תעמולת בחירות לכנסת: מהמגאפון ועד האייפון

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) התשי"ט−1959 נקבעו מגבלות שונות על תעמולת הבחירות, שמרביתן חלות בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות. בין השאר, החוק אוסר על פרסום תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני בחירות, למעט שידורי התעמולה המותרים ב-14 הימים שלפני הבחירות. בחוק נקבע חישוב פרק הזמן המדויק − בדקות − שכל רשימה או מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת זכאית לקבל לצורך שידורי התעמולה. על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לאשר מראש את שידורי התעמולה.

מאז חקיקת חוק הבחירות - דרכי תעמולה - התשי"ט−1959 ועד היום, הוא עבר שינויים שנבעו מן הצורך להתאים את החוק למציאות התקשורתית בישראל. כך למשל, בשנת 1969 נוסף סעיף בדבר קביעת שידורי התעמולה בטלוויזיה, ובשנת 2002 נוסף סעיף על פרסום סקרי בחירות.

נוכח התפתחות התקשורת האלקטרונית והעובדה שמדובר באמצעי תקשורת שמתפרסמים בהם מסרים רבים שיש בהם משום תעמולת בחירות, גורמים רבים הצביעו על הצורך בהסדרת שידורי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות. ההסדרה נדרשת גם בשל החשש שייעשה במרחב האינטרנטי שימוש לרעה להפצת תעמולת כזב, שימוש בחשבונות מזויפים ברשתות חברתיות, ועוד.

ב-21 בנובמבר 2017 הגישה הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה בראשות שופטת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש את המלצותיה לנשיא המדינה, ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

ההמלצות כללו הצעות לשינויים מגוונים בחוק, ובכלל זה גם המלצה בדבר החלת הוראות החוק המהותיות, ובפרט אלה הנוגעות לעקרון השקיפות, גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות. בסמוך לסיום כהונתה של הכנסת ה-24 התקבל תיקון לחוק שמבקש להחיל חובת שקיפות גם על תעמולה שאינה נערכת באמצעי התקשורת המסורתיים - רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה. בחוק המתוקן נקבע כי פרסום מודעת בחירות, בכל אמצעי שהוא, צריך לשאת את שמם של המפרסם ומזמין הפרסום, עם פרטי קשר, וכן את שמו של המתמודד או של הגוף שמטעמו פורסמה המודעה.

החוק נוסח באופן "חוצה מדיה", מתוך מחשבה כי בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות נכון יותר להחיל חובה עקרונית של שקיפות בפרסום תעמולת בחירות באופן שלא תלוי באמצעי התקשורת, שיכולים להשתנות ולהתפתח במהירות. תיקונים נוספים לחוק שהתקבלו בכנסת ה-24 ברוח הזמן: ביטול הסעיף האוסר שימוש בכלי טיס ושיט ככלי תעמולה ושינויים בדבר הגבלת השימוש ברמקול באספות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות.

יש המלצות נוספות של הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה וכן הצעות לתיקונים בחוק על פי המלצותיה, אשר הונחו על שולחן הכנסת לדיון מוקדם, אך ועדת החוקה טרם הספיקה לדון בהן. אחת ההמלצות היא לבטל את האיסור על תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות, מתוך הבנה שיש קושי ניכר לאוכפו.

רשמית, כל הפרה של חוק הבחירות - דרכי תעמולה התשי"ט−1959 היא עבירה פלילית. עם זאת, האכיפה של יישום הוראות החוק בכל אמצעי התקשורת, ובייחוד באמצעי תקשורת אלקטרוניים, נעשית בעיקרה באמצעות הוצאת צווי מניעה על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

כמו כן, הציבור יכול להגיש עתירות הקשורות לתעמולת הבחירות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתאם לכללים שנקבעו ולפי ההנחיות המפורסמות באתר הוועדה. במסגרת דוח ועדת ביניש הועלתה הצעה שתסמיך את יושב-ראש הוועדה להטיל עיצומים כספיים, אך המלצה זו טרם נדונה בכנסת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!