רק 43% מאמינים לרבנות הראשית

האם המדינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית? יותר ויותר ישראלים כבר לא בטוחים בכך – כך עולה מדו"ח מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2013.

הדו"ח בוחן את עמדות האוכלוסיה בישראל ביחס לשורה של סוגיות יסוד בחיי המדינה.

אחת השאלות שנבחנו הייתה: "ישראל מוגדרת גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית. באופן אישי, איזה חלק מההגדרה חשוב לך יותר?".

תוצאות הסקר העלו כי כ-72 % מהציבור החרדי מעדיף את הרכיב היהודי במדינה, על פני זה הדמוקרטי. בקרב הציבור הדתי לאומי המצב קרוב – כ-65% העמידו את הרכיב היהודי במדינה מעל לרכיב הדמוקרטי. המסורתיים הדתיים נחלקים בין העדפת הרכיב היהודי להעדפת השילוב יהודי-דמוקרטי.

הציבור המסורתי הלא דתי בוחר ברובו בהגדרה "יהודית ודמוקרטית". כ-45 % מהחילונים מעדיפים את ההגדרה 'דמוקרטית' בלבד, כ-37% בוחרים בהגדרה הכפולה 'יהודית ודמוקרטית' ואילו רק 16.2%בוחרים ב'יהודית' בלבד.

באופן כללי, תוצאות הסקר העלו כי המתח בין המוטיב היהודי במדינה לבין המוטיב הדמוקרטי, מביא רבים להבין כי ההגדרה המשולבת – "יהודית ודמוקרטית" – הינה בלתי מציאותית. כך, רק 37% בחרו בהגדרה המשולבת, לעומת אחוזים גבוהים יותר בשנים שעברו.

בדברי ההסבר שצורפו לתוצאות נאמר: "מדובר בחדשות כבדות משקל. בפעם הראשונה במדידות שלנו אין להגדרה "יהודית ודמוקרטית" יתרון העדפה מובהק. אחת הפרשנויות האפשריות לממצא זה היא שהציבור היהודי מקטב את עמדותיו לכיוונה של העדפה ספציפית — "יהודית" או "דמוקרטית", ולא "יהודית ודמוקרטית" כבעבר, בין השאר משום ששוב ושוב, ומכיוונים שונים, מתגלה הבעייתיות העקרונית והמעשית שבהגדרה המשולבת".

בנוסף, הדו"ח בחן את רמת האמון במוסדות הממלכתיים בקרב הציבור היהודי. צה"ל זוכה לרמת האימון גבוהה ביותר אחריו, לפי הסדר: נשיא המדינה, בית המשפט העליון, המשטרה, הממשלה, הכנסת, ראש הממשלה והתקשורת.

מוסד הרבנות הראשית נמצא במקום השביעי בלבד וזוכה לתמיכה של 43%. במקום האחרון נמצאות המפלגות עם 36.7 אחוזים בלבד.

המדד נערך על ידי צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' תמר הרמן, והוא כלל 1,000 מרואיינים (852 יהודים ו-148 ערבים). טעות הדגימה - 3.2%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!