הדרישות החדשות של איראן הן אנחת רווחה בישראל

עמיחי שטיין כתב התחום המדיני ב'כאן חדשות' פרסם מאמר מעניין לגבי הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, המאמר פורסם במכון המחקר היוקרתי "אטלנטיק קאונסיל".

בתחילת ספטמבר נשמעה אנחת רווחה בכל רחבי ירושלים שהגיעה מלשכת ראש ממשלת ישראל. ההקלה הייתה בגלל תגובתה של איראן להצעה האחרונה של ממשל ג'ו ביידן במשא ומתן המתמשך להחזרת הסכם הגרעין שנחתם ב-2015. הנשיא ביידן דחה את הדרישות המרכזיות של איראן. עם הערות של גורמים ישראליים הטוענים כי "האיראנים דרשו יותר מדי" ו"הם הפילו את השיחות", ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ טענו להצלחה.

אמנם כולם עסוקים היום במו"מ בין ישראל ללבנון וההשפעה על הבחירות - אבל עד לפני כמה שבועות כולנו עסקנו בהסכם הגרעין. אז הנה מאמר שכתבתי ל-@AtlanticCouncil על אותם שבועות: בין הסכם לפיצוץ. וההשפעה על הפוליטיקה המקומית.https://t.co/VVkxdGo85A

— Amichai Stein (@AmichaiStein1) October 9, 2022

"אבל זו הייתה תמונה אחרת לגמרי" כותב שטיין. "רק ארבעה שבועות קודם לכן. באותו זמן, מאחורי דלתיים סגורות, אמרו לי גורמים ישראלים, "האמת היא שיש לנו פחות מ-50 אחוז סיכוי למנוע מארה"ב להגיד 'כן' להסכם גרעין חדש". באותה תקופה, בתחילת אוגוסט, הרושם היה שהסכם הוא רק עניין של ימים.

ג'וזפ בורל ואנריקה מורה של האיחוד האירופי (בכירי האיחוד האירופי) הציעו לאיראנים טיוטת הצעה בהזדמנות אחרונה. תשובתה הראשונה של איראן - והתגובה החיובית של ממשל ביידן אליה - הביאו רבים למסקנה שזו רק שאלה של זמן. עם זאת, כשאוגוסט האחרון התקרב לספטמבר, וושינגטון הוצפה בבכירים ישראלים שניסו למנוע הסכם אפשרי. היועץ לביטחון לאומי אייל חולתה, שר הביטחון גנץ, ראש המוסד דוד ברנע ואחרים עשו את הנסיעה לארה"ב בתוך ימים ספורים.

בינתיים, ישראל מצאה את עצמה בשלב הפתיחה של מערכת בחירות קשה בין שלושה אנשים שרואים עצמם כראש הממשלה הבא: לפיד, גנץ וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. בעוד שניים מהקואליציה הנוכחית והשלישי שמוביל את האופוזיציה, שלושתם מתנגדים להסכם איראן, שלדעתם רע לישראל.

אבל פוליטיקה היא פוליטיקה. הסכם גרעין שייחתם בשלב זה יהיו חדשות רעות מאוד עבור לפיד וגנץ כשההסכם נראה קרוב, אפילו שותפו של לפיד, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, ניסה להרחיק את עצמו מהכישלון ופרסם הודעה שבה נאמר: "הצלחתי למנוע את ההסכם לשנה אחת, ואני מקווה שגם עכשיו זה יתאפשר. למנוע את זה". במילים אחרות, אם יש הסכם, זו אשמתו של ראש הממשלה הנוכחי (לפיד).

נתניהו, שפעל למעלה מעשור במאבק בהסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן, ניצל את ההזדמנות הפוליטית: "הם נכשלו", הוא אמר בקול. "איראן תשיג פצצה במשמרת של לפיד וגנץ". הוא תקף את הממשלה על כך שלא יצאה בפומבי נגד ממשל ביידן, למרות שהשימוש שלו בטקטיקה הזו עוד ב-2015, כשנשא את נאומו בקונגרס כשהתנגד להסכם, נחל כישלון חרוץ.

נתניהו אף הסכים להיפגש עם לפיד על מנת לקבל תדרוך על שיחות הגרעין (בימים אלו, פגישה בין ראש הממשלה וראש האופוזיציה על דיון בענייני ביטחון לאומי, שהיתה פעם נהוגה, היא כיום נדירה) מבלי לנצל הזדמנות. אולם מטרתו של נתניהו הייתה ברורה. מיד עם יציאתו מהישיבה תקף נתניהו את מדיניות הממשלה באיראן.

הצד השני, מחשש שהם יפסידו בקרב הפוליטי, ניסה דרך אחרת. פקיד ישראלי בכיר מאוד עלום שם כינס כתבים דיפלומטיים ישראלים לתדרוך והסביר: "גם אם ארה"ב ואיראן יגידו 'כן' ויחתם הסכם אז לישראל יש עדיין 160 יום עד יישום ההסכם לנסות למנוע שזה לא ייכנס לתוקף". במילים אחרות, גם אם הסכם ייחתם לפני 1 בנובמבר - יום הבחירות בישראל - הוא לא אמור להיחשב ככישלון של ממשלת ישראל, כי היישום לא יתבצע רק חודשים לאחר מכן - אם בכלל. התדרוך אמנם ניתן לכתבים דיפלומטיים, אבל הוא באמת נועד לאוזני כתבים פוליטיים.

למרות החשש הישראלי האמיתי מהסכם והשלכותיה הפוליטיות, השיחות הסתבכו שוב כאשר איראן לחצה להבטחות להקלה עתידית בסנקציות ולסיום החקירות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על אתרי הגרעין הלא מוכרזים שלה. מכיוון שהנשיא ביידן דחה זה מכבר את הדרישות הללו, הקונצנזוס התהפך בן לילה למסקנה שהסכם לא ייחתם לפני בחירות האמצע בארה"ב ב-8 בנובמבר שבוע לאחר הבחירות בישראל. יש הטוענים שכעת ישנה סבירות גבוהה שהסכם כלל לא יחתם.

עם המהפך הזה, ממשלת ישראל לקחה סיבוב ניצחון. "הצלחנו לעצור את הסכם הגרעין עם איראן", אמר לפיד בנאום שבו הציג את רשימת מפלגתו לבחירות הקרובות. לפיד הוסיף: "בניגוד לנתניהו, עשינו את זה מבלי להרוס את היחסים שלנו עם הממשל האמריקני". גורמים ישראלים טוענים כי ישראל הציגה לממשל ביידן מידע מודיעיני חדש בנוגע לפעילותה הגרעינית של איראן ולחצה על ארה"ב לא להיכנע לדרישותיה המחודשות של איראן בנוגע לסגירת חקירות סבא"א על ​​פעילותה הגרעינית של איראן. יתר על כן, גורמים ישראלים טוענים כי הם שכנעו את ממשל ביידן שלא לתת לאיראן ערבויות ופיצויים אם ממשל עתידי יוציא שוב את ארצות הברית מההסכם.

הישראלים יודעים היטב שאי אפשר היה לעמוד בדרישות האיראניות הללו. בנוגע להקלה בסנקציות, הנשיא ביידן אינו יכול להתחייב לגבי מעשיו של נשיא אמריקאי עתידי. באשר לחקירות סבא"א, אפילו האירופים - שלא לדבר על סבא"א, שתפקידה לחקור פעילות גרעינית - מתנגדים למתן הקלות בסנקציות על איראן ללא שיתוף פעולה איראני טוב יותר.

אולי ההתערבות של ישראל אכן השפיעה על דעותיו של ממשל ביידן, או אולי המודיעין החדש שהם הציגו גרם לבית הלבן להאמין פחות שאיראן תעמוד בהסכם גרעין מחודש. אבל, בירושלים, גם גורמים ישראלים יודעים את האמת הזו: אם איראן הייתה אומרת "כן" להצעת הטיוטה הסופית של האיחוד האירופי, אפילו הטיעונים הטובים ביותר של ישראל לא היו יכולים למנוע הסכם. וזה לא היה משפיע רק על ביטחון ישראל, אלא אולי מעצב מחדש את הקמפיין הפוליטי הנוכחי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!