רגע לפני ההמראה: אחד המשגיחים חטף התקף לב • האזינו

כששני יהודים נוסעים למקומות נידחים בעולם על מנת לספק כשרות, השמים הם הגבול.

נס של השגחה פרטית: שני חברים יצאו לדרך בים בם בום... נשמע כמו התחלה של שיר, אבל הסיפור שלפניכם הוא שיר ושבח לבורא עולם על נס והצלה.

הרב חסקל והרב שמחה הם חברים טובים, במסגרת עבודתם הם נוסעים למקומות נידחים בעולם על מנת להשגיח ולתת הכשר לגופי כשרות מוכרים.

על מנת לטוס לווייטנאם יש צורך לטוס תחילה לדובאי ולכן, מספר הרב חסקל, "בטיסת המשך מדובאי לווייטנאם. אני יושב במטוס עם שמחה שטינברגר, שניה קודם אני מדבר אתו ואז אני שואל שאלה והוא לא עונה, שואל שוב, דופק עליו ואין תגובה. המטוס כבר התנתק מהשרוול ומתחיל לכוון להמראה, מיד צעקתי לעזרה וביקשתי שלא ימריאו".

ממשיך הרב חסקל ומספר: "ישבתי ליד שמחה איתו אני טס כבר 30 שנה ובד"כ אנחנו לא יושבים יחד. הפעם שדרגו לנו בהפתעה את המקום לקדימה. מקום רחב יותר, מה שהתברר כמציל חיים. מיד יכלנו להשכיב אותו על הריצפה והדפיברילטור היה בתא מטען מעל הראש"

לאחר ההתמוטטות של שטיינברגר החלו לבצע בו החייאה ומכות חשמל. כאשר מצטרפים למקום גם צוות מהקרקע, שוב בוצעה מכת חשמל ומיד הוא הובהל לבית חולים בדובאי.

בבית החולים הוא היה מורדם ומונשם במשך שבוע, מערכות גופו היו במצב גרוע ביותר. דלקת כבד ריאות וכליות. חברו הרב חסקל היה מקושר לשייח באזור, וזה שלח את בניו לבית הרפואה. והפעיל כל אדם שהכיר בכדי שהכל ייעשה במהירות וביעילות.

בבית החולים

לאחר שלושה ימים של תפילות וקבלות, המדדים התחילו להתייצב, מספר הרב חסקל: "ראינו את יד ה' המלטפת. שליחים טובים למקום, קיבלנו דירה בחינם במלון שהתכוונו לסגור עליו, מאיש שעד היום לא ידוע מי הוא. דירה שיכולנו טיפה להרגיש בני אדם במצב הכל כך לא פשוט"

בדירת האירוח

ממשיך חסקל ומתאר: "אדם אלמוני התקשר ואמר כי יש לו דירה במלון והביא לנו אותה לעשרה ימים כולל נהג צמוד".

בהמשך דבריו מספר חסקל: "כל זמן השהות בבית החולים, הצוות במקום שהוא מאומות העולם. כיבד וראה בחוש את הניסים והתפילות. כל שינוי קטן הצביעו לשמיים ואמרו 'זה לא אנחנו זה מלמעלה'. קידוש ה' עצום"

לאחר שבוע הוטס שטיינברגר לארץ בהטסה רפואית, כאן שהה במשך כשבועיים בטיפול נמרץ. ולאח"מ הוא שוחרר לביתו.

בסיום דבריו סיפר שמחה שטינברגר: "דום לב שאין הסבר עד לרגע זה. ושום סימן בבדיקות למה שקרה, בבית החולים השתילו קוצב וברוך ה' אני מרגיש מצויין".

שמחה שטינברגר סיים את הראיון בתודה לבורא עולם ולאח"מ החל לשיר "הטוב כי לא כלו רחמיך". האזינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!