קישוטים וסיפורי צדיקים - סוכות אצל הגר"ע יוסף
מי בונה לגר"ע יוסף את הסוכה, ומי מכין את הקישוטים? • באיזו שפה מברך הגר"ע את כלתו? • סוכות ברחוב הקבלן
- חנוך בר, בחדרי חרדים
- ט"ז תשרי התשע"ד
הגר"ע יוסף. צילום: פלאש 90
הגר"ע יוסף, המתאושש כעת בביתו, חש בכאבים במהלך יום טוב ראשון של סוכות. במוצאי החג ערכו הרופאים מספר בדיקות, ובמקביל נרגעו הכאבים. הגר"ע רם עודכן על פטירת אחיו נעים - בשל הוראת הרופאים.
את סוכתו של הגר"ע יוסף בונה בכל שנה אחד מתלמידיו המצרף אליו בחורים צעירים. לפי השמועות, כל אותם בחורים שמסייעים בבניית הסוכה, זוכים כבר באותה שנה לעמוד תחת החופה.
הקישוטים המפארים את סוכתו של הגר"ע הם יצירות מפוארות המציגות פסוקים מהתורה ומאמרי חז"ל שהוכנו על ידי כמה מבנותיו, בכישרון אותו ירשו מאביהם. לארבים יודעים כי הגר"ע ניחן בחוש אומנותי, ובילדותו אהב לצייר ולקשט את מחברותיו. בנוסף, נכדיו הקטנים של הגר"ע המתגוררים בביתו, תולים מידי שנה בסוכה את הקישוטים שהכינו בגן הילדים ובתלמוד תורה. הגר"ע מקפיד מידי שנה בערב חג הסוכות להקדים להיכנס אל הסוכה - ולהתבונן בקישוטים וביצירות של בנותיו ושל נכדיו שנוספו לפאר אותה.
במהלך יום טוב של חג הסוכות, מתעכב הגר"ע זמן ממושך לאחר סעודת החג, ומאריך בדברי תורה וחידושים מענייני החג, המתובלים במשלים וסיפורים מרתקים, על מנת למשוך את ליבם של הילדים. גם במהלך ימי חול המועד, מצטרפים הנכדים אל הגר"ע לארוחות בסוכה, וזוכים לשמוע ממנו סיפורי צדיקים ודברי תורה.
בסעודת החג השנה פתח הגר"ע בשירת "ושמחת בחגך" - בניגון החסידי המוכר, לצד "סוכה ולולב" - בנעימה מזרחית, כאשר נכדיו מצטרפים אליו. לאחר הסעודה, בירך הגר"ע את המסובים, שניגשו אליו בזה אחר זה ונישקו את ידו. את כלתו, שהכינה את הסעודה, בירך (בשפה הערבית חאלבית) "סאלם אידכי", שתרגומו - "יבורכו ידייך".
בנטילת לולב מקפיד הגר"ע ליטול בכל יום כמה אתרוגים מזנים שונים, המגיעים אך ורק מפרדסים הנושאים את כשרותו המהודרת – בד"צ בית יוסף. לאחר ימי החג, מורה הגר"ע לחלק חתיכות מן האתרוגים לנשים חשוכות בנים. בכל שנה מגיעים לפתחו של הגר"ע סיפורים על נשים שאכלו מהאתרוג, אפילו לאחר שתים עשרה שנה מנישואיהן, ונפקדו בשעה טובה.
הגר"ע מייחס חשיבות רבה לסגולת מצות האתרוג, ואף מתייחס לכך בספרו חזון עובדיה, כי זכות מצוה זו ראויה להגן על אותן נשות ישראל, לזכות בזרע קודש של קיימא.
במהלך החג וימי חול המועד, מרבה הגר"ע לשבת בסוכה ולשקוד על תלמודו. אך משום הצורך הגדול לעיין מידי פעם באחד הספרים הרבים שברשותו - הואושב גם שעות ארוכות בחדר הלימוד הקבוע בביתו.
בכל יום מימי חול המועד מגיעים מאות אנשים מכל קצוות הארץ על מנת להתפלל יחד עם הגר"ע בבית הכנסת הנמצא מתחת לביתו ולקיים מצות הקבלת פני רבו. תפילת שחרית מתחילה בכל בוקר בשעה 7:15. על פי רוב, בשעה זו בית הכנסת כבר עמוס במתפללים. לאחר התפילה מוסר הגר"ע שיעור קצר כמנהגו בכל בוקר, ומברך את ציבור המתפללים. השנה, עקב חולשתו של הגר"ע, הוא התפלל ביום טוב ראשון בביתו במניין מצומצם, וככל הנראה כך יהיה גם בחול המועד.
את סוכתו של הגר"ע יוסף בונה בכל שנה אחד מתלמידיו המצרף אליו בחורים צעירים. לפי השמועות, כל אותם בחורים שמסייעים בבניית הסוכה, זוכים כבר באותה שנה לעמוד תחת החופה.
הקישוטים המפארים את סוכתו של הגר"ע הם יצירות מפוארות המציגות פסוקים מהתורה ומאמרי חז"ל שהוכנו על ידי כמה מבנותיו, בכישרון אותו ירשו מאביהם. לארבים יודעים כי הגר"ע ניחן בחוש אומנותי, ובילדותו אהב לצייר ולקשט את מחברותיו. בנוסף, נכדיו הקטנים של הגר"ע המתגוררים בביתו, תולים מידי שנה בסוכה את הקישוטים שהכינו בגן הילדים ובתלמוד תורה. הגר"ע מקפיד מידי שנה בערב חג הסוכות להקדים להיכנס אל הסוכה - ולהתבונן בקישוטים וביצירות של בנותיו ושל נכדיו שנוספו לפאר אותה.
במהלך יום טוב של חג הסוכות, מתעכב הגר"ע זמן ממושך לאחר סעודת החג, ומאריך בדברי תורה וחידושים מענייני החג, המתובלים במשלים וסיפורים מרתקים, על מנת למשוך את ליבם של הילדים. גם במהלך ימי חול המועד, מצטרפים הנכדים אל הגר"ע לארוחות בסוכה, וזוכים לשמוע ממנו סיפורי צדיקים ודברי תורה.
בסעודת החג השנה פתח הגר"ע בשירת "ושמחת בחגך" - בניגון החסידי המוכר, לצד "סוכה ולולב" - בנעימה מזרחית, כאשר נכדיו מצטרפים אליו. לאחר הסעודה, בירך הגר"ע את המסובים, שניגשו אליו בזה אחר זה ונישקו את ידו. את כלתו, שהכינה את הסעודה, בירך (בשפה הערבית חאלבית) "סאלם אידכי", שתרגומו - "יבורכו ידייך".
בנטילת לולב מקפיד הגר"ע ליטול בכל יום כמה אתרוגים מזנים שונים, המגיעים אך ורק מפרדסים הנושאים את כשרותו המהודרת – בד"צ בית יוסף. לאחר ימי החג, מורה הגר"ע לחלק חתיכות מן האתרוגים לנשים חשוכות בנים. בכל שנה מגיעים לפתחו של הגר"ע סיפורים על נשים שאכלו מהאתרוג, אפילו לאחר שתים עשרה שנה מנישואיהן, ונפקדו בשעה טובה.
הגר"ע מייחס חשיבות רבה לסגולת מצות האתרוג, ואף מתייחס לכך בספרו חזון עובדיה, כי זכות מצוה זו ראויה להגן על אותן נשות ישראל, לזכות בזרע קודש של קיימא.
במהלך החג וימי חול המועד, מרבה הגר"ע לשבת בסוכה ולשקוד על תלמודו. אך משום הצורך הגדול לעיין מידי פעם באחד הספרים הרבים שברשותו - הואושב גם שעות ארוכות בחדר הלימוד הקבוע בביתו.
בכל יום מימי חול המועד מגיעים מאות אנשים מכל קצוות הארץ על מנת להתפלל יחד עם הגר"ע בבית הכנסת הנמצא מתחת לביתו ולקיים מצות הקבלת פני רבו. תפילת שחרית מתחילה בכל בוקר בשעה 7:15. על פי רוב, בשעה זו בית הכנסת כבר עמוס במתפללים. לאחר התפילה מוסר הגר"ע שיעור קצר כמנהגו בכל בוקר, ומברך את ציבור המתפללים. השנה, עקב חולשתו של הגר"ע, הוא התפלל ביום טוב ראשון בביתו במניין מצומצם, וככל הנראה כך יהיה גם בחול המועד.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות