"דרעי היה כשר כשותף. פתאום הוא קומבינה?"

את הימים האלו עושה יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כשמרכז עולמו במטה המועמד לראשות עיריית ירושלים, משה ליאון.

את כל כולו הוא שם למען המטרה: החלפת ראש העיר ניר ברקת במועמד 'שלו'. ולא, הוא ממש לא מרגיש צורך להתנצל על כך שהייתה זו ההברקה שלו להביא את ליאון, המועמד המתאים ביותר לתפקיד, להבנתו.

בשיחה איתו, אני מנסה להבין מהם הסיכויים, שכן זוהי שאלת המפתח. יש סיכויים - הכול טוב. אין סיכויים – יהיה המועמד שלו טוב כאשר יהיה - הבחירות יסתיימו עם טעם רע בפה מבחינתו.

מתברר כי בשקט-בשקט, בלי הרבה רעש תקשורתי, הצליחו במטה ליאון להגיע ללא פחות מ-34,000 איש "שנתנו כל אחד מהם שם, שם משפחה, כתובת מלאה, ת.ז וגם מספר קלפי. כלומר, אנשים רציניים לגמרי שמזדהים עם ליאון. אני מעריך שעד לבחירות נגיע לעוד 10 אלף איש, אפילו יותר", הוא אומר.

מהו הפילוח של מאגר המצביעים שלו?

ליברמן מצביע על כמה סוגי מצביעים. "יש את הרוסים, יש מצביעים מהבית היהודי היותר חרדי, אנשי רשימת קינג ודומיהם, יש הרבה ליכודניקים שמצביעים ליאון, חלקם מאהבת מרדכי, אבל חלקם מונע משנאת המן. הם לא רוצים בברקת, ויבחרו בכל אלטרנטיבה. ויש גם ועדי עובדים גדולים שכבר הזדהו רשמית עם ליאון".

מכאן אנחנו עוברים לשאלת התמיכה החרדית, ואני מזכירה לו שיש חסידויות ופלגים (בעלזא לדוגמה, למרות שהחסידות מכחישה בתוקף, גור – למרות שליברמן בטוח שיש לו את המילה של ליצמן והיא קודש, הפלג הירושלמי שיבחר בחיים אפשטיין ויסייע בכך לבחירת ברקת – ואולי עוד אי אלו פלגים קטנטנים) שלא יתנו לליאון את קולם. ומבחינת מטה ליאון, פתק לבן ו/או הצבעה למועמד החרדי משמעותה כמו תמיכה בניר ברקת, ראש העיר המכהן.

הוא אינו מנסה ליפות את המצב ובהחלט לוקח הכול בחשבון. "אבל אם נביא קרוב ל-50 אלף קולות חילוניים, די לנו ב-90 אלף קולות חרדיים, אפילו רק 85 אלף, מתוך מאגר המצביעים העומד על 103 אלף קולות של בעלי זכות הצבעה מגיל 17 ואילך. לעירייה מצביעים כמעט כולם, גם מי שאינם נוהגים להצביע לכנסת".

"ברקת ניצח עם 117 אלף קולות בלבד", הוא מזכיר לי.

אני מנסה לעמת אותו עם טענות מטה ברקת על הבאת ליאון מ...גבעתיים. "זה נשמע לא אמין ולא רציני! הרי בחתימת ידו ברקת כתב מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמכתב הזה קשר את כל הסופרלטיבים על ראשו של ליאון, כשהוא מבקש עבורו כהונה נוספת כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. הוא תרם רבות, הוא כזה וכזה... אז מה? פתאום הוא שום דבר?"

וגם על הטענה של קומבינת ליברמן-דרעי יש לו מה לומר: "חמש שנים הוא ישב איתנו בקואליציה, ברקת. פתאום הוא נזכר שאנחנו אנשים של קומבינות? היה לו סגן מישראל ביתנו, סגן מש"ס, בפעם הקודמת כשתמכתי בו הייתי חבר וידיד, פתאום כשאני לא תומך בו, אני הופך לאיש של קומבינה? פתאום התמיכה בליאון מוגדרת 'קומבינה'? למה, מה קרה?".

בשלב זה הוא חושף: "לפני כחודשיים ישב סגנו של ברקת, קובי כחלון, עם אנשי דרעי כדי לנהל מולו משא ומתן על תמיכה בו. ורגע, אז זה היה בסדר? דרעי היה כשר וטוב כשותף? פתאום, כשהוא תומך במשה ליאון, הוא מריח למטה ברקת כקומבינה?"

צריך לשמוע את הלהט בקולו של אביגדור ליברמן, כדי להבין שניצחון של ליאון בבחירות הללו הוא בעצם ניצחונו שלו.

ואם גם ינצח במשפטו האישי – רק השמים הם הגבול בדרך לראשות ממשלת ישראל בעתיד הליכודי הקרוב או הרחוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!