אלפי אתרוגים הגיעו ממרוקו לישראל: "רק 5% הם סוג אלף"
יבול אדיר של אתרוגים הגיע השנה ממרוקו לישראל בצורה ישירה, הודות להסכמי אברהם | השנה שהסתיימה הייתה שנת שמיטה, מה שהביא מספר עצום של אתרוגים ממרוקו לישראל, כפי שעשו לפני שבע שנים
- יענקי פרבר
- ט"ז תשרי התשפ"ג
- 3 תגובות
למרוקו היסטוריה ארוכה של גידול אתרוגים. המסורת גורסת שעצי אתרוג נשתלו לראשונה בהרי האטלס לפני כמעט 2,000 שנה על ידי יהודים שמצאו שם מחסה בקרב השבטים המקומיים לאחר חורבן בית שני בירושלים. השנה שהסתיימה בראש השנה הייתה שנת שמיטה, כלומר לא ממש גידלו בארץ ישראל אתרוגים לרגל חג הסוכות. במקום זאת, מספר עצום של אתרוגים הגיעו ממרוקו לישראל, כפי שעשו לפני שבע שנים.
"לפני הסכמי אברהם, תמיד היינו צריכים למכור דרך מדינה שלישית", אמר הרווי לוי, איש עסקים וחבר קהילת יהודי אגאדיר המנהל פרדס אתרוגים לסוכנות הידיעות היהודית. "זו יכולה להיות טורקיה, זו יכולה להיות ספרד, זו יכולה להיות איטליה - היא הייתה חייבת לעבור דרך מקום כלשהו".
"זה סמלי כי זה מראה איך שתי דתות יכולות לעמוד זו לצד זו - אז כשהיהודים לא יכולים לעבד את אדמתם, חבריהם המוסלמים יכולים לספק את מה שהם צריכים במהלך אותה שנה, כדי שיוכלו לשמור על המסורת שלהם", אמר לוי.
השנה שלח הרווי לוי את האתרוגים שלו לישראל ישירות מקזבלנקה בחברת 'רויאל אייר מרוקו', חברת התעופה הלאומית של מרוקו. פחות מ-2,000 יהודים נותרו במרוקו, אבל מוסלמים מקומיים טיפחו את עצי האתרוג בהרי האטלס סביב עיירת החוף אגאדיר. בעיר עצמה נותרו רק 40 עד 50 יהודים, שבעבר היו ביתם של אלפי יהודים כמרכז סחר חשוב בנתיב שבין אפריקה שמדרום לסהרה למערב אירופה. אביו של לוי נטע את הפרדס של משפחתו לפני עשרות שנים.
אביו של לוי שהלך לעולמו בשנה שעברה, היה תעשיין ויזם, ושימש גם כנשיא הקהילה היהודית באגאדיר וחבר הפרלמנט המרוקאי, אבל מבחינתו גידול אתרוגים היה אהבה. למרות שהם ייצאו את הפירות למכירה בחו"ל, עבור קהילת יהודי מרוקו הוא הציע את יבולו בחינם. הפרדס המשפחתי של לוי עם כ-400 עצים, הוציא השנה כ-9,000 אתרוגים מתוך כ-600,000 אתרוגים שהגיעו לישראל ממרוקו בסך הכללי.
ובכל זאת, אף אחד לא מתעשר מהמסחר. בעוד שהאיכות הטובה ביותר של האתרוג המדורג "אלף-אלף" בקנה מידה ישראלי, עשוי להימכר ביותר מ-80 דולר במרוקו ויותר בחו"ל, האתרוגים הפחות איכותיים, סוג ב', נמכרים בסביבות 15 דולר, וה"גימלים", פחות מ-10 דולר.
"בקושי 5% מהיבול הם באיכות א'", הסביר לוי, "40% הם סוג ב', והשאר ג'". בסך הכל, אמר לוי שאחרי עבודה של שנה וכל ההוצאות, הפרדס שלו הניב רק כ-30 אלף דולר רווחים.
למרות שבית הכנסת באגאדיר אולי לא יהיה מלא השנה, כ-600,000 אתרוגים יוצאו ממרוקו, מעריך לוי - 10% יותר מאשר בשנה שהיא לא שנת שמיטה, כאשר חלק גדול מהמשלוחים נועד לישראל אך גם ליהודים ברחבי העולם. "אפילו ברזיל, סינגפור, בכל מקום שבו יש קהילה קטנה", אמר לוי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות