השוד השני של הרכוש היהודי האבוד בפולין

אתר פורבס חושף שערוריה של ממש בהתנהלות מנכ"לי ומנהלי הקרנות להשבת רכוש יהודי בפולין. בתחקיר מקיף מתגלה כי גויים לשעבר שעברו 'שינוי השם', כמו שמחה קלר החרדי, היושב במועצת המנהלים של ZGWZ ומכהן במקביל כיו"ר הקהילה היהודית בלודז', שהוא למעשה יז'י סקוברונסקי. או מנהל בית הקברות היהודי בוורשה, ישראל שפילמן, ששמו המקורי פרזמילאב זיסקה, הם מהתובעים המרכזיים של השבת הרכוש היהודי.

לפי 'פורבס', "השיבו הקהילות היהודיות בפולין כבר כ-500 נכסים. חלק ניכר מהנדל"ן הייחודי הזה (בתי כנסת, בתי מטבחיים, מקוואות ובתי קברות) כבר נמכר, לעיתים הרבה מתחת למחיר השוק, והכסף - במקום לשמש לטיפוח המורשת היהודית של פולין - הגיע בסופו של דבר לגלגלי השיניים של מנגנון חלוקה מתוחכם. הוא חולק בתוך רשת בלתי חדירה המורכבת מאיחוד הקהילות היהודיות בפולין ומהקרן לשימור המורשת היהודית".

ומה קורה עם הנכסים הללו? ב'פורבס' מסבירים: "למרות שעל פי היהדות בתי קברות הם קדושים לנצח, חלקות קרקע שהופרדו מבתי קברות יהודיים הוצעו למכירה, למשל בערים טורון, גליביצה או לובלין. המחירים הקשורים לעסקאות הללו חבויים בנתונים השנתיים הנצברים שמספק ה-ZGWZ.

"גם הקהילות היהודיות מכרו חלק מהמורשת היהודית. זה מה שקרה לבית הכנסת השמור היטב בלוברניאק Lubraniec (מחיר של 158,000 דולר), לבית החולים הניאו-קלאסי ב-Siedlce (מחיר של 193,000 דולר) או לבית המדרש בסוקולוב פודלסקי, ששופץ בטרם נמכר (במחיר של 32,000 דולר). מנהיגי הקהילות היהודיות בפולין אינם מתביישים בכך. מיכאל שודריך, הרב הראשי של פולין, אינו מתבייש אף הוא. למרות מעמדו, עליו להסכים למכירת מבנים דתיים".

לאן הולך הכסף?

ב'פורבס' בדקו גם לאן מגיע הכסף, והתוצאות מדברות בעד עצמן:

"ניתן לראות את תוכנית התגמולים להחזרת רכוש כשיטה מתקדמת "לרוקן" את הנכסים שהושבו בידי הקהילות היהודיות. השלב הראשון כולל הגשת בקשות לוועדה הרגולטורית. הבקשות הוכנו בידי משרדי עורכי דין שקיבלו כ-158 אלף דולר עבור מסמך בודד. אולם עורכי הדין הפכו שוליים כשהתהליך נכנס לשלב השני שלו, כלומר תיווך לפני הוועדה הרגולטורית. מועצת המנהלים של ZGWZ מינתה את אנשיה למשימה הזו ושילמה להם הרבה יותר. דמי הטירחה היו 1% מהערך של הרכוש המוחזר (נדל"ן, מגרשי קרקע חלופיים, פיצויים).

"קל לחשב את כמות הכסף שקיבלו במקרה של בית החולים הישן ברחוב לסזנו בוורשה שהוחזר (שוויו מוערך ב-6.3 מיליון דולר), או במקרה של המעונות ברחוב Przemyska בקרקוב (שוויים מוערך ב-3.2 מיליון דולר). פיוטר ריטקה-זנדברג, מומחה להשבת נכסים ב-ZGWZ, מיכל סמט, יו"ר הקהילה היהודית בגדנסק, ואלישיה קובוס, נשיאת סניף ZGWZ בפוזנאן, היו חלק מחוג סגור של מתווכים. כולם מחזיקים עמדות בכירות בקרן לשימור המורשת היהודית בפולין.

"ראשי הקהילות היהודיות של היום לא זנחו הזדמנויות נוספות להבטיח רווחים פרטיים מהשבת נכסים של קהילות יהודיות קודמות. ניתן למצוא את העקבות בתיקים של אחת התביעות, אשר הוגשה על ידי עיריית ורשה כנגד עובד לשעבר. הנתבע העיד כי ביתו של פיוטר קדלצ'יק צויד במערכת חימום מרכזית חדישה בעלות של 6,300 דולר מכספים שהושבו. מידע נוסף מגיע מהעיתון Southern Courier שהמערכת שלו נמצאת ב-Piaseczno, אשר תיאר כיצד רפאל קדלצ'יק וידידו פתחו בית קפה בשם "בר מקווה" בבית מרחץ דתי היסטורי בעיר Piaseczno. הכתבה לא כללה מידע על כך שרפאל קדלצ'יק הוא בנו של ראש אחד הארגונים היהודים החשובים ביותר בפולין.

"הקהילות היהודיות מכרו גם רכוש שהושב במחיר הנמוך משווי השוק שלו. לדוגמה, הקהילה היהודית בוורשה מכרה בית כנסת בעיר Otwock, בעוד שנכס דומה מאוד הממוקם סמוך מאוד לבית הכנסת נרכש בידי אותה חברה, PHU Stok, תמורת מחיר כפול כמעט, אבל לא מידי הקהילה היהודית".

קישורים:
לכתבה המלאה באתר 'פורבס'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!