גזבר שפיים הורשע בגניבת 16.5 מליון ש"ח

בית משפט השלום בת"א באמצעות השופטת מיכל ברק נבו הרשיע היום את יהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים, בגניבת סך של כ-16.5 מיליון ש"ח מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002.

בתקופה הראשונה, בין 1996 ל-1998, גנב דורון שיקים של הקיבוץ בסך כ-2.8 מיליון ש"ח, תוך ניצול היותו מורשה חתימה של הקיבוץ. זאת, תוך ביצוע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, על מנת לטשטש את פעולות המעילה. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו, ועם חלקם רכש דורון וילה בקיסריה עבורו, אותה הציג לחברי הקיבוץ כוילה שנרכשה על ידי קרוב מארצות הברית.

בתקופה השנייה, משנת 1998 עד שנת 2002, גנב דורון כספים מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ שהיה רשום על שמו וזאת בין היתר באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו. וכן באמצעות הפקדת שיקים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה, משם העביר דורון את הכספים לפינלנד וללוקסמבורג. סכום המעילה בתקופה זו עומד על כ-13.7 מיליון ש"ח.

בית המשפט קבע, כי טענתו של דורון, לפיה כל פעולותיו בכל השנים נעשו כנאמן עבור הקיבוץ – היא טענה שקרית. זאת, בין היתר לאחר שהפרקליטות הראתה שרשרת של רישומים כוזבים שביצע כדי להסוות את פעולותיו, לאחר שהוכח כי בניגוד לטענתו - אף גורם בקיבוץ לא ידע על הפעולות, לאחר שגרסתו בנוגע למניעים שהביאו אותו להשקיע בחו"ל, כביכול עבור הקיבוץ, התמוטטה, ולאור שורה ארוכה של ראיות נוספות שהוצגו במשפט.

בית המשפט ציין כי "התביעה לא הותירה אבן על אבן בתיק, הכירה כל פיסת נייר בין אלפי המסמכים והשכילה לשזור הכל לתמונה גדולה, צפופה וברורה, תוך עימות הנאשמים עם כל עובדה, גרסה וראיה שהוצגה".

בית המשפט הדגיש את החומרה של המעשים שנעשו תוך ניצול האמון הרב שרכש הקיבוץ לדורון. עוד התייחס בית המשפט לחומרה היתרה שבביצוע המעשים בסכומים כה גדולים במשך תקופה כה ארוכה, בתחכום רב, תוך ניצול שליטתו באופן הרישום בהנהלת החשבונות בקיבוץ.

בית המשפט סיים את הכרעת הדין בדברים הבאים: "הופנו כלפי הנאשמים חשדות כבדים למעשי גניבה ומרמה, שהתבררו במשפט הארוך שהתנהל לפני. לאורך כל הדרך, החל מעימות שנעשה עם הנאשם בקיבוץ, המשך בחקירותיו במשטרה וברשות המיסים, וכלה במשפט שהתנהל לפני, זעק הנאשם את חפותו. לאורך כל הדרך הטיח הנאשם בתביעה דברים קשים על אודות מופרכוּת הטענות המופנות כלפיו, על העוול שנעשה לו ועל ה'תיק שתפרו' לו. הוא דיבר בלי סוף, זרק נתונים לחלל האויר והמציא מסמכים שונים, שבכולם היה, לטענתו, כדי להוכיח כי כל שעשה - עשה בשם הקיבוץ, באישורו ולטובתו".

"היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב"מידע", חלקו שקרי, רובו לא-רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקוה שמרוב עצים לא יראו את היער. לאורך המשפט היה קשה, מרוב גרסאות שמסר הנאשם, להבין עד כמה הוא מלהג מבלי למסור עובדות שנתמכות בראיות. בקריאה רציפה של עדותו של הנאשם, שהחלה בתחילת מאי 2011 והסתיימה בסוף ינואר 2012, עדות שנפרשה על פני 1,140 עמודי פרוטוקול, מתברר כי לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שסיפר; לא כל שכן למצוא ראיות המתיישבות עם מסד עובדתי כלשהו, מלבד זה שהציגה התביעה".

"במקרה דנן, מסקנותי הסופיות מתבססות על מאות ראיות, על אלפי עמודי מסמכים. התביעה הוכיחה מעל לכל ספק כי הנאשם ביצע את העבירות החמורות המיוחסות לו. התנהלות הנאשם במשפט נועדה, כך אפשר לומר עתה בצורה ברורה, כדי למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה, ובראשם - בית המשפט".

"הנאשם פעל, כאמור, כפי שפעל, בתקוה שמרוב עצים לא יראו את היער, ובעיקר את פעולות המרמה השיטתיות שעשה באותו יער. אולם בסופו של יום, יער כה רחב ידיים, ופעולות מרמה כה רבות, גם אדם מתוחכם כנאשם - לא הצליח להסתיר".

יחד עם דורון הורשעה אשתו, קתרינה דורון, בגניבה ובסיוע לגניבה, בכך שאפשרה את ביצוע הפעולות בחשבונות בנק על שמה בישראל ובפינלנד. בית המשפט זיכה את קתרינה דורון מסיוע לנאשם להתחמק מתשלום מס.

בית המשפט דחה את גרסתה של קתרינה, לפיה האמינה שבעלה פועל בחשבונות אלו בנאמנות עבור הקיבוץ, בין היתר לאור העובדה שביצעה רכישות במאות אלפי שקלים בכרטסי אשראי המשוכים על אותם חשבונות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!