"חברתה הטובה ביותר של אנה פרנק" הלכה לעולמה

ביום שישי האחרון נפטרה ניצולת השואה חנה גוסלר-פיק, שבועיים בלבד לפני יום הולדתה ה-94. סיפורה של חנה, חברתה הקרובה של אנה פרנק, סופר בבמות רבות ותורגם למספר שפות - ובשנה שעברה אף עובד לסרט בשם "החברה הכי טוב שלי אנה פרנק". בתה ספדה לה: "היא תמיד העבירה מסרים של סובלנות וכבוד אחד כלפי השני".

חנה גוסלר נולדה בברלין בשנת 1928. אביה הנס היה ראש לשכת העיתונות הפרוסית ויועץ לשר הפנים במדינת ברנדנבורג, ואמה רות הייתה מורה. סבה היה אלפרד קליי, ראש קהילת יהודי ברלין דאז, ולפני כן יועצו הצעיר של בנימין זאב הרצל. עם עליית הנאצים לשלטון נאלצו השניים להתפטר מעבודתיהם בשל יהדותם, וביחד עם בתם חנה ואחותה גבי עברו לאנגליה. כעבור שנה בלבד עברה משפחת גוסלר לאמסטרדם.

באמסטרדם החלה גוסלר בת ה-5 ללמוד בבית הספר מונטסורי ובהמשך בתיכון היהודי בעיר. בבתי הספר הללו הכירה את אנה פרנק, שערקה גם היא מגרמניה, ובמהרה התחברה אליה. "נפגשתי עם אנה בחנות מכולת. אמי ואמה של אנה החלו לדבר גרמנית, כי לא ידעו הולנדית. הסתבר שאנה קטנה ממני בחצי שנה. למחרת הביאה אותי אמי לגן הילדים. לא ידעתי את השפה ולא הכרתי איש. ראיתי רק את אנה. היא ניגנה מוזיקה בפעמונים. שתינו רצנו זו אל זו, ומאותו רגע היינו חברות", סיפרה לימים.

עם הכיבוש הגרמני ב-1940 סבלה חנה רבות מאנטישמיות. היא נאלצה לענוד טלאי צהוב, לקנות רק בחנויות יהודיות ולעבור יחד עם חברתה אנה לבית ספר יהודי בלבד. ליום הולדתה ה-13, בשנת 1942, קיבלה אנה פרנק יומן מהוריה, והחלה לכתוב בו את חוויותיה. לימים פורסם יומן זה, והפך ליומן האישי הנמכר בכל הזמנים, שנותן השראה לרבים.

ביומן מזכירה אנה את חנה מספר פעמים, בכינוי "הנלי". באחד האזכורים כתבה: "הנלי וסנה היו פעם שתי החברות הכי טובות שלי. כשהיו רואים אותנו יחד היו אומרים: 'הנה אנה, הנה וסנה'". בעוד משפחת פרנק התחבאה והפיצה שמועה לפיה היא נמצאת בשוויץ כדי שלא תתפס, לא יכלה משפחת גוסלר לעשות זאת בשל היות אם המשפחה הרה באותה עת. בעת שילדה האם, באוקטובר 1942, נפטרה, וכך גם התינוק שנולד זה עתה.

ביוני 1943 נעצרו חנה, אביה, אחותה וסבה, ונשלחו למחנה המעבר וסטרבוק שבהולנד. שם עזרה חנה לפעוטות בבית היתומים, וניקתה בתי שימוש כדי שתוכל להיפגש מפעם לפעם עם אביה. "השיחות איתו נתנו לי תקווה", סיפרה. כעבור חודשים ספורים כתבה עליה אנה פרנק ביומנה: "אתמול לפני שנרדמתי הופיעה לפתע הנלי לנגד עיני. ראיתי אותה לפני, לבושה סחבות ופניה שקועות וכחושות... היא הביטה בי בפניה החיוורות ובעיניה המתחננות, כה חסרת אונים. אילו רק יכולתי לעזור לה!".

בפברואר 1944 הועברה חנה עם אחותה ואביה למחנה ברגן-בזלן. הסב אלפרד קליי לא בא איתם, מאחר ומת חודשים ספורים קודם לכן מהתקף לב. במהלך שהותה במחנה הצליחה ליצור קשר עם אנה פרנק, ששהתה בתת-מחנה סמוך. השתיים נפגשו ודיברו מעבר לגדר התיל מספר פעמים, וחנה אף העבירה לאנה חבילה עם מעט אוכל ובגדים. ב-25 בפברואר 1945 נודע לחנה שמחר תועבר לארץ ישראל. באותו יום מת אביה במחנה, ותוך זמן קצר הבינה חנה שהיא לא תכלל במשלחת שתצאה מהמחנה.

ב-11 באפריל 1945 שוחררה חנה יחד עם שאר אסירי המחנה שלא חלו במחלות. יחד עם אחותה עלתה על "הרכבת האבודה" שנסעה במשך שבועיים ללא יעד ומטרה, ואחריהם שוחררה בידי הצבא האדום סמוך לכפר הגרמני טרביץ. חנה עברה דרך אמסטרדם, שם הודיע לה אוטו פרנק על מות חברתה הטובה אנה, והמשיכה לעבר שוויץ. כעבור כשנתיים עלתה ארצה והשתכנה בכפר הנוער הדתי חסידים. חנה טיפלה במהלך השנים בילדים בבית החולים "ביקור חולים", ובעולים חדשים שהגיעו למעברות.

במהלך השנים הרצתה וסיפרה את סיפורה ברחבי העולם. עדותה בנוגע לחייה ולחברתה אנה פרנק מוזכרים בספרים וסרטים רבים, וחנה ראתה זאת כשליחות שלה. "ביומנה שאלה אנה מדוע נבחרה היא לחיים בעוד עלי נגזר אולי למות. למרבה האירוניה היוצרות התהפכו. אני עכשיו סבתא מאושרת המתגוררת בישראל, ואנה היא זו שמתה. בשל האירוניה הזאת אני חשה מחויבת לספר כל שאוכל על אנה פרנק", כתבה.

בשבוע שעבר הלכה חנה גוסלר-פיק לעולמה, והשאירה אחריה שלושה ילדים, 11 נכדים ו-17 נינים. בתה ספדה לה: "כל חייה היא דאגה לאחרים, גם כשחלתה, גם כשהייתה מחוברת למכשיר ההנשמה חשבה על המטפלת הזרה וביקשה שתלך לנוח. האישה הכי צנועה בעולם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!