פרופיל מרתק של מנהיגי העתיד בעולם החסידות

'ממשיך' ראוי בזכות עצמו • רבי דוד משה רוזנבוים

החצר: קרעטשניף
האב: האדמו"ר רבי מנחם רוזנבוים
הבן: רבי דוד משה
תאריך לידה: תשעה באב תשל"ה
תפקיד נוכחי: רב קריית קרעטשניף ברחובות

לא רבות הן הקהילות שעתידם כה מזהיר כקהילת חסידי קרעטשניף ברחובות. אישיותו של בנו הגדול של האדמו"ר, רבי דוד משה רוזנבוים, היא זן מיוחד ושונה בגלריית הממשיכים, העתידים למלא מקום חשוב בעתיד בהנהגת הציבור החסידי.

שנים של שקידה בלימוד התורה, מאות שעות של סמיכת חכמים אצל הגר"ש וואזנר, תפילות בהשתפכות הנפש ובהוזלת דמעות, יחס מיוחד ולבבי לכל אדם, צניעות והתרחקות מכל זירה המונית, הם חלק מרכיבי אישיותו של רבי דוד משה – הנושא בתואר 'רב קריית קרעטשניף רחובות', ובניגוד לאחרים בעלי תואר זהה – מדובר ב'רב' שרכש את תוארו בזכות מאמץ עילאי בלימוד התורה ולא בשל יחוסו הרם.

רבי דוד משה רוזנבוים (38) הוא בנו הגדול של האדמו"ר רבי מנחם רוזנבוים מקרעטשניף – ממשיך דרכו של אביו האדמו"ר זצ"ל, שהקים את הקריה ברחובות.

ה'ממשיך' נולד בתשעה באב תשל"ה, ונקרא על שם סביו האדמו"ר רבי דוד משה זצ"ל. בהגיעו לפירקו נישא לרעייתו צירל, בתו של האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ המתגורר אף הוא ברחובות. על פי הסיפורים, כבר בשמחת הבר מצוה של רבי דוד משה הגיע לאירוע חמיו לעתיד - הגרי"א אדלר - ששימש אז כרבם של חסידי ויז'ניץ בעיר, לאחר אמירת הדרשה אמר רבי ישראל אליעזר לרבי מקרעטשניף: "שמתי עליו עין, אני כרוצה אותו כחתני".

בבחרותו למד בישיבת קרעטשניף. לאחר שנשלח להיבחן אצל הגר"ש וואזנר כדי לקבל היתר הוראה, התקשר הגר"ש לאביו האדמו"ר ושיתף אותו בידע הנרחב והמקיף שהפגין רבי דוד משה. "בדרך כלל אני לא עושה את זה, אך כאן חפצתי לבשר את הבשורה ישירות אליכם", הסביר הגר"ש.

סדר יומו מתחיל בתפילת שחרית בבית המדרש הגדול בקריה החסידית ברחובות, ומסתיים קרוב לתפילת שחרית הבאה באותו מקום. שעות על גבי שעות יושב הרד"מ בקרן צפונית מזרחית בהיכל בית המדרש, ועיניו סוקרות ספרי ראשונים ואחרונים, שו"ת והלכה, גמרא ואגדה וכמובן... 'ספרי חסידות'.

• פרק א: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מסאטמר, ויז'ניץ, תולדות אהרן וצאנז
• פרק ב: הצצה לדמותם של ה'ממשיכים' מערלוי, מודז'יץ, מחנובקא, ויז'ניץ-מונסי, ותולדות אברהם יצחק


בימים מסוימים בשעות אחר הצהריים ניתן לראות את רבי דוד משה עושה את דרכו בקו המהדרין 319 מרחובות לבני ברק, 20 דקות נסיעה מבדילות בינו ובין היכל ההוראה הגדול של בעל ה'שבט הלוי' , שם ישהה עד לשעות הקטנות של הלילה עם רבני בית ההוראה, והם ידונו יחדיו בשאלות סבוכות וקשות בחמורות שבהלכות.

"אני כמוצר פשוט העטוף בעטיפה יקרה. אבי היה גדול וקדוש, בני הוא גדול וקדוש, ואני המוצר הפשוט העטוף ביניהם", הגדיר פעם את עצמו אביו האדמו"ר מקרעטשניף. הגדרה בלתי שגרתית זו מעידה על איכותו ואישיותו של הרד"מ, שכאמור אינו עוד 'ממשיך', אלא זן אחר ובלתי מצוי של יורש עצר הראוי מצד עצמו להנהיג ולרומם.

בשבתות הקיץ בהם נוהג האדמו"ר מקרעטשניף להסתגר במעונו עם מניין מצומצם מחסידיו, הוא מעביר את הנהגת הקהילה לבנו רבי דוד משה. שהחל משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה, מבואה של השבת ועד צאתה, נהנים חסידי קרעטשניף והבאים בשערי בית המדרש של הקהילה החסידית מ'עונג שבת' אמיתי. תפילות בהתלהבות רבתית, ובאטע'ס (כינוסי חסידים) המסתיימים בשעות האשמורת השלישית של הלילה וטבולים בדברי תורה וחסידות ואשר טעמם מלווה את המשתתפים לאורך כל ימות השבוע.

לרבי דוד משה יש משקל כבד בכל ההחלטות רבני העיר רחובות, ולא משום היותו 'בן של הרבי' אלא מכיוון שדעתו בתור רב נחשבת אצל כל הרבנים המקומיים.

מאפיין נוסף: רבי דוד משה אינו נוהג שום גינוני כבוד כ'רבישע איינקלעך' אחרים, והוא מתנהג בפשטות אמיתית, כאשר גם אנשים שאין להם קשר לקרעטשניף שואלים אותו שאלות ונמשכים להנהגתו.

רב הקהילה שעשה 'בייביסיטר' • רבי ישראל ברזובסקי

החצר: סלונים
האב: האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי
הבן: רבי ישראל
תאריך לידה: תשי"ח
תפקיד נוכחי: רב חסידי סלונים בביתר עלית

רבי ישראל ברזוסקי נולד בשנת תשי"ח לאביו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי, ושמו נקרא 'ישראל' על שם זקנו ה'אהבת ישראל' מויזניץ זי"ע. אביו האדמו"ר הוא כידוע חתנו של הרה"צ רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב זצ"ל, שהיה חתנו של האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, בנו של ה'אהבת ישראל'. זקנו, ה'אמרי חיים', גם היה הסנדק בברית של רבי ישראל, שהיה הנין הראשון שלו, וזכה לקירטב מיוחד אצל זקנו.

עד היום הוא מרבה לצטט שיחות וסיפורים ששמע מזקנו. כך למשל הוא מתאר, כי פעמים רבות כשביקר אצל זקנו ה'אמרי חיים', הוא היה משוחח אתו בדבר מידות טובות, בהביאו דוגמאות מניסיונו האישי. "כאשר היו באים לבקש את עצתו על שידוך, לעתים קרובות היה שואל הרבי תחילה, איך המדובר או המדוברת – במידות". אומר הגר"י, וממשיך: "פעם בבוא יהודי להתעניין אודות בחור שהוצע למען בתו, השיבו ה'אמרי חיים': 'הוא בעל מידות טובות – זו מעלה גדולה יותר מאשר לחולל מופתים. והראיה: בבוא אליעזר עבד אברהם לבאר, כשראה את המים עולים לקראת רבקה אמנו - לא התרגש מה'מופת הזה', אלא רצה לדעת האם היא בעלת מידות טובות, ודרש למצוא אצלה מעשים טובים - האם אוהבת לעשות חסד, ורק אז הבין שהיא מתאימה לבית אברהם'״.

דומה כי אליו התכוון ה'אמרי חיים' כאשר התבטא פעם - כפי שרבי ישראל מצטט: "אין נכס גדול יותר מאשר ילדים טובים האוהבים ללמוד, בעלי מידות, והנוהגים בדרך החסידות".

את שנות לימודיו עשה בתלמוד תורה מאה שערים, ולקראת הבר מצוה שהתקיימה בשנת תשל"ב, עבר ללמוד בישיבת 'בית אברהם' סלונים. בשנת תשל"ט דובר בו נכבדות - בתו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך מאנטוורפן, ראב"ד מחזיקי הדת בעיר, והשניים באו בברית הנישואין.

כבר בנעוריו התבלט בכישרונות מיוחדים וביראת שמים מופלגת, בהתמדה רבה וביגיעה גדולה על מבועי התורה. לאחר חתונתו המשיך לשקוד על לימודיו וקיבל היתר להוראה מידי הגר"ש וואזנר ומרבנים נוספים.

במשך תקופה ארוכה שימש כרב קהילת סלונים ביישוב חזון יחזקאל - סמוך ליישוב קוממיות בדרום הארץ. חסידי סלונים מספרים, כי כבר מנעוריו הייתה טבועה בו מידת החסד באורח נדיר. כאשר נקלע למקום אחד החסידים לצורך סידורים כלשהם, היה רבי ישראל 'מאלצו' להגיע לביתו, שם הכין לו ארוחה דשנה, האכילו והשקהו, תוך שהוא שש ושמח באורחו כמו מצא מרגלית יקרה.

בהמשך, עבר לביתר עלית בה הוא מכהן כרב שכונת הגפן גם כיום, לצד מינויו כרבם של חסידי סלונים המונים כארבע מאות משפחות בביתר.

רבי ישראל זכה והתחבב על כל שדרות העם, כאשר לצד השיעורים הנפלאים והדרשות המרתקות שהוא מוסר בהלכה ובחסידות, רבים נהנים ממנו עצה ותושייה, והוא נחשב לאחד הרבנים המקובלים ביותר בביתר ומחוצה לה, זאת בעיקר בשל גישתו העניינית והפרקטית. הטלפון שלו פתוח לשירות הציבור סביב לשעון. גם באמצע הלילה, אם תצוץ שאלה דחופה, ניתן להתקשר אליו ללא כל היסוס.

אך א רק עצה הוא מספק, כך למשל, באחד הלילות התקשר אליו אברך, שהתלבט אם לצאת עם רעייתו ההרה לבית החולים, רבי ישראל פסק כי יש למהר ולא להמתין לאור הבוקר. השעה הייתה אז 2:00 בלילה. חלפו דקות ספורות, ורבי ישראל מופיע בבית האברך. "באתי לעזור לך לארגן את הילדים", אמר. הלה סבר לתומו כי רבי ישראל יפזר את הילדים הקטנים בין השכנים והודה לו מעומק ליבו, אך משחזר האברך לביתו עם בוקר, נדהם למצוא את הרב בבית, שומר על ילדיו...

עוד מסופר על מעשי החסד המפעימים שלו: בוקר אחד, בין יום כיפור לסוכות, הגיע אליו אברך שלא נמנה על עדת סלונים, וחשקה נפשו למכור הדסים. הלה החזיק בידו חבילה ענקית של הדסים, וביקש מהרב טיפים והדרכה הלכתית בסיסית, מה כשר, מה מהודר ומה פסול. רבי ישראל העניק לאברך את ההנחיה המתבקשת, אך לא הסתפק בכך. בטוב ליבו הנדיר, נטל את החבילה מידיו וביקשו לחזור בערב. באותו היום, ישב ומיין עבור האברך את כל ההדסים על פי רמת הידורם.

"לצד גדלותו התורנית", מעידים תושבי ביתר וחסידי סלונים, "הרי שהוא בעל מידות סגוליות, החורגות מהנורמה. אציל הנפש ומסביר פנים, באורח שאין לו אח ורע".

אברך מן השורה - ללא הנחות • רבי חיים שלום הלברשטאם

החצר: באבוב
האב: האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם
הבן: רבי חיים שלום
תאריך לידה: שביעי של פסח תשל"ט
תפקיד נוכחי: אברך כולל

רבי חיים שלום הלברשטאם, הוא בנו הגדול של האדמו"ר מבאבוב, שנולד לו בשביעי של פסח תשל"ט. לידתו הציפה רגשות של שמחה בקרב חסידי באבוב בכלל ואצל זקנו האדמו"ר ה'כרם שלמה' זצ"ל בפרט. הסיבה: היה זה בן אחר בן - נכד ראשון (לאחר מספר נכדות) שנולד לו לאחר השואה האיומה.

ה'שלום זכר' והברית התקיימו בבית המדרש הישן של באבוב ברחוב ה-48, כאשר הסנדק היה כצפוי הסבא,ואילו המוהל היה הרה"ח רבי אהרן מילר. הרך הנולד נקרא על שם זקניו הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע והרה"ק רבי שלום מקמינקא זי"ע. כאן בבית המדרש התקיים גם פדיון הבן לפעוט, כאשר הכהן היה גיסו של האדמו"ר הנוכחי, הרה"ח רבי דוד יהושע רוזנגרטן.

את תלמודו רכש במוסדות באבוב. כאן התבלט בכישרונותיו והיה לאחד המצוינים שבחבורה.

במשך שנים אחדות כילד, כאשר זקנתו הרבנית הייתה חולה, ישן רבי חיים שלום בבית סבו. הרבי נהג להקיצו לפנות בוקר וקבע עמו שיעור בלימוד. כך נמשכו הדברים תקופה ארוכה, במהלכה סיגל רבי חיים שלום לעצמו ידע נרחב בתחומים שבהם נגעו בזמן הלימוד. כמו כן מסופר, כי זקנו נהג לערוך סעודות מלווה מלכה בצל מקורביו. באותה עת, נהג הרבי לספר סיפורי צדיקים אודות תלמידי הבעל שם טוב זי"ע. היהודי שנהג לממן את הסעודות הללו, היה מביא עמו מכשיר הקלטה, לצורך הקלטת ותיעוד הסיפורים.

באחד ממוצאי השבתות, הורה האדמו"ר לאותו יהודי לבל ימסור את ההקלטה לאיש. הרבי סיפר אז כמה סיפורים שלא היה ברצונו כי יחשפו לציבור הרחב. "רק לנכדי רבי חיים שלום תוכל למסור את ההקלטה, זו תשמש אותו בבוא היום", אמר הסבא, חתם ולא פירש. אולם בבאבוב ראו בכך אות חיבה מיוחדת, כביטוי להערצת הסבא את נכדו.

באלול תשנ"ח, נשא את בת הגאון רבי דוב בער מייזליש, רב קהילת סאטמר בבורו פארק וחתנו של האדמו"ר ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל. הייתה זו חתונה היסטורית, בגין בני הדודים, האדמו"רים מסאטמר ובאבוב, שהשתדכו ביניהם.

חתונה זו זכורה היטב לחסידים. היא נערכה באולם החדש של בית הספר 'עטרת אברהם' בויליאמסבורג שבנייתו הסתיימה בדיוק באותה תקופה, אך מערכות המיזוג שהותקנו בו טרם פעלו. העובדה כי מדובר בשלהי הקיץ, באה לידי ביטוי, והמאווררים הענקיים שהובאו למקום לא הצליחו לצנן את החום הלוהט. רבים מאלפי החוגגים שנטלו חלק בשמחה, התעלפו או נזקקו לטיפול רפואי, וידיהם של כוחות ההצלה מלאו עבודה.

מאז נישואיו, יושב רבי חיים שלום ולומד בכולל כאחד משאר מאות האברכים. ככל אברך מן השורה, הוא ממהר בכל בוקר לאחר התפילה לשערי הכולל, מניח את אצבעו על המכשיר הביומטרי, כדי להצביע על נוכחות בכולל... הוא מאד מקפיד בשמירת הזמן, בבואו וביציאתו, ואיננו עושה לעצמו 'הנחות'.

רבי חיים שלום לומד בחברותא עם חמיו הגרד"ב מייזליש, שמחבב אותו ביותר. הוא ניחן בכישרונות מזהירים ובעיקר בכושר הבעה נדיר. בכל השמחות אליהן הוא מוזמן, הוא מתבקש לשאת דברים, בגין כושרו הרטורי. עם זאת, לרבי חיים שלום אין תפקידים בקרב הקהילה, זולת הכבוד שמעניקים לו כבן האדמו"ר. כך למשל, בעת עריכת השולחן בליל שבת, הוא זה שמקבל את הכיבוד לשיר 'אשת חיל', בו כבדו את אביו - בעת שישב לצדו של הסבא ה'כרם שלמה' זצ"ל בעריכת השולחנות.

כך גם נוהג רבי חיים שלום, להגיע לשבתות גיבוש‏ והתאחדות בקרב חסידי באבוב, כמו גם לשהות עם תלמידי הישיבות במהלך חופשת הקיץ בקעמפים שבהרי הקטקסיל. כאן הוא מנצל את כישוריו ושופע אמרות חסידיות, סיפורי צדיקים, מנהגים וכדומה. הציבור בולע בצמא ובשקיקה את הדברים היוצאים מפה מפיק מרגליות.

למרות שרבי חיים שלום הינו עובד ה', הרי שהוא 'מעורב בין הבריות', וללא כל גינונים מיותרים. מאד עממי ומשוחח עם כל אדם באשר הוא, ללא כל תחושת רוממות או גבהות הלב. את הסמיכה שקיבל להוראה, את ידענותו המופלגת במנהגים, בהלכות ובשטחים רבים, הוא מעמיד לרשות מכוני ההוצאה לאור של החסידות, המבקשים להיעזר בו בשלבי כתיבת ועריכת ספרי החסידות. ברשותו גם נמצאים כתבים רבים, מכתב יד זקנו הרבי, שנמסרו לו.

בנוסף לאמור, רבי חיים שלום עוסק רבות בצרכי צדקה, והולך בכך בדרכי זקנו הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע. הוא מכתת רגליו בבית המדרש ועל פתחי נדיבים ומתרימם לצדקה עבור אלמנות ויתומים. את מעשיו הוא עושה בצנעה - על פי אופיו וללא צלצולים מיותרים. "הוא אברך מושלם, ושלמותו היא בין היתר בכך, שאינו חושק וזקוק לשום תפקיד ומסתפק בלימודו כאברך כולל מן השורה", אומרים עליו בבאבוב.

מחזק את הקהילות ברחבי הגלובוס • רבי מרדכי טברסקי

החצר: טשרנוביל
האב: האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי
הבן: רבי מרדכי
תאריך לידה: י"ח אייר תשל"ו
תפקיד נוכחי: ראש כולל באלעד ורב חסידי טשרנוביל באנגליה

האדמו"ר מטשרנוביל מנהיג את קהל עדתו במרכז החסידות בבני ברק כבר יותר מחצי יובל, במקום אביו רבי משולם זוסיא זצ"ל, כשהוא רחוק מכל גינוני כבוד ופרסום.

בנו הבכור הוא רבי מרדכי טברסקי (40) שנולד בישראל בי"ח אייר תשל"ו לאביו האדמו"ר ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה בעלזא בבני ברק ובישיבה קטנה, ושמחת הבר מצוה שלו נערכה בבית המדרש של החסידות בבני ברק. בישיבה גדולה למד בישיבת 'נועם התורה' - שהייתה הישיבה הכלל חסידית הראשונה שהוקמה בבני ברק בברכתו של אביו האדמו"ר.

בהגיעו לפירקו נישא לרעייתו חוה, בתו של האדמו"ר מרחמסטריווקא ארה"ב. כיום משמש רבי מרדכי כראש כולל טשרנוביל באלעד וכרב חסידי טשרנוביל באנגליה - שם יש לחסידות שני בתי כנסת, אף שלא הוכתר באופן רשמי. מספר פעמים בשנה נוסע רבי מרדכי לשהות עם בני הקהילה ולבקר אצל סבו הגאון רבי אלחנן הלפרין גאב"ד גולדס גרין, בנוסף הוא עוסק בחיזוק הקהילות של טשרנוביל באנטוורפן ובמקומות נוספים.

את בנו שידך עם בת דודו, רבי יעקב מרדכי טברסקי, המשמש כרב חסידי טשרנוביל באלעד, ובן שני השיא לבת האדמו"ר רבי אלישע מגארליץ.

רבי מרדכי נודע בטשרנוביל כממשיך דרך אביו והוא מקבל בחסידות את כל הכיבודים המגיעים לבן הבכור. לדברי החסידים, הוא תלמיד חכם אך גם עממי ויודע 'לרדת אל העם'. רבי מרדכי נודע גם כאדם פיקח והחסידים מתייעצים עמו בעניינים שונים ונהנים לשמוע את התובנות אליהם הוא מגיע.

מלבד נסיעותיו לאירופה, נוסע רבי מרדכי רבות גם לשהות במחיצת חמיו האדמו"ר מרחמסטריווקא בבורו פארק. קשר מיוחד יש לו גם עם דודו האדמו"ר מויז'ניץ, והוא משתתף פעמים רבות בטישים בקרית ויז'ניץ.

ה'ממשיך' המקובל ששיכל את בכורו • רבי אליעזר יצחק דנציגר

החצר: אלכסנדר
האב: האדמו"ר רבי ישראל צבי יאיר דנציגר
הבן: רבי אליעזר יצחק
תאריך לידה: ט"ז אלול תשכ"ו
תפקיד נוכחי: ר"מ וראש חבורת הבחורים בישיבה גדולה

חסידות אלכסנדר קודם השואה הייתה החסידות הגדולה ביותר, אך לאחר השואה היא כמעט והוכחדה. כיום מונה החסידות בישראל למעלה ממאתיים משפחות - הפזורות במרכזי החסידות בבני ברק, בירושלים ובאחוזת ברכפלד במודיעין עילית, שם מתגוררים האברכים הצעירים. גם בשכונת בורו פארק בברוקלין ובאנטוורפן שבבלגיה קיימות קהילות של החסידות.

האדמו"ר מסרב לעסוק בפוליטיקה ואף סירב לשמש כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כממשיכו של אביו - עם כינונה של המועצה המחודשת בשנה שעברה, הבן הגדול של האדמו"ר הוא רבי אליעזר יצחק דנציגר.

רבי אליעזר יצחק (47) נולד בישראל בט"ז אלול תשכ"ו לאביו האדמו"ר הרה"צ רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, בנו של האדמו"ר בעל ה'אמרי מנחם' מאלכסנדר, ונכדו של האדמו"ר בעל ה'אמונת משה'. הוא נימול על ברכי אבי זקנו בעל ה'אמונת משה', ונקרא שמו בישראל אליעזר יצחק על שמו של אבי זקנו הגאון רבי אליעזר ברגמן זצ"ל (סביו של הגרמ"צ ברגמן - גיסו של האדמו"ר כיום), ויצחק על שמו של האדמו"ר בעל ה'עקידת יצחק' מאלכסנדר.

בהגיעו לפרק האיש מקדש נלקח לחתן אצל האדמו"ר הרה"צ רבי נתנאל ספרין מקאמרנא המתגורר בשכונת ארזי הבירה בירושלים, רעייתו היא אסתר הנדל ולבני הזוג שמונה ילדים.

בד' אב תשס"ה שיכלו בני הזוג דנציגר את בנם בכורם, הבחור החשוב יהודה משה דנציגר ז"ל, שנפטר בשנת ה-18 לחייו לאחר שמחלה קשה קוננה בגופו מספר שנים. יהודה משה נטמן באהל אדמו"רי בית אלכסנדר בבית החיים פוניבז' בבני ברק, יחד עם אבותיו אדמו"רי השושלת.

חסידי אלכסנדר מציינים את ההפסד העצום בפטירתו, שכן יהודה משה היה גאון בצורה יוצאת דופן בכל קנה מידה - ונבחן כבר בגיל 10 אצל הגר"ש וואזנר וגדולי תורה נוספים, ואף היה עתיד בבוא העת להנהיג את חסידי אלכסנדר כבן אחר בן בשושלת.

רבי אליעזר יצחק משמש בחסידות כיום כר"מ בישיבה לצעירים דחסידי אלכסנדר, וראש חבורת הבחורים של הישיבה הגדולה. הוא יד ימינו של אביו בהנהגת החסידות, והוא לומד כל יום בחברותא עם אביו האדמו"ר שמטיל עליו גם שליחויות מיוחדות. קשר מיוחד יש לו עם חסידי אלכסנדר בחו"ל, שאף רואים בו דמות רוחנית.

גאונותו בתורה היא לשם דבר, והוא חיבר את הספר הנודע 'דרך החסידות', שהפך לנחלת הכלל של אלפי בחורים ואברכים, שם ביאר בדרך מיוחדת את דרכו של הבעש"ט הקדוש זי"ע מערש הקמת תנועת החסידות ועד עצם היום הזה.

מלבד גדלותו בתורה נחשב גם למקובל גדול, ותקופה בחייו שימש כראש כולל בישיבת המקובלים 'נהר שלום' בבני ברק שבנשיאותו של המקובל רבי יחזקאל בינג.

כל הדברים בחסידות נעשים על פי הוראתו, בהיותו 'ידא אריכתא' של אביו האדמו"ר. ביום הכיפורים הוא ניגש לתפילת נעילה, וכן בשמחת תורה הוא ניגש ל'תפילת גשם' ולאמירת 'אתה הראית'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!