"אי אפשר לתקן ברגע נזק שנעשה 14 שנים"

במשך כעשרים שנה הוא היה יד ימינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי. משנת 94', עת היה דרעי במרומי האולימפוס, שר וגם יו"ר המפלגה, אבל גם בתקופות היותר קשות. בשנת 2000, כאשר דרש ראש הממשלה דאז אהוד ברק לפטר את דרעי מתפקידו, בחר אבי להמשיך ולתמוך בנאמנות כמעט עיוורת באיש, שהיה לו הרבה יותר מבוס. מנהיג אישי.

יחד עבר עם מנהיגו את שנות הרעה, השנים בהם היה כלוא בכלא מעשיהו, יחד עבר איתו את חווית השחרור, את השנים הקשות בהן עמד מן הצד וראה בעיניים כלות איך ממלא אלי ישי את מקומו ואיש אינו מדבר על האפשרות לחזרתו לכס ההנהגה. יחד חווה איתו את החזרה לש"ס, בהרכב המשולש של ישי-דרעי-אטיאס, ויחד נשא עמו את שרביט הנהגת היחיד, שניתן לו לפני מספר חודשים.

• אריה בשבילך, אני חשה, הוא כמעט כמו רבי עבור חסידיו. להבדיל, כמובן – אני אומרת לו. והוא לא מכחיש. "אכן כן, משהו דומה", הוא מודה.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות הטיל עליו דרעי משימה: כניסה לתוך רשימת ש"ס באשדוד. לא כיו"ר, כחבר מן המניין. לכאורה, תפקיד משעמם ביחס לתפקיד אותו מילא עד היום. לא עוד שיטוטים בנבכי מסדרונות הכנסת יחד עם דרעי, לא עוד נהיגה ברכבו של הבוס ליעדים מאתגרים ומרתקים, לא עוד ליווי של דרעי לפגישות חשובות – 'רק' אשדוד.

• אתה לא חושש שהתפקיד החדש ישעמם אותך, יחסית?

"לא, זו השליחות שאריה הטיל עלי, ואותה אבצע באהבה ועל הצד היותר טוב", הוא אומר, ונשמע כמו חייל המציית למפקדו. רק שהפעם, מדובר במפקד נערץ. נערץ מאד, אפילו.

אבי, בוגר ישיבת 'אור התורה', לא מש מעם אריה מעולם. "אני היחידי שהייתי גם נהג וגם עוזר, יד ימינו עד השעות המאוחרות של הלילה. בתקופת המשפטים, היינו עובדים במשרדים של הג'רוזלם פוסט, משם עברנו לשערי העיר, אחר כך באה הפרישה. אבל ב"ה כיום חזרנו בכל הכוח".

"כוחות חדשים" ומשפחת אבוחצירה

יחד איתו אני מנסה לעשות סדר במצבה של ש"ס באשדוד.

כמעט 3 קדנציות רצופות רצה רשימת ש"ס כמעט ללא שינויים. עמרם כנפו, דוד טלקר, שמעון אטיאס, עובדיה דהן. כאשר פרש דהן ב-2008 לטובת תפקיד במועצה הדתית נכנס במקומו בני חדד, כשהוא זוכה במקום הראשון ברשימה. סדר איוש הרשימה הושפע באשדוד גם ממצב היחסים הפנים מפלגתיים, יחסי הכוחות בין רבני העיר, לבין הרב יקותיאל אבוחצירה, שלא ממש ראה עין בעין את העובדה שכנפו, למרות שאינו מקום ראשון, זוכה בפינוק מלא של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.

"אבל זה היה אך טבעי", מסביר אבי אמסלם. "כשלסרי החליט להתמודד מול צבי צילקר, שהיה ראש עיר מכהן, הוא קיבל בסקר הראשון 27%. צילקר גם פיטר אותו מהתפקיד בשכר כששמע שהוא הולך להתמודד. אבל כנפו דחף אותו לרוץ, אמר לו 'לך בכל הכוח, נביא לך את הסיעות הדתיות'. לעזרתו בא גם יהודה אבידן, פעיל ש"ס ידוע, ובסופו של יום, ניצח לסרי בפער של 12%, כנפו הצליח לגייס בשבילו את כל הציבור המסורתי, הדתי והחרדי. אחרי הכול לסרי חובש כיפה, מסורתי, התחנך במדרשיה בפרדס חנה. וכשניצח, הוא לא היה יכול שלא לזכור לכנפו, הייתה ביניהם כימיה מיוחדת במינה, וטבעי שכנפו קיבל את התפקידים הבכירים. כדי שלא להרגיז יותר מדי את המתנגדים, שמו כפשרה את בני חדד כמספר 1 ואת עמרם כמספר 2, אבל זה חסר משמעות. זה כמו שאריה היום מספר 2 בש"ס, אלי מספר 1, אבל אריה שולט".

"לפני כשנתיים החליטו שלושת חברי הרשימה לפרוש ממנה ולהפוך לאופוזיציה, כנפו היה היחיד שנותר בקואליציה. הצעד הזה נעשה מבלי שיתייעצו תחילה עם יו"ר ש"ס דאז אלי ישי, והוא החליט לשלוח לאשדוד את ח"כ יצחק ועקנין יחד עם ראש העיר בית שמש משה אבוטבול, כבוררים, מגובים במכתב שליחות ממרן. כשסיימו לבדוק את העניינים שם הם הוציאו פרוטוקול, ובעקבותיו סיעת השלושה של בני חדד תפקדה כסיעה עצמאית לכל דבר, כשש"ס לא מכירה בה. כך הצביעו נגד התקציב, הגישו עתירה לבית משפט נגד יהודה אבידן ונגד כנפו וכך הלאה".

"מטבע הדברים כשהגיע אריה לאשדוד וביקש לקבל החלטות על הרכב הרשימה העתידית - לא היה מצב לפיו מי שהודחו ימשיכו לכהן כחברי ש"ס, כך שהיה עליו להביא חברים חדשים. לגבי כנפו, ראשי המוסדות רצו שיישאר, כל השאר הובאו כחדשים".

כשאני שואלת אותו על התנגדות משפחת אבוחצירה לכך שכנפו יקבל את מקום מספר 1 ברשימה הוא נמנע מלהיכנס לנושא. "הייתה תמיכה של רבנים בכנפו", הוא אומר. אבל מאחורי הקלעים, גם מבלי שיאמר זאת, ברור שהייתה התנגדות. שוב ושוב נאלץ דרעי לרדת אשדודה, לעיתים כשהוא מלווה בח"כ אריאל אטיאס, בניסיון למצוא פשרה. אחרי הכול, רעייתו של הרב אבוחצירה, הרבנית מזל, היא אחותה של הרבנית יהודית יוסף, ולמרות שהאחרונה נמנעה בעקשנות מלהתערב במערכת הבחירות, ברור היה לדרעי כי משפחת אבוחצירה זכאית ליחס מיוחד. כך הוצנח חיים אמסילי למקום הראשון ברשימת ש"ס, כנציגה של משפחת אבוחצירה.

"אמסילי הוא בחור מאד מוכשר, הוא כיהן באלעד כנציגה של משפחת וולפסון והתעסק בקירוב, הוא גם ניהל את מוסדות הרב אבוחצירה, מאיר עיני ישראל, אמנם לא הכרנו אותו קודם בפוליטיקה הפנים אשדודית, אבל אני בטוח שהוא ילמד ויצליח בתפקידו. כולנו, חוץ מכנפו, חדשים ברשימה, אבל נלמד".

את אבי אמסלם שם דרעי במקום השלישי, למקום הרביעי הביא את מאיר בן סימון, עובד המועצה הדתית, למקום החמישי הובא ינון אזולאי, בנו של ח"כ דוד אזולאי ומתנדב בארגוני ההצלה בעיר ובמקום החמישי הוצב אבנר כהן.

"הסיסמה של ש"ס הפעם היא "כוחות חדשים בשבילך", כי באמת, אריה הביא לפה כוחות חדשים וטובים, אנשי עשייה".

• ש"ס עמדה על 4 מנדטים, לכמה אתם מצפים הפעם?

"ל-5. אנחנו יוצאים כל הזמן לשטח, חורשים את העיר, ומקבלים פידבקים של אהדה למרן".

הכירו את היריבים

עם כל הכבוד לתקוות הגדולות, אי אפשר בלי לסקור את האופוזיציה המאיימת.

המפלגה הראשונה היא מפלגת 'קול הלב' של אבי בן חמו. "הבסיס שלו זה נגד מרן, בסגנון של האופוזיציות של שס, לוקחים בחשבון שהוא יהרוס לנו איזה 2000 קולות, גם אם לא יעבור את אחוז החסימה".

המנדט האשדודי עומד על סדר גודל של 3,200 קולות, לפי 58% אחוזי הצבעה מתוך בעלי זכות ההצבעה. עבור המנדט הראשון צריך כ-2600 קולות, "יש מצב שהוא יכניס נציג אחד, אבל לא בטוח".

אמסלם מזכיר כי בן חמו תומך בראש עיר שמצהיר כי הוא בעד 'אשדוד חילונית מסורתית', ראש העיר לשעבר, צבי צילקר.

קשה לזלזל בכוחו של בן חמו. אחרי הכול הוא עומד בראש כולל אברכים גדול, הוא גם חבר לאבינועם שושן, יו"ר ועד עובדי הנמל. כן הצטרף לרשימתו טלקר, מפורשי רשימת ש"ס לשעבר. "דברים כאלו לא עושים", אומר אמסלם, כשהוא מכוון לטלקר. גם לערוק למפלגה מתחרה, ועוד לכזו שתומכת בצילקר, זה יותר מדי, לדעת אמסלם. "אולי בעצם זה מראה שהוא לא היה ראוי להיות בש"ס מעולם".

למען האמת, לש"ס עצמה יש בונקר של שלושה מנדטים באשדוד, וזאת גם אם תתחיל להיערך אליהן רק בשבוע האחרון. בפועל היא עומדת על 4 מנדטים, וקורצת למנדט החמישי.

מפלגה נוספת שנוגסת בש"ס היא מפלגת 'אשדוד אחת' של צחי אבו – אליו חבר שלמה אלבז (בן משפחה של אטיאס). אלבז היה לשעבר בליכוד, ניסה לחבור לשס ללא הצלחה, ואז התחבר לצחי. "שלמה אלבז לא היה מעולם ברשימת שס", אומר אמסלם. "ב-2003 הוא רץ במפלגת 'קול הלב', ב-2008 מטעם הליכוד, ולקראת הבחירות לכנסת תמך בשס. אבל הרבה באשדוד לכנסת תומכים בש"ס ובבחירות העירוניות לאו דוקא, כך שזה לא חריג".

"כדי להביא שני מנדטים צריך 6300 קולות בערך, קשה לדעת מה יהיה לו, אבל הוא עובד עם אוכלוסיה אחרת - הוא לא נגד מרן כי הרשימה שלו מראש פונה יותר לחילונים, מפלגה מעורבת בסגנון של ליכוד או מפלגה מסורתית, קהל יעד מסורתי שלא בטוח שהיה מצביע לש"ס. אולי הוא יפגע בש"ס בשוליים, אבל הוא בהחלט לא מכריז עליה מלחמה. מחד, הוא משקיע המון כסף, האנשים שלו עובדים בנוכחות חזקה, אבל מצד שני, זה לא אומר כלום כי השלטים לא הולכים להצביע", הוא מסכם.

מתח רב אין בעיר אשדוד, אחרי הכול, אם לא תהיינה הפתעות בלתי צפויות, לסרי לוקח שם בהליכה. "דרעי היה הראשון שהוציא את מכתב התמיכה בלסרי, ובעקבותיו עשו כמעט כל הסיעות בעירייה. יש 22 סיעות, 20 תומכות בלסרי, וזה המון. רק קול הלב ומפלגתו של כצנלסון, אשדוד ביחד, הפונה למגזר הרוסי, אינן תומכות בו".

אני מנסה לשאול אותו אם הוא לא צופה המשך סכסוכים פנים ש"סיים, אחרי הכול בינו לבין יהודה אבידן, ידידו הטוב של כנפו, זרם הרבה דם רע בעבר. "בש"ס הפעם אין צ'אנס למריבות –כולם מתיישרים תחת הנהגת דרעי. אצל אריה אי אפשר לעבוד במחלוקת, תמיד צריך להתיישר, ואני מאמין בדרך הזו".

בשבוע שעבר תלשו מודעות שלו משלטי החוצות, השחיתו פיזית תמונות שלו. "אולי הם מפחדים, המתחרים, מי יודע, אבל אצלנו בפנים האווירה מצוינת, החבר'ה עובדים מצוין וטוב".

"צריך לבנות הריסות של 14 שנה"

• בכל השנים הללו, האמנת שאריה יחזור?

"כן. הייתי בטוח. את צריכה להבין שהיום הכול נראה אחרת. כשהוא יו"ר והוא מנהיג תחת שרביטו של מרן, הוא מנהיג את השטח, הכל נראה אחרת. התנועה, השטח, הפעילים. גם כשאתה אומר להם דבר קשה הם שומעים לזה".

• אתה מעריץ אותו כמו חסיד לרבי...

"כן, לא מכחיש".

• יש לו משהו שמושך אנשים ככה?

"כל בן אדם שמגיע אליו לפגישה, לא חשוב מי, יוצא נפעם מעצם ההתעניינות, השאלות, האכפתיות והנגיעות בדבר, ויוצא עם תשובה בסוף. חיובי או שלילי. לא מכיר אחד שיצא אחרת. לנהל את כל הארץ ולהרכיב את הרשימות ברמה הארצית זה עבודת פרך. וב"ה הכל נעשה. עובדים והתוצאות בהתאם".

• המערכה הקרובה היא גורלית עבורו. הוא חייב לנצח באלעד (צוריאל קריספל), בבית שמש (משה אבוטבול) ובירושלים (משה ליאון)...

"כל תוצאה שלא תהיה היא ניצחון. אנחנו עובדים בכל הערים, מאמין שיהיה ניצחון מוחץ במאה אחוז, אבל גם אם לא – אסור לשכוח שאריה קיבל ירושה גרועה. עצם זה שיש מישהו שמנתב את זה זו הצלחה. ש"ס היתה קרועה לגזרים. המועצת הראשונה הייתה ב-16 ל-10 לפני שנה, הוקמה שלישיה, הגיעו הבחירות לכנסת, ש"ס ספגה את אמסלם ואת אמנון יצחק, אם לא היה אותם ש"ס היתה טסה.

"עצם זה שלא כל הארץ מלוכדת תחת מערכת ועובדים זו הצלחה. אם באשדוד קיבלנו את כל הלב, זה כלום לעומת מה שיכול להיות אם אריה לא היה. ש"ס הייתה הרוסה עד לפני שנה. הסתובבתי איתו בכל הארץ לפני הבחירות לכנסת ושמענו את השטח, ראינו איך הוא נראה. לשקם הריסות של 14 שנה לא הולך ביום אחד. כל תוצאה שלא תהיה היא ניצחון מוחץ, ולא משנה אם יהיה ביותר או פחות מנדטים".

הוא ממשיך להסביר בלהט: "אם באשדוד היה 4 ונרד ל-3 אבל יהיה נטו. אל תשכחי, כשדרעי עזב את שס הצביעו עבורה קרוב ל-400 אלף בוחרים, וזה הלך וירד. עכשיו זה נבנה מחדש. זה לשקם הריסות".

"אני לא דובר שלו", הוא ממהר להדגיש, למרות שהוא עושה את העבודה לא רע. "אבל בראייה שלי כאחד שמתמודד למועצה אני חש את מה שקורה. אני כעת אמנם נמצא בעיר קטנה לעומת הרמה הארצית, אבל ראיתי את מה שאריה עבר. ישבתי איתו מול רבנים, ראיתי מה קורה. ש"ס מתחילה להיבנות מחדש, לא משנה מה תהיה התוצאה, כל תוצאה היא תוצאה עם הרבה כבוד והצלחה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!