"אמרתי לחברה שלי, זה לא הגיוני, זה נראה כמו האסון במירון"

ביום שבת האחרון אירע אסון נורא בבירת דרום קוריאה, סיאול, כאשר למעלה ממאה וחמישים איש נמחצו למוות בכינוס של למעלה מ-100 אלף איש, לכבוד חג לאומי. גורמים רשמיים לא ציפו ש-100,000 בני אדם ינהרו לרחובותיו הצרים של איטאוון.

שר הפנים הגן מראש על ההחלטה שלא לשלוח שוטרים נוספים לאזור ואמר כי שוטרים רבים נפרסו במקומות אחרים בבירה במוצאי שבת. "אני לא בטוח לגבי המספר המדויק של אנשי המשטרה שנפרסו שם, אבל מספר לא מבוטל נפרס במקומות אחרים שם היה צפוי קהל רב".

בין מאה אלף האנשים שנכחו במקום היו גם מספר ישראלים, וטרם נודע האם נפגע מישהו מהם. דינה גיז, ישראלית המטיילת בדרום קוריאה שנקלעה לאסון, שחזרה בריאיון ל-Ynet radio את חוויותיה: "כבר כשהגענו ראינו שיש עומס כבד מאוד, ברמה כזו שסמטה שביום יום לוקח לי דקה-שתיים לעבור לקח לנו הפעם 25 דקות לעבור, היה צפוף בצורה מטורפת", אמרה.

בהמשך הריאיון שערכו איתה מיה דגן ויואב רבינוביץ' סיפרה גיז: "ניסינו כמה פעמים לצאת מהבר ופשוט אי אפשר היה. לא הצלחנו להשתלב בתנועה. נתקענו בפתח, ולקח לנו כמה דקות עד שהצלחנו להשתלב בזרם. זה היה פשוט להיכנס לגל ולתת להם לדחוף אותך קדימה. זה היה נורא. הרגשתי שאני מועכת אנשים. ראיתי את העומס ואמרתי לחברה שלי, 'זה לא הגיוני, זה נראה כמו במירון'. לא ראינו שוטר אחד שמכוון את האנשים. כולם פשוט דחפו, דחפו, דחפו".

"התחלנו לשמוע צעקות, התחילו להוציא אנשים מעולפים – אחד, שניים, שלושה, ארבעה. כולם היו מתים, כחולים, חנוקים. התחילו לעשות עליהם החייאות בכביש הראשי. אף אחד לא הבין מה קרה – הרבה אנשים מסביב אמרו באנגלית 'הם שיכורים, זה אלכוהול', ואני הסתכלתי עליהם, אני יודעת עזרה ראשונה, אמרתי להם: "זה לא אלכוהול, האנשים האלה נחנקו", סיפרה.

הרשויות הדרום קוריאניות חוקרות כעת את האירוע הטראומתי, והממשל הספיק כבר להקים פינות זיכרון להרוגי האסון בערים שונות בדרום קוריאה, בהן מניחים עשרות אלפי אנשים נרות ופרחים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!