אלף 'חכמים' לא ימלאו את החלל • טור אישי

איזה יחס העניק האיש ש-850 אלף איש צעדו אחר מיטתו – לתלמיד ישיבה אשכנזי בן 15 שפגש לראשונה בחייו?

את התשובה לכך זכיתי לראות בעיניי.

היה זה לפני כשנה וחצי, באותם ימים, עסק מרן הגר"ע יוסף בכתיבת חידושי הלכה בסוגיית עמידה בקריאת עשרת הדברות. 'חכם עובדיה' שמע מבני ביתו, כי מו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל עסק בסוגייה יחד עם תלמידו, אבי מורי הגאון רבי בן ציון הכהן קוק יבדלחט"א.

מיד ביקש אוהב התורה הגדול לברר את הנושא.

אבי הגיע לבית ברחוב הקבלן 45 והעניק לרב את ספרו, 'שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות', שבו הסוגיה מבוארת בהרחבה. הגר"ע דפדף במהירות בין דפי הספר, שתה בצמא כל מילה, שמַח לגלות כי כיוון לדעת הגרי"ש, לפיה, אין לעמוד בעשרת הדברות, כדי שלא ישתמע חלילה שיש בתורה פסוקים חשובים יותר וחשובים פחות. ואף אם כולם יושבים – ישאר לעמוד, כיון שהם אינם נוהגים על פי ההלכה.

במהלך השיחה גיליתי כי השפה השגורה על-פי הרב עובדיה אינה עברית. הוא היה ממלמל פסוקי תנ"ך ואמרות חז"ל. נכון, בין לבין, היה משלב מילים מהשפה העברית, אבל כל מחשבתו ודיבוריו נלקחו ישירות מתוך הספרים הקדושים. כל רגע, השמיע עוד פסוק, עוד אמרת חז"ל. הנה טעימה, משלב הברכות בלבד: "ישמח צדיק ביוצאי חלציו". "ובאו עליך הברכות האלה והשיגוך". "יראיך יראוני וישמחו". "נגילה ונשמחה בך". ועוד על זו הדרך.

הרב פנה בלבביות לכל אחד מבני המשפחה. קולו הנרגש הביע אהבה אמיתית לתורה, התרגשות מהמשך שושלת הרבנים ותלמידי החכמים לבית קוק.

או אז ניגש אליו אחי הצעיר, מוטי. עיני הגר"ע - נצצו מאוֹשֶׁר. לא מדובר בנכדו, לא בתלמידו, לא במי שכפוף לפסקיו, אפילו לא בסתם צורב בן עדות המזרח. מדובר בתלמיד אשכנזי בישיבה קטנה. אבל 'חכם עובדיה', שש ושמח. הנה, מולו ניצב בן ישיבה! והוא הרי גדול אוהבי התורה.

"תגדל מעלה-מעלה בתורה", בירך והוסיף ואמר לו בקול אוהב, מלוּוֶה בסטירות חיבה מתוקות: "תלמד הרבה תורה. מי שלא לומד, מה יוצא ממנו? עם הארץ. שוקד על התורה? יהיה תלמיד חכם". והוסיף ואמר: "נשמח בְּךָ!".

שמעתם? גדול הדור אומר לתלמיד ישיבה שאינו מכיר: "נשמח בך!". אני הרב עובדיה אומר לך: אם תלמד תורה ותהיה תלמיד-חכם, זו תהיה שמחה אישית שלי!

אהבת תורה ואהבת ישראל

היו אלה שתי תכונות מדהימות, שהן אחת: אהבת תורה ואהבת ישראל שלא היו כמותן בדורות האחרונים.

אהבת התורה - לכל אות ותג. אהבה לכל אדם, אפילו ילד, אשר בשם ישראל יכונה, ובפרט אם בן תורה הוא.

לאחר שסיימו לעסוק בסוגיות הלכתיות, סיפר הגר"ע לאבא על הידידות עם הגרי"ש עוד בצעירותם: "יש חושבים שהרב אלישיב יודע רק גמרא, תוספות, שולחן ערוך ורמב"ם. אבל אני יודע שהוא בקי גדול גם בשו"תים של האחרונים".

והוסיף הגר"ע פרט לא ידוע על אחד ממכווני דרכו: "הרב מטעפליק אמר לי: תלמד הרבה דברי גדולי חכמי הספרדים, שדבריהם מכוונים להלכה".

לשאלת אבא לאיזה גדולים התכוון הרב מטעפליק, השיב הגר"ע: הרב החיד"א, הרב משנה למלך והרב מחנה אפרים.

אבא אמר: בכל הישיבות לומדים את ספריהם. מי בכלל זוכר לאיזו עדה היו שייכים המשנה למלך והמחנה אפרים.

הגר"ע חייך.

אבא הזכיר לרב עובדיה את לשון ברכת הגרי"ש במכתב התשובה לשאלתו האם להגיש מועמדות למשרת הראשון לציון: "ויהא רעווא דתירום רישיה אכולא כרכא (יהי רצון שירום ראשו מעל כולם – ש.ק.).

"נו, הברכה התקיימה", אמר אבא – ושוב חייך הגר"ע חיוך של ענווה.

ועוד פעם – אהבת תורה. "כבודו הרי אוהב תורה, עמל בתורה, מרביץ תורה", אמר לאבא בסוף המפגש. "לכן, כבודו יעודד את הנכד שלי, רבי יעקב (סיני), שיכתוב ספרים".

הגר"ע יוסף סיים את המפגש בברכה לבבית לאבא: "בנם של קדושים, אשריכם חלקכם ונעים גורלכם. אבותיכם, גאוני עולם במרום, יתפללו עליכם. מפעם לפעם כבודו יכנס אלי, אני אשמח לראות אותו, עיניך יראוני וישמחו"...

לא זכינו.

אין מי שימלא מקומו

ריח ההיסטוריה עמד באוויר.

אין זה עניין של מה בכך. זכינו לחיות בדורו של הגאון המופלא רבי עובדיה יוסף זצ"ל. זכינו לחזות בזיו פניו המאירים, להתבשם מברכותיו הלבביות, לשתות מתורתו.

בשנותיו האחרונות, כולם הכירו בגדלותו. גם מי שהתנגדו לדרכו במשך השנים, הבינו כי אין גדול ממנו באהבת תורה ובהרבצת התורה לרבבות עמך בית ישראל.

גם אלף 'חכמים' ספרדים לא ישלימו את החֶסֶר הגדול בהסתלקותו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!