עסק משפחתי • באירועים של משפחת וייס לא מדברים על קלסרים

תחום: צעצועים ומכשירי כתיבה
הנפשות הפועלות: משפחת וייס, בני ברק.
העסקים:
אבי המשפחה, צבי - בפנסיה. מסייע לילדים.
בן, אברהם - 'הכל לנוער', מכשירי כתיבה, ספרי לימוד וצעצועים.
בן, בנימין - 'אי המטמון', בעיקר צעצועים ומחלקה למכשירי כתיבה.
בן, ישעיהו - 'חיש שיווק נאמן', ציוד לגננות מורות ותלמידים, שיווק צעצועים וציוד לבתי ספר.
נכד, אלחנן (בנו של בנימין) - מפתח עיסקי אצל אביו.


כשעלה ארצה ללא אשרות ומסמכים, נותר אבי המשפחה ר' צבי וייס עם בת-דודה אחת - השאר נתפסו בדרך. לאחר שעלה, הצליח להשיג אשרת עליה לאביו שהגיע אף הוא לגור בארץ-הקודש. צבי היה אז צעיר לימים ועסק בעבודות מזדמנות, תוך שאביו תר גם הוא אחר מקור פרנסה. בעודו משוטט בחיפוש אחר עבודה, נתקל בפנים מוכרות - אדם שעבד אצלו בארץ מוצאו, שם היה בעל בעמיו.

העובד נטל יוזמה בידיו והעמיד על רגליו את מעסיקו משכבר הימים, תוך שהוא מסייע לו להקים את החנות הראשונה שלו בתל-אביב - 'חנות תנובה' של אותם הימים. ההשתכרות היתה מצומצמת, מאחר והמחירים היו כפופים להוראות שניתנו בכל יום מחדש על ידי ספקית המזון.

אולם עד מהרה הקים צבי חנות פרטית, בה מכר פירות וירקות, ובהמשך העביר את משכנה לבני-ברק - כשאביו מגיע בשעות העומס לסייע על ידו במלאכתו.

לפני 40 שנה וקצת, כשנפטר האב, הגיעה זוגתו ע"ה להיות עזר כנגדו. היא הבחינה בגודל המעמסה שהחלה עם נצנוצי שחר והסתיימה רק בשעות ערב מאוחרות, נמנתה וגמרה: אתה בעוד שנה לא תעבוד כל-כך קשה.

היו אלו ימים של ערב פסח ומיד אחר חלוף תקופה קצרה החלה קורמת תכוניתה עור וגידים. "ספרים ומחברות אין כאן - הבה ונפתח!"

כאשר ידידיו הביעו דאגה: "למה לנסות משהו חדש? ואם לא תהא הפרוטה מצויה?" הייתה זו שוב נוות ביתו שמצאה את הפתרון: "גש לרבי מויז'ניץ, ואת אשר יורה - נעשה. כך ההחלטה לא תהא מעמסה על כתפיך".

פותחים 'אצל וייס'

בעל ה'אמרי חיים' זצ"ל התעניין בפועלו ועבודתו עדי ערב. שמע על בעלי הזרוע הנוטלים לעצמם את עמלו כשר' צבי חושש להגיב, ועל אופי הסוחרים עימם היה צריך לסחור, ופסק: "זרוק את הירקות, טרם יזרקו הירקות אותך".

עם גושפנקא שכזו יצאו הזוג וייס לדרך, והחנות 'אצל וייס' נפתחה ברחוב חזון איש בבני-ברק. עד מהרה הצטרף לעבודה בחנות גם בנם דב. לא חלף עשור ובני הזוג רכשו את 'הכל לנוער' - חנות בני ברקית שהייתה ממוקמת במרכז רחוב רבי עקיבא. את החנות הזו הפעילו בנם בני - שאך זה סיים את שרותו הצבאי - ואברומי, שהגיע לשם כך מחיפה, בה התגורר מאז נישואיו.

לפני שני עשורים החלה פורחת תופעת רשתות השיווק, ובני בחר להשתלב ברשתות הגדולות, ולו כצעד מנע מהתמודדות ב'שוק' שיילך וייעלם. יחד עם דב יצאו לשווק את מרכולתם בסניפים השונים ברכב משפחתי קטן, וגם האח הצעיר ישעיהו הצטרף להטות שכם למערך השווקי שהלך וגדל. מחסן אריזה נשכר בבני-ברק, וכשהתרחב - הועבר למושב במרכז הארץ.

האמא הצטרפה גם היא לסייע בחנות ברחוב רבי עקיבא, עד שבשל גילם בחרו ההורים לסגור את החנות הראשונה ברחוב חזון איש.

כמה שנים חלפו, והמשפחה נאלצה להתמודד עם פשיטת רגל של רשת שיווק חרדית, שמחקה להם חוב בן 7 ספרות. הראשון להתאושש היה ישעיהו, שהחל להקים עסק עצמאי, הוא תר אחרי רשתות שיווק אליהם לא הגיעו אחיו ושם הציע את מרכולתו.

בהחלטה משותפת קנה האח אברומי את 'הכל לנוער', כשהאח בני מקים את 'אי המטמון', ואילו האח דב פנה לתחום מעט שונה - שוק החד-פעמי, עם דגש על פתרונות ייחודים למוצרים כשרים לפסח.

האב ר' צבי - גם היום - עדיין שוהה בעסקי הבנים ומסייע עד היכן שידו מגעת. גם אשתו - האמא ע"ה - הייתה מגיעה בכל יום לסייע, גם כאשר בריאותה הלכה ונחלשה.

צבי: אין סודות מקצועיים בין אחים

• ר' צבי, למה דווקא מכשירי כתיבה?

"אשתי ז"ל היתה אשה חכמה, מהסוג שקשה למצוא אף מעטות. היא הציעה ויזמה, והרבי מויז'ניץ הכריע, אז אין שאלה".

• והילדים, מדוע בחרו להמשיך?

"שאלות צריך להפנות לאנשים שיודעים להשיב, אני יודע שאני רק חיפשתי דרך להביא טרף לביתי".

• העובדה שהילדים עובדים בתחום משותף, יוצרת שיתופי פעולה?

"גם כשעבדנו כולנו בעסק אחד, כשהמשפחה נפגשת - אלו הרגעים שלנו להנות זה מזה. הילדים והנכדים, כיום זה כבר בלי עין הרע גם הנינים, אבל לשתף ולעזור זה לזה, תמיד היה. תמיד תראה את אחד הילדים בעסק של אחד מאחיו, מגיע לשאול על העסק שלו או להתעניין על מוצר חדש אצל אחיו. כשמדובר באח אין 'סוד מקצועי'".

אברומי: רציתי להמשיך עם ההורים

• אברומי ('הכל לנוער'), מחיפה לבני-ברק בשביל מכשירי כתיבה?

"אם מסובב כל הסיבות רצה שדווקא מכשירי הכתיבה יביאוני הנה, שיהיו הם שליחיו. אני התפרנסתי כבר לפני כן מעבודתי בישיבה בחיפה, וכשנוצר מצב בו נפתח עוד עסק משפחתי שיכל להוות עבורי מקור פרנסה ועבור המשפחה זו היתה עוד כתף - אז הגעתי".

• וכשהחבילה המשפחתית נפרדה, מדוע המשכת דווקא בתחום הזה?

"קודם כל רציתי להמשיך עם ההורים, אל תשכח שאני תמיד הייתי בחנות. לא יצאתי למערך השיווק הארצי".

• איך המשפחתיות מגיעה לידי ביטוי בעיסוק הדומה?

"אני נעזר מאוד בשני אחיי, גם ברכישות ובפתרונות, וגם בשיחות משותפות על מה כדאי איפה ואיך".

בני: מפגשים משפחתיים עוסקים במשפחה

• בני ('אי המטמון'), למה דווקא מכשירי כתיבה?

"גדלתי עם זה. כבר כילד באתי לעזור להורים, תמיד בכל חופש וגם כשבגרתי, כשחזרתי הביתה מהשירות הצבאי, תמיד התייצבתי לעזור בחנות".

• וכשכל אחד יוצא לדרך נפרדת?

"גם, זה התחום שאני מכיר מקרוב, יודע להכיר את השוק והתקופות שבו. אנשים מזהים אותי עם התחום וגם אני את עצמי מזהה כך".

• אז מחדדים הם נושא השיחה במפגשים משפחתיים?

"יש מפגשים שמורכבים מבני משפחה ועוסקים במחדדים, אבל מפגשים משפחתיים הם מפגשים משפחתיים ועוסקים במשפחה".

שייק'ה: בחתונה לא חשבנו על קלסרים

• שייק'ה ('חיש שיווק נאמן'), למה מכשירי כתיבה?

"כשהעסק היה עסק משפחתי של כולנו, לא אני בחרתי את העסק והתחום".

• וכשיצאת לדרך עצמאית?

"אז כבר הכרתי גם את העוסקים בתחום וגם את התחום. אני לא יודע איזה בד טוב יותר או איזה מברג נחשב יותר, על עפרון ומחברת אני יודע ומכיר מה טוב יותר".

• אז למה לגננות?

"ועצת השם היא תקום, לאן שהקדוש ברוך הוא מוביל אותי - אני הולך. הגננות באו אלי. בתחילה היו לי מוצרים בודדים מהארסנל הנדרש להן. הבנתי שעלי לתת להן שירות ולספק להן מגוון רחב של מוצרים, וכיום ברוך ה' אנחנו נותנים שירות למאות גננות בבני-ברק וגם מחוצה לה. יש אצלנו תחת קורת גג אחת את כל מה שנצרך לגננת בין כותלי הגן".

• ספר קצת על המשפחתיות בענף.

"בני משפחתי הם קודם כל משפחה ורק אתמול רקדנו בחתונת בן אחי כולנו יחד. שם לא חשבנו אפילו על קלסר. ברור שיש לזה משמעות, לעתים אנו מבצעים רכישות בכח משותף ומוזילים מחירים והצרכן מרגיש זאת. ואם בחוסר תכנון אוזל מוצר כלשהו מהמדף, אפשר למלא את החסר במהירות בהלוואה מאחי או רכישה או אפילו החלפת מוצרים, מה שנחטף אצל האחד עלול 'להיתקע' אצל האחר".

אלחנן: גם אני עזרתי כילד

• אלחנן,(פותח בימים אלו חנות שלישית ל'אי המטמון') זו כבר מחלה תורשתית?

"זה תורשתי במובן זה שגם אני כילד העברתי את שעות הפנאי סביב החנות של אבא ועזרתי. כך למדתי להכיר את התחום ואין סיבה ללכת ללמוד תחום אחר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!