ברקת או ליאון? קרב הגרסאות

שלושה אירועים אירעו השבוע סביב המערכה על רשימת יהדות התורה בירושלים סביב שאלת התמיכה במועמד לראשות העיר.

המעניין הוא כי כל צד נאחז בפרטים משל עצמו על מנת להוכיח כי ידו שלו - של המועמד אותו הוא מייצג, היא על העליונה.

תחילה הייתה האסיפה בכנסת בה השתתפו ח"כי דגל התורה משה גפני ויעקב אשר כשהם משוחחים על נושאים שונים עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. בהמשך הגיע גם יו"ר שלומי אמונים מאיר פרוש לפגישה. לדברי המשתתפים הפגישה עסקה ברובה בנושא חוק המשילות, אך ברור לכל שהיא הוקדשה גם לנושא הבחירות בעיר הבירה.

במטה ברקת מיהרו להיאחז בעובדה שהח"כים האגודאיים לא השתתפו (נציג בעלזא ישראל איכלר, נציג ויז'ניץ מנחם אליעזר מוזס ונציג גור יעקב ליצמן), במטה ליאון פטרו את הדברים במחי יד בטענה שהפגישה עסקה רק בחלק קטן ממנה בנושאי בחירות וכי מלכתחילה הח"כים האגודאיים לא הוזמנו.

לסיכום, קשה היה להתעלם מהתחושה כי אי השתתפות הח"כים בהחלט מרמזת על כך שיש חסידויות שעדיין לא הגיעו להחלטה באשר לזהות המועמד המומלץ על ידם לראשות העיר.

אירוע נוסף היה האירוע של פתיחת מטה 'יהדות התורה' בהר חוצבים. במידה מסוימת ערך האירוע 'תיקון' לפגישה הקודמת, שכן נכחו בו חברי הכנסת איכלר, נציג בעלזא מוטי בריסק, וכן ח"כ מוזס – תיקון חלקי לאי ההשתתפות בפגישה.

אבל - וכאן מגיע האבל הגדול - קשה שלא להתייחס לעובדה שח"כ ליצמן נעדר. אמנם נציג גור בעיריה ויצמן היה גם היה, ובכל זאת היעדרותו של ליצמן הזכירה לכמה מהמשתתפים את פתיחת המטה לפני 5 שנים, גם אז נעדר ליצמן, ולא בכדי.

האם מתכוונת הסיעה המרכזית לחזור על התנהלותה במערכת הבחירות הקודמות ולהסתפק בפתק לבן, בניגוד להחלטת שאר הפלגים ביהדות? לכאורה, ומבירור מעמיק, הדבר לא יחזור על עצמו בשנית, ועדיין קשה לחתום על לכך בשתי ידיים. שכן כל ששת הח"כים של יהדו"ת מדברים בלהט על גודל המערכה, ונציג הסיעה המרכזית מעדיף להיעדר, היא פיסת מידע שקשה מאד להתעלם ממנה.

אגב, ליצמן עצמו שב ומבהיר לשואלים כי האדמו"ר עדיין לא החליט. אולי משום כבוד גודל האחדות והרצון ללכד שורות, מציגים גם שאר הנציגים את המסר לפיו "גדולי ישראל עדיין לא החליטו".

האירוע השלישי, כינוס מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' הערב: במטה ברקת מציינים בסיפוק את העובדה לפיה לא יצא מסר מהכינוס למי יש להצביע בירושלים, וזאת בשונה מערים אחרות בארץ. גם בבטאוני הפלגים השונים מנוסח הנוסח למי להצביע בזהירות מרבית, כשהוא מכוון למועמד בעל הקרבה הרבה ביותר למסורת. ממש לא נוסח שמריץ אנשים עם פתק ברור ביד לקלפי.

מצד שני, הן ב'דגל' והן בשלומי אמונים, בטוחים שהדבר אינו מעיד על דבר, וכי התמיכה הרבנית תינתן גם תינתן, רק מעט סבלנות, למען הרצון לאחד שורות באיחוד המקסימאלי אליו ניתן יהיה להגיע. אם אכן ניתן יהיה להגיע.

אחרי הכול, מבקשים להדגיש קודקודי יהדות התורה, משה ליאון הוא זה שנכנס בכבוד לבתיהם של גדולי ישראל, לא ניר ברקת.

נכנס, כן, מכתב ביד, אין, יאמרו מקורבי ברקת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!