סוכת שלום: על הקשר בין לולב למיכלאנג'לו

רב אחד נסע עם אשתו לבקר את אביה. נתן לו האב אלף שקל. הודה לו הרב ואמר: חמש מאות לי וחמש מאות לה. הזדעק האב: הכיצד? אלף לך ואלף לה!

שלוש שלומות

מובא בגמרא בברכות: "שלוש שלומות הן: נהר, ציפור וקדרה, הרואה אחד מאלו בחלומו, יצפה לשלום" - שלושת הדברים הללו מסמלים שלום, בשלוש רמות, זו למעלה מזו.

נהר – הוא מעבר מים המקשר בין שני ערים רחוקות אלו מאלו.

בקדרה – מגיעים לידי ביטוי כוחה של האש בשילוב כוחם של המים – שדווקא במיזוג מיוחד זה של כוחה של האש לחמם וכוחם של המים לשמור על החום, מגיעה הקדרה לשלמותה. שהרי בהעדר האש – המאכל מוריד מערכו בשהותו במים ובהעדר המים – תחרוך האש את המאכל. גם שילוב התבלינים שבקדרה – המלוח והמתוק, החריף והחמוץ, הם אלה שמביאים אותה לידי שלמות הטעם.

אך השלמות הגדולה מכולם מתבטאת דווקא בציפור – אשר ביכולתה לחיות ולהתהלך על הארץ ומצד שני דואה בשמים. אותה ציפור ממש עם אותן התכונות – משלבת בתוכה שני ניגודים – 2 טבעים שהתמזגו לישות אחת. מה שמפליא ביותר הוא ששתי תכונות אלו אינם כישורים נפרדים השוכנים זה לצד זה, אלא פרטים של מנגנון אחד המתפקד כהלכה בשתי הרשויות. אורח הילוכה של הציפור על פני הקרקע מושפע ממבנה גופה המיוחד, המאפשר לה לעוף, וכן להיפך, אופן מעופה בשמים מותאם לדרך בה היא מדדה על הארץ.

סוכת שלום

חג הסוכות הוא חג המבטא אחדות שניכר בכל אחד מסממני החג. דבר זה מתחיל מהסוכה הקטנה – אליה נכנסים כולם, זקנים, צעירים, ילדים, מכל העדות והמגזרים וכולם מקובלים, ועל אף השוני וחילוקי הדעות, אוירת חג שוררת בתוך הסוכות. המקום הצר – מכיל כל כך הרבה. אוירת החג, מרוממת משהו, נותנת תחושה המאפשרת לנו לקבל כל אדם, לא משנה מנין בא, מהם דעותיו ועד כמה שונים מנהגיו מאלו שלנו. הכל למען שמחת החג.

אחדות מסוג זה כמוה כאחדות שיוצר הנהר – המקשר שני אנשים לצורכי מסחר או אינטרס משותף אחר, אך עדיין נשאר כל אחד בישותו הנפרדת. כמו אותו זוג שמתנהל זה מול זה ורואה בקשר הנישואין מקור להשגת אינטרסים אישיים.

שלום בין האש למים

אחדות מסוג גבוה יותר מתבטא במצווה השניה של החג – מצוות נטילת לולב. לצורך קיום המצוה נוטלים ארבעה מינים, שונים ומשונים, שכל אחד מהם בפני עצמו מבטא אחדות – שמביעה שלמות עצמית.

הלולב – על מנת שיהיה כשר לנטילה, חייב להיות "ראשו כפות" – שכל עליו מחוברים. האתרוג גם הוא מסמל אחדות ושלמות מסויימת – בכך שהוא גדל במשך כל השנה – ואינו מתחשב בעונות המתחלפות. גם בהדס ניתן לראות אחדות בפני עצמו. הדס כשר לנטילה הוא כזה שכל שלישיית עלים יוצאים מנקודה אחת. גם אצל "ערבי הנחל" – רואים את האחדות בכך שהן גדלות יחד זו ליד זו.

את כל ארבעת אלו, השלמים במהותם - לוקחים, ועל אף השלמות היחסית שמהווה כל אחד מהם מאגדים אותם כולם יחדיו. לא מסתפקים באחד מהם בלבד, כי כל אחד אמנם שלם בפני עצמו אך אינו מושלם בלעדי האחר. כל אחד תורם את חלקו להצלחת התהליך.

אחדות מסוג כזה מתבטאת במיזוג הטעמים והתכונות של האש והמים, המביאים את הקדרה לבסוף לשלמות הטעם.

כדי ליצור שלמות כזו שאפשר לברך עליה, יש לקחת חלקים שהם שלמים כל אחד במהותו, (בהדגשה על שלם לעומת מושלם), ומבלי לפגוע בשלמות המיוחדת של כל אחד מהם, לאגד אותם יחד, כשכל אחד נהנה מתכונותיו וייחודו של האחר, ולומד לקחת ולמנף את השוני לטובת הזוגיות ולטובת עצמו, מבלי לנסות לתקן ולשפץ אותו על מנת שיעשה דומה יותר לו.

ועדיין, הפסגה נמצאת דווקא במיזוג שיוצרת הציפור.

'לשחרר' את הצורה החבויה באבן

דווקא הציפור שממזגת בתוכה שני טבעים מנוגדים בתוך ישות אחת, היא פסגת השלמות.

מיזוג כזה, שנובע מהרחבת העצמי על ידי האחר (self expansion) באמצעות הכללת האחר אל תוך עצמי. זוגות שמשכילים לפתח אינטימיות כזו שבה כל אחד מרגיש ראוי ומקובל כמות שהוא, מצליחים עם הזמן להכליל אחד אצל האחר חלק מהרגשות, דפוסי החשיבה וההתנהגויות של בן הזוג.

הכללה זו נקראת 'תופעת מיכלאנג'לו', שהיה אמן מפורסם, שבה על ידי חיכוך ואינטראקציה מתמשכים כל אחד 'מפסל' את האישיות שלו מחדש, כך ששאיפותיו, עמדותיו, ופרספקטיבת החיים שלו מזדקקות בזכות ההכלה והפירגון שיש ביניהם, עד שיוצאת התצורה האידיאלית (ideal form), ממש כמו בפיסול שאט אט על ידי 'חיכוכים' שונים משחרר האמן צורה חבויה מתוך האבן הגולמית.

כך מתפתח עם הזמן "עצמי זוגי" ששומר על העצמי של כל אחד מן השניים ובו בזמן ממזג את הניגודים לישות אחת. מציאות של 'חלק' אלוקה ממעל – חלק כזה שכשאתה תופס במקצתו – אתה תופס בכולו, כך שכל אחד מן הצדדים מרוויח את כל ה-1000 שקלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!