מפתיע: הטליבאן אישר עבודות שימור של בית כנסת

למרות שיהודי הראת במערב אפגניסטן לא גרים שם כבר עשרות שנים, בית הכנסת ההיסטורי של העיר, שנבנה בסביבות תחילת המאה ה-20, אמור לעבור פרויקט שימור בגיבוי של ממשלת הטליבאן, כך דווח העיתון Art News.

הפרויקט בן 16 החודשים, שאמור להתחיל בנובמבר, נועד למנוע את קריסת המבנה של בית הכנסת יו או. הוא מתוכנן על ידי עיריית הראט וארגונים מקומיים אחרים, והוא ממומן בכמעט 500,000 דולר מקרן Aliph השוויצרית שמטרתה להגן על אתרי מורשת באזורי סכסוך. גם המקווה הקהילתי, המכונה חמאם-א מוסאי, יתוקן במסגרת הפרויקט.

בית הכנסת עבר בפעם האחרונה פרויקט שיקום של שנתיים שהסתיים ב-2009, במימון ארגון שוויצרי אחר. במשך כמה שנים, הוא שימש כמרכז חינוכי לנשים וילדים, אך הוא נסגר שוב ב-2014 עקב חלחול מתעלת ניקוז עירונית בנויה בצורה לקויה, במימון האו"ם בכביש הסמוך. "זהו אתר תרבותי והיסטורי, שאינו משמש כמקום פולחן, והשלטון המקומי יתמוך בשימור שלו", אמר זלמאי סאפא, ראש מחלקת האנדרטאות של הראת, לעיתון. "למרות השינוי בשלטון האתרים ההיסטוריים שלנו נשארים מוגנים והם אינם קשורים בשום צורה לעניינים דתיים".

על פי ערך ויקיפדיה, בהראת הייתה קהילה גדולה ומשגשגת. במשך תקופה ארוכה נשאה בתואר של הקהילה הגדולה מכל קהילות אפגניסטן. היהודים בהראת היו קרובים מאוד לבני יהדות איראן בגלל קרבתם הגאוגרפית אליהם. בשנת 1840 הגיעו אליה כ-200 משפחות מהעיר משהד שבאיראן לאחר שנכפה עליהם להתאסלם שם. מסיבות שונות עזבו יהודים רבים את הקהילה במהלך השנים ועד אמצע המאה ה-20 נעלמה הקהילה היהודית בעיר כמעט כליל. שרידי הקהילה היחידים שנשתמרו הם ארבעה בתי כנסת שנתגלו בשנת 1978, ביניהם בית הכנסת יו או, וארון הקודש שנשתמר במצב טוב הועלה ארצה לירושלים כזיכרון מקהילה גדולה זו.

עד 1948 ירדה אוכלוסייתה היהודית של הראט, שמנתה בעבר עשרות אלפים, לכ-280 משפחות יהודיות. עם הקמת מדינת ישראל עברו רבות מהמשפחות הללו לישראל או לארצות הברית, והקהילה היהודית המקומית עזבה לחלוטין עד שנות ה-70.

בעשורים הבאים, כמעט כל יהודי אפגניסטן עזבו את המדינה, למעט אדם אחד, זבולון סימנטוב, שנולד בהראת, הוא סירב לעזוב את המדינה למרות סיכונים ביטחוניים רבים עד ספטמבר 2021, חודש לאחר שהטליבאן חזר לשלטון. לבסוף סימנטוב עזב את אפגניסטן במבצע חילוץ לטורקיה.

בית הכנסת ממוקם ברובע מומנדה בעיר העתיקה של הראת, ממש ממול נמצא מה שהיה פעם אולם התפילה הראשי, מצד ימין מדרגות מובילות למקווה תת קרקעי. צילום Sarvy Geranpayeh

"יש עניין רב בשימור ובלימוד נושאים הקשורים לתרבות והיסטוריה", אמר ראש מחלקת האנדרטאות. "אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו סובלניים ומקבלים אחד את השני, אנחנו מחפשים שלום ואנחנו לא קיצוניים".

"זה עדיין מוקדם לאשר שהכל יצא לפי התכנון, אבל עד כה קיבלה עמותת ACHCO אישור מהרשויות המקומיות בהרת להמשך העבודה", אומר ג'וליון לסלי, אדריכל שמתמחה במבנים עתיקים, יועץ של עמותת ACHCO, לעיתון, לסלי אומרת שלמרות שהפרויקט לא הוצג במפורש כפרויקט 'מורשת יהודית', כולם מודעים להיסטוריה של שני המבנים וזה לא נתפס כשנוי במחלוקת.

"המטרה היא לתרום לשמירה על המרקם ההיסטורי בעיר העתיקה, שתושביה בדרך כלל חיוביים לגבי שימור רכוש היסטורי - במיוחד לטובת הציבור, מה שיקרה כאן", אומר לסלי. "מלבד היתרונות של בריאות הציבור מהחמאם (המקווה) יצירת התעסוקה במהלך הפרויקט תתרום לפרנסתם של משקי בית רבים בתקופה של מצוקה אמיתית", הוא הוסיף.

הפרויקט של כמעט 500,000 דולר - במימון הקרן השוויצרית Aliph יעסיק 60 עובדים בהראת לביצוע העבודה, 30 בכל אתר, ויכלול גם מומחיות של שמונה מומחים, כולל נשים, בתקופה שבה אפגניסטן מתמודדת עם אחד המשברים ההומניטריים החמורים בעולם. האו"ם הזהיר במרץ ש-23 מיליון אנשים, יותר ממחצית מהאוכלוסייה, יסבלו מרעב חריף. כשהטליבאן השתלט על המדינה, אפגניסטן הסתמכה על סיוע חוץ עבור יותר מ-80% מהוצאותיה. ההחלטה של ​​ממשלות מערביות שלא להכיר רשמית בממשלה החדשה, הסנקציות הבינלאומיות וההחלטה האמריקאית להקפיא את נכסי הבנק המרכזי של אפגניסטן פגעו בכלכלת המדינה.

העיתונאית, סרווי גראנפייה, (Sarvy Geranpayeh) מבריטניה, סיפרה לראש תחום העולם הערבי, רועי קייס ב'כאן חדשות', ודווח ברשת ב', כי קיבלה באופן חריג היתר להיכנס לשם ולתעד את המתרחש בבית הכנסת רגע לפני השיקום. מן הסתם היא לא הסתובבה לבד ועשתה זאת תחת אבטחה ופיקוח של אנשי הממשל של הטליבאן. הנה מה שהיא אמרה על התרשמותה.

Conservation work to preserve a historic synagogue in Afghanistan’s Herat gets the go ahead by the government. Plans are to open the building as a community museum once the work is complete. My latest story? https://t.co/5ebom8kEd6

— Sarvy Geranpayeh (@SarvyGeranpayeh) October 26, 2022

לדבריה, היא העיתונאית הראשונה שהורשתה להיכנס לשם מזה כמה שנים, "בית הכנסת נראה מהרחוב המרכזי וזה נראה בניין עתיק כמו כל הבניינים באזור, אבל כשאתה נכנס לחצר שלו זה מחזיר אותך לעבר, זה עוצר נשימה לראות את המקום הזה, יש עדיין על הקירות את הציורים והאיורים המקוריים, שמשום מה שרדו לאחר עשרות שנים של מלחמה של הרס".

עוד סיפרה העיתונאית, "המקום אחרי כל כך הרבה שנים אפשר להגיד שהוא בסדר, קצת מלוכלך והחלונות שבורים, אבל זה לא הבעיה, הבעיה היא היסודות והאם הבניין יכול להמשיך לעמוד ולא לקרוס, במיוחד אם יורדים למרתף למקווה, אתה רואה את הלחות כתוצאה מהנזילות בקרקע וגם בקירות".

המקווה התת-קרקעי, באזור זה ניתן לראות עדויות של לחות שפוגע בשלמות המבנית של הבניין: צילום Sarvy Geranpayeh

רועי קייס מציין, כי "כל הפרויקט המדובר הזה של שיקום ושימור בית הכנסת בהראת, מתבצע בחסות ובאישור של שלטון טליבאן, אם תרצו, קריצה נוספת שלהם למערב, להראות שהם לא ממש קיצוניים כמו שחושבים, על אף שהמציאות העגומה באפגניסטן מספרת אחרת".

העיתונאית האמריקנית שהייתה בבית הכנסת המוזנח בהראת, מסבירה כי הסיפור הוא בעיקר כסף וכי הטליבאן מאוד מעוניין לשמר את אתרי המורשת והדת לא רק של המוסלמים ואפילו רואה בכך חובה. "אני חושבת שהסיבה שטליבאן נתן אור ירוק לפרויקט השימור הזה מאוד פשוטה, מישהו השיג מימון לפרויקט. מהקשרים שלי עם אנשי טליבאן לא חשתי שהם עושים אפליה ביחס לאתרי מורשת ושיקומם בהתבסס על אמונה".

עוד אמרה, "הם מאוד פתוחים לגבי הצורך להגן על האתרים. המילים ששמעתי שוב ושוב, זאת החובה שלנו לשמר את האתרים האלה שהם חלק מהאוצר הלאומי למען הדורות הבאים. הבעיה שיש להם זה מחסור בכסף (על רקע החרמות עליהם מצד המערב) ומומחיות בנושא. אחד הבכירים אמר לי – תגידי לאמריקנים לבוא ולהשקיע בפרויקט האלה".

היא נשאלה האם לנוכח מה שראתה והתרשמה יש איזושהו סיכוי ששיקום בית הכנסת הצפוי נותן תקווה ליהודים שמעוניינים לחזור לאפגניסטן וחוששים, או במילים אחרות לתחייה של הקהילה היהודית שם שכיום לא קיימת.

"אני חושבת שעוד מוקדם לדעת אם יש אפשרות לתחייה של הקהילה היהודית באפגניסטן תחת הטליבאן. הם לא מספיק זמן בשלטון כדי להעריך את מידת הסובלנות שלהם לדתות אחרות, אבל מה שכן אני אומרת שבידודם ובידוד של אפגניסטן כפי שקורה כרגע, הוא לא התשובה. השקעות בשיקום אתרי מורשת כמו בית הכנסת בהראת הוא הכיוון הנכון. גם אם החזרה של יהודי אפגניסטן לבתיהם בקאבול או בהראת רחוקה, עדיין הסיפור הזה של שיקום בית הכנסת בחסות טליבאן נותן קמצוץ של אופטימיות שלפחות אתרי המורשת והדת של היהודים עומדים על תילם ולא מושמדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!