חוקרים שתלו רקמת מוח אנושית בחולדות

במחקר שפורסם ביום רביעי האחרון בכתב העת Nature, וארך שבע שנים וכלל דיונים אתיים נרחבים על רווחת בעלי חיים ונושאים אחרים. נבדקו מצבים כמו אוטיזם, אפילפסיה, סכיזופרניה ומוגבלות אינטלקטואלית.

רקמת המוח האנושי שהושתלה בחולדות נוצרה במעבדה באמצעות טכניקה המאפשרת למדענים לשנות תאי עור למקבילה של תאי גזע עובריים - התאים מתפתחים עם גדילת העובר. במעבדה, מדענים יכולים לדחוף את התאים הללו לאורך מסלול ההתפתחות, ולגדל אותם לכל אחד מ-200 או יותר סוגי התאים בגוף האדם.

חוקרים יצרו גושים של תאים אלה הדומים לחלקים במוח. הגושים, הידועים כאורגנואידים, דמו לקליפת המוח, השכבה החיצונית ביותר של המוח הקשורה לכמה מהתהליכים המתקדמים ביותר שלו, כולל שפה, זיכרון, מחשבה, למידה, קבלת החלטות, רגש, אינטליגנציה ואישיות.

באמצעות מזרקים הזריקו המדענים את רקמת המוח האנושית למוחם של גורי חולדות בני יומיים עד שלושה. לאחר מכן נדדו תאי המוח של החולדה אל הרקמה האנושית ויצרו קשר, תוך שילוב התאים האנושיים במנגנון המוח שלהם.

"אנחנו לא מסירים את החלק הזה ממוח החולדות. בעצם מה שקורה הוא שרקמת החולדה נדחקת הצידה", אמר סרג'יו פסקה, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בסטנפורד, שהוביל את המחקר. "בסך הכל, אני חושבת שגישה זו היא צעד קדימה עבור התחום, ומציעה דרך חדשה להבין הפרעות הכרוכות בתפקוד לקוי של תאי מוח", אמרה מדליין לנקסטר, ראש קבוצה במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית בקיימברידג', אנגליה, שלא השתתפה במחקר.

"מבחינה אתית, ייתכנו דאגות לגבי רווחת בעלי חיים, ולכן בדיוק כמו כל ניסויים בבעלי חיים, יש לשקול את היתרונות תמיד מול הסיכונים לבעל החיים", אמרה לנקסטר. "אבל אין לי חששות לגבי האם ההשתלות האנושיות יגרמו לבעל החיים להפוך ל'אנושי' יותר, מכיוון שגודלן של ההשתלות הללו קטן והארגון הכולל שלהן עדיין חסר".

פרופסור פסקה אמר שהוא מקווה ללמד חוקרים אחרים להשתמש בטכניקות שלו כדי לחקור הפרעות מוח שונות. "יש מספיק בעיות במדעי המוח לפתור שיימשכו שנים רבות", אמר. "האתגר בהבנת הפרעות פסיכיאטריות הוא עצום".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!