70 שנה לפגישה ההיסטורית של החזון איש עם דוד בן גוריון

ב-1952 נפגשו בדירה בני-ברקית קטנה ומלאת ספרים שני אישים מרתקים, שהיו מהחשובים ומהמשמעותיים ביותר בדורם. במשך 50 דקות דנו בלהט בנושאים שעתידים לעמוד בלב המחלקות בעשרות השנים הבאות של מדינת ישראל. מפגש מרתק זה, שעתיד להיכנס לדפי ההיסטוריה בזכות ביטוי שמיש במיוחד שתנבע בו, "עגלה ריקה", עורר עניין רב וגרר אחריו עשרות עיתונאים שניסו ללקט כל פרט קטן וכל ציטוט ממנו. מן הצד האחד של השולחן העגול ישב מקים מדינת ישראל, ראש הממשלה דוד בן גוריון. מן הצד השני ישב אחד מגדולי הדור הליטאים, החזון איש. פגישה זו גררה תגובות רבות ועד היום מתקיימים ויכוחים רבים על תוכנה.

באוקטובר 1952, עשה דוד בן גוריון מאמץ רב לגייס רוב להצעת החוק שרצה לעלות להצבעה, בדבר שירות לאומי לבנות שקיבלו פטור משירות בצה"ל. הרבנים החרדיים והרבנות הראשית הביעו התנגדות חריפה להצעת החוק, ודוד בן גוריון הבין שאם ירצה להעביר אותו בתמיכת המפלגות החרדיות, יצטרך לשכנע את הרבנים החרדיים. בלעדי תמיכתם, הסבירו חברי הכנסת החרדיים לבן גוריון, לא נוכל אפילו לשקול להצביע בעד.

בן גוריון הבין את הדבר, ואף נדהם מעוצמת כוחם והשפעתם של הרבנים החרדיים. יכולתם להשפיע ולשלוט על חברי הכנסת החרדיים ריתקה אותו, ובליבו גמלה החלטה: להיפגש עם החזון איש, אחת הדמויות הרבניות הגדולות והבולטות בציבור החרדי. בן גוריון שלח את שלישו הצבאי נחמיה ארגוב לברר האם פגישה כזאת תוכל להתקיים. החזון איש הגיב לו בשלווה כי: "הדלת תמיד פתוחה".

הדיווח בעיתונות לאחר הפגישה: צילום הספרייה הלאומית 

בעיתונות החלו לדווח על הפגישה ההיסטורית שתתקיים בין השניים. מועד האירוע, א' בחשוון תשי"ג, ה-20 באוקטובר 1952, סומן ביומני העיתונאים, שתיכננו לתפוס עמדות באזור בית החזון איש ולנסות לשמוע משהו, אפילו קטן ביותר, מהשיחה המעניינת. לפי המסופר, ביום הפגישה התהלך החזון איש בחדרו, ומלמל פסוקי תהילים. אנשיו הציעו לו להחליף את ריהוט דירתו לכבוד הפגישה, אך הוא סירב בתוקף. בשעה עשר בבוקר הגיעה שיירת רה"מ לבית החזון איש בבני ברק. ראש הממשלה נכנס לחצר הבית, חבוש מגבעת לראשו כשהוא מלווה במזכירו האישי יצחק נבון, לימים נשיא המדינה.

ביומנו כתב דוד בן גוריון על אותו בוקר: "יצאתי הבוקר לבני ברק לפגישה עם חזון איש. העיתונים שוו לביקור ערך סנסציוני, ומצאתי בדרך וסביב ביתו קהל. קהל חסידיו חיכו בחוץ ובחדרים הקרובים. איתי נכנס רק יצחק נבון. העמדתי לפניו השאלה אשר עד כה לא קיבלתי עליה תשובה מספיקה מחברי האדוקים. אנו מפולגים, לפי כמה סימנים, לעניין שלפנינו אנו מפולגים לפי יחסינו למסורת הדתית. יש יהודים כמוך וכמוני, איך נחיה יחד? איך נהווה יחידה?".

העד האמין ביותר שכתב בפירוט על הפגישה הוא האיש היחיד שזכה להיות בה יחד עם החזון איש ובן גוריון: יצחק נבון. לימים תיאר נבון: "אף אני נכנסתי פנימה לחדר והתיישבתי בפינה ורשמתי את השיחה. ראיתי יהודי נמוך־קומה, בעל סבר־פנים נאה, כפוף, שולחן, כיסא, מיטה רעועה וספרים, ספרים, ספרים. הכל חשבו שידבר איתו על גיוס בנות, אך לא היה לכך זכר. הם ישבו זה מול זה, מעבר לשולחן קטן".

בפתח הפגישה הזדרז בן גוריון לומר לחזון איש כי הוא אמנם אינו שומר תורה ומצוות, אך הוא מאמין בה'. "אמן כן יהי רצון", השיב לו החזון איש. כעבור זמן קצר פנה בן גוריון לשותפו לשיחה, ושאל: "איך יהודים דתיים ולא־דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים, עם מסורות שונות, מתרבויות שונות והשקפות שונות. המדינה עומדת בסכנה חיצונית, הערבים עדיין רוצים להשמידנו, ועלינו למצות כל מה שמשותף בין חלקי העם. ויש בעיה יסודית: אלה יהודים ואלה יהודים, ואיך יחיו יחד?". החזון איש הקשיב לבן גוריון ברוב קשב, וענה לו במשל תלמודי: "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות".

הנמשל היה ברור והדברים זעזעו את בן גוריון. החזון איש שם לב שבן גוריון קיבל בצורה קשה את הדברים, ולכן מיהר לנחמו: "שבח גדול הוא לכם, שלעומת מסירות נפשנו למען התורה, אין אתם מוסרים את נפשכם על ביטולה..."

עם זאת, הגיב בן גוריון למשל החזון איש ואמר לו: "'ועל הגמל הזה אין עול של מצוות? ומצוות יישוב הארץ אינה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?".

זמן רב נמשך הוויכוח בין השניים, שהתנהל בלהט. יצחק נבון כתב לימים: "לבסוף הפסיקו את הוויכוח וניגשו אל ארונות הספרים ושוחחו על הספרים. אחר־כך נפרדו בידידות ובלחיצת־יד. כשיצאו משם אמר לי בן־גוריון: 'זהו יהודי יפה, חכם, יש לו עיניים יפות וחכמות, צנוע. מעניין מנין כוחו והשפעתו. אבל איך נחיה יחד בארץ? זו שאלה חשובה ביותר. זו סכנה חמורה. יותר מאויב חיצוני'".

העיתונות סיקרה באופן נרחב את פגישת החזון איש ובן גוריון, שהפכה לשיחת היום. הדיווחים הצביעו על הנושא שכביכול אמור היה להיות המרכזי בפגישה: השירות הלאומי, אך רק בדיעבד התברר כי דיון עיקש ורחב התנהל בעקבות שאלתו של בן גוריון בדבר החיים המשותפים בארץ ישראל, של החילונים והחרדים. ראש הממשלה דוד בן גוריון התרשם מאוד מפגישתו עם החזון איש. זמן לא רב אחר כך שלח לו תמונה של שניהם מהפגישה, ולה הוסיף את הכיתוב: "ירשה לי כבודו להוסיף שביקורי אצלו היה עבורי חוויה בלתי נשכחת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!