה, לצד סיוע מלא לאזרחי ישראל מהמגזר הערבי.

לסיום חשוב לציין, שהאופוזיציה החדשה מפולגת מסוכסכת, גנץ לא סובל את לפיד, המפלגות הערביות לא אוהבות את ליברמן, מפלגת העבודה במיוחד מרב מיכאלי מתעבת את יאיר לפיד, אני לא רואה איזה שהוא שיתוף פעולה מושלם של כל המפלגות כמו שהאופוזיציה היוצאת התנהלה במשך כמעט שנה וחצי, מרב מיכאלי תמשיך להתעסק עם דברים פחות חשובים כמו שינוי השפה העברית, ובבניין ירושלים ננוחם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!