יומיים בדרכים: ויתר על הטיסה כדי להספיק לטבול במקווה

נוסעים רבים לאומן השנה היו חייבים להחליט באיזה ארץ לנחות ומשם להגיע לאומן. פולין, רומניה או מולדובה, היו האפשרויות, האם עדיף נסיעה ארוכה אך גבולות פחות בעייתיים, או האם עדיף לשלם פחות ולהזמין הסעות או שעדיף להסתמך על תחבורה ציבורית. קבוצה גדולה החליטה על נחיתה בבוקרשט רומניה.

כשבועיים לפני ראש השנה היה הכול מוכן ומתוכנן, אך אז הודיעו שחברת התעופה שממנה הוזמנו הכרטיסים ככל הנראה פושטת רגל. בהתייעצות מהירה הוחלט לקנות כרטיס גיבוי שבסופו של דבר השתמשו בו, אך היציאה מהארץ הייתה מאד מוקדמת, מסירות נפש שקשה להסביר אותה.

בתוך יומיים שונו תוכניות, התכנון היה נסיעה של כ-15 שעות משדה התעופה ברומניה עד לאומן. טיסה מישראל לאיסטנבול - טורקיה ומשם לבוקרשט - רומניה. האוטובוס האוקראיני הגיע לאסוף את הקבוצה ומשם הם יצאו לכיוון אוקראינה.

בדרך הגיעו דיווחים על אנשים שתקועים בגבולות למשך חמש שעות ויותר ומצד שני הנהג מודיע לנו שתוך זמן קצוב הוא חייב להגיע לאומן ואם לא נצטרך לעצור באמצע הדרך כי אסור לו לנהוג לאחר 18 שעות נהיגה. אך למרות כל הקשיים שאנשים עברו בגבולות, הקבוצה הצליחה לעבור את הגבול האוקראיני בתוך שעה וחצי שזה הישג בפני עצמו. וכך המשיכו את המסע הארון של כמעט 20 שעות עד לאומן.

גם באומן עצמה חיכו להם עיכובים, בכניסה הם נאלצו לרדת מהאוטובוסים, לעבור בדיקת דרכונים ופתיחת מזוודות. לאחר מכן בעלייה לציון חיכו להם עובדי עירייה שדרשו מהם 35 דולר מס תייר, למרות שאין להם עילה חוקית לגבות מס תייר דווקא מיהודים.

לאחר ראש השנה החל המסע המפרך חזור. 28 שעות לפני הטיסה הראשונה הם יצאו לדרך, המסלול היה אומן, מז'יבוז', רוז'ין, מעבר גבול בוקרשט - רומניה ומשם לשדה התעופה. הקבוצה יצאה בצום גדליה בצהריים בשעה 12:30 וכבר אז הבינו שזה יהיה מאתגר במיוחד. האוטובוס שהוזמן היה תקוע במעבר גבול של אוקראינה – מולדובה עם הקבוצה הקודמת עקב סגירת הגבול ליהודים בשעות הלילה.

הם נאלצו לצאת עם אוטובוס שלנהג אין אישור לצאת מאוקראינה ובתקווה שהאוטובוס שהוזמן יפגוש אותם בדרך. כשהם הגיעו למז'יבוז' הם עשו עצירה ארוכה יותר, וכך האוטובוס שלהם חבר עליהם בסופו של דבר. מציונו של הבעש"ט הם נסעו לקברו של רבי ישראל מרוזי'ן.

כל הדרך הם מקבלים דיווחים על אנשים שתקועים בגבול פולין למעלה מעשר שעות ועל גבול רומניה כחמש שעות. בשעה 06:00 בבוקר ביום חמישי אחרי ראש השנה הם נכנסו לגבול. שם המתינו זמן רב, עד שהגיע בקר הגבול, אסף דרכונים ופתאום לאחר רבע שעה הוא חוזר ואומר שיש בעיה. מארגן הקבוצה שדובר רוסית ירד ובדק איתו. התברר שאחד מהנוסעים נכנס עם דרכון אמריקאי לפני ארבע שנים ויצא עם הישראלי זה אומר שהדרכון האמריקאי שהה באוקראינה יותר מחצי שנה. האחראי הראה לו את הדרכון הישראלי אך הוא ראה כסף מול העיניים וההיגיון לא עבד.

הבקר בגבול שאל אותם האם הם מעדיפים קנס או וויזה שחורה והתשובה הייתה ברורה. הקבוצה שילמה את הדו"ח. אך לאחר ששולם הדוח הסביר הבקר שהוא כבר לא יישן 24 שעות והוא מאד עייף, ייקח לו זמן להכין קפה וזה אומר שאוטובוס שלנו ישתחרר לפחות בעוד שעתיים. אחד מאנשי הקבוצה שאל אותו "האם אתה רוצה שאני אקנה לך קפה" הוא אמר שהוא מעדיף לקבל כסף, אחד מאנשי הקבוצה סיפר ל'בחדרי חרדים' "הוצאתי לו שטר ואז הוא אמר שזה רק בשבילו, ומה עם החבר שלו, כך הוצרכנו להוציא עוד שטר בשביל לעבור, ומיד אחרי שהוצאנו ונתנו האוטובוס אכן קיבל הוראה לעבור לגבול הרומני".

שם הייתה המתנה של עוד חצי שעה והם יצאו לכיוון שדה התעופה בבוקרשט, הטיסה הראשונה הייתה בשעה 07:55 וסגירת הטיסה כארבעים דקות לפני. נשאר להם 500 קילומטר של נסיעה ממוצעת של 50 קמ"ש בשעה בכבישים עירוניים, וזה עוד לפני עצירות התרעננות, עצירת הכנה לתפילה ותעשו את החשבון לבד. בפועל הם נסעו ברצף חוץ מעצירה ל-30 דקות לתפילה.

אחד מחברי הקבוצה שמקפיד על טבילה במקווה כל יום, החליט שהוא מוותר על הטיסה אם אין לו אפשרות לטוס אחרי טבילה. לא היה שום צפי להגיע למקווה ביום חמישי. אחראי הקבוצה סיפר "אחד מהנוסעים ניגש אלי ואמר לי שבמידה ואין מקווה הוא יפסיד טיסה בשביל המקווה".

הודעת התודה למארגן הקבוצה על הטבילה במקווה

"מיד פתחנו חפ"ק ובדקנו במפות איפה אפשר לעשות עצירה לנהר, לאחר שהוחלט על המקום, היינו צריכים לשכנע את הנהג שיעצור במקום הספציפי הזה, כמובן בדולרים הכל עובד, החברה קפצו לנהר שרובו בוץ אך יש שם מים לטבילה, ומשם המשכנו בנסיעה רציפה בפקקים שלא נגמרים עד לשדה התעופה".

האוטובוס הגיע כמה דקות לפני סגירת הטיסה. בשדה הם פגשו מאות יהודים שהפסידו טיסה ומוכנים היו לשלם אך הטיסות היו מלאות וככל הנראה חלקם הגדול נשארו שבת בבוקרשט. לסיכום, "בזכות הנסיעה המפרכת הזאת זכינו לראש השנה מהטובים ביותר שאני זוכר מכל 27 שנות נסיעתי" סיפר מארגן הקבוצה. והוסיף "צריך לזכור את ההתנהגות האוקראינית הלא מסבירה פנים, שלמרות המלחמה 23 אלף איש הגיעו והכניסו כספים למדינה והרבה, ולמרות הכל הם ניסו להצר את צעדינו, אולי זלנסקי יעשה חושבים ויבקש סליחה מאלפי חסידי ברסלב וכך זה יעזור לו במלחמה".

חברי הקבוצה אמרו לאחר שחזרו לארץ, כי למרות העיכובים הרבים כולם היו שמחים ומאושרים על כך שנפל חלקם להיות בראש השנה באומן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!