פרופיל מרתק של מנהיגי העתיד בעולם החסידות

הכח המניע של התפתחות החסידות • רבי ישכר דב רוקח

החצר: מחנובקא
האב: האדמו"ר רבי יהושע רוקח
הבן: רבי ישכר דב
תאריך לידה: כ"ג חשוון תשל"ג
תפקיד נוכחי: מוסר שיעורי תורה ומניע מפעלי חסד

חסידות מחנובקא נחשבת כיום למעצמה גדולה, ולה בתי מדרש בבני-ברק, ירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, לונדון ומנצ'סטר באנגליה, אנטוורפן בבלגיה, ובורו-פארק ווילאמסבורג שבברוקלין, לצד תלמודי תורה, ישיבות ומוסדות חינוך.

לאדמו"ר רבי יהושע רוקח ממחנובקא יש 13 ילדים. בנו הגדול הוא רבי ישכר דב רוקח, נולד בכ"ג חשוון תשל"ג. הוא נקרא על-שמו של האדמו"ר המהרי"ד מבעלזא זצ"ל, שאביו האדמו"ר הוא נינו.

בילדותו למד בתלמוד-תורה בעלזא בבני-ברק. בבחרותו למד בישיבה קטנה של מחנובקא בלונדון, ובישיבה גדולה של הרב אטיק בירושלים.

הוא נישא לרעייתו שרה לאה, בתו של הרה"צ רבי אברהם למברגר זצ"ל, גאב"ד מאקווא-בני ברק. לזוג יש 13 ילדים.

• פרק א: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מסאטמר, ויז'ניץ, תולדות אהרן וצאנז
• פרק ג: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מקרעטשניף, באבוב, סלונים, אלכסנדר, וטשרנוביל

בשמחת החתונה שהתקיימה באולמי 'מודיעין' ברמת-גן ובשמחת 'שבע ברכות' שנערכה בישיבת 'לומדי תורה' ברחוב השל"ה, הגיע האדמו"ר מבעלזא מירושלים כדי להשתתף.

רבי ישכר דב משלב תורה וחסד יחדיו באישיותו. הוא מרביץ תורה שנים רבות ומוסר שיעורים, בין היתר מסר שיעורים בבית המדרש של חותנו מאקווא-בני ברק.

אחת מפעולות החסד שלו הייתה הקמתו, מהמסד ועד הטפחות, של מפעל 'עזרת נישואין' של החסידות. על דלת ביתו מתדפקים אנשים קשיי-יום, להם הוא עוזר במסירות עשרים וארבע שעות. דלת ביתו סבה על צירה כל העת ובשבת מתארחים בביתו עשרות אנשים, אותם הוא מאכיל ומשקה. הוא גם שולח מענקים ומתן בסתר לאנשים נצרכים.

בחסידות הוא נחשב לכח המניע את ההתפתחות של חסידות מחנובקא בשנים האחרונות. הוא עורך מגביות למען המוסדות, ויושב לעיתים שעות על גבי שעות ועורך באמצעות הטלפון מגביות לטובת המוסדות.

בנוסף הוא משמש כראש הכולל ערב של מחנובקא, הממוקם בבית המדרש ברחוב רש"י בבני-ברק,
למרות הנתק הקיים כיום בין חסידויות בעלזא ומחנובקא, הוא הגיע להשתתף בחתונה הגדולה של חסידות בעלזא, שנערכה בחודש סיוון האחרון לנכד האדמו"ר, בשל היותו בן דוד מצד הסבא של החתן, גאב"ד מאקווא.

באחרונה אירס את בתו עם בן אחיו רבי יוסף מאיר רוקח, חתנו של האדמו"ר מסאסוב, המשמש כראש הכוללים של מחנובקא ומיועד לשמש כרב בבית המדרש בבית שמש. שמחת החתונה תתקיים בחודש חשוון הקרוב.

גורם הבקיא בנבכי עולם החסידות אומר כי עוד יבואו ימים בהם המאבק האמיתי והקשה יהיה בין רבי אהרון מרדכי, בנו היחיד של האדמו"ר מבעלזא, לבין רבי ישכר דב רוקח ממחנובקא.

האם אכן כך יהיה? ימים יגידו.

מנהיג הישיבה והחסידות • רבי משה סופר

החצר: ערלוי
האב: האדמו"ר רבי יוחנן סופר
הבן: רבי משה
תאריך לידה: ט' טבת תש"ז
תפקיד נוכחי: אב"ד חסידי ערלוי


חסידות ערלוי, שמרכזה בשכונת קטמון בירושלים, מונהגת מזה 70 שנה על-ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, גאב"ד ערלוי, שהגיע לארץ-הקודש לאחר השואה, והקים את מוסדות וישיבת ערלוי.

בנו הגדול של האדמו"ר, הנמצא כבר בעשור העשירי לחייו, הוא רבי משה סופר, המשמש כיום כאב"ד חסידי ערלוי. הוא נולד בהונגריה בט' טבת תש"ז לאביו האדמו"ר ולאמו מרת מרים, ונקרא על שמו של אבי האדמו"ר.

בילדותו למד בתלמוד-תורה 'עץ חיים' בירושלים. הוא חתנו של האדמו"ר מסטניסלב-לונדון זצ"ל.

במשך שנים שימש כרב הקהילה בבני-ברק, ומאוחר יותר היגר ללונדון, שם שימש כרב הקהילה של החסידות, אותה הנהיג בצניעות.

לפני שלוש שנים, לאחר שאביו האדמו"ר לקה באירוע מוחי במהלך מסע בשוויץ, ונחלש מאוד, זימן אותו אביו להגיע לארצה. בצום תענית אסתר, כינס האדמו"ר את כל בני משפחתו מהארץ ומחו"ל, ביניהם גם בנו בכורו, והודיע כי בעקבות תשישות מהמחלה ובשל גילו המופלג הוא החליט להעביר את כל סמכויותיו לבנו הבכור. האדמו"ר הביע את רצונו כי בנו הגדול ימשיך את דרכו בהנהגת הישיבה והחסידות.

כחצי שנה אחר-כך, לקראת הימים הנוראים, רבי משה עלה חזרה לארץ-הקודש והתיישב בשכונת קטמון, בסמיכות לישיבה.

הבן, שלא היה מוכר כמעט לחסידים המתגוררים בישראל, נכנס בפועל לניהול המוסדות, והוא עושה זאת ביד רמה. אביו עדיין ממשיך בקבלת קהל חסידיו.

לאדמו"ר מספר בנים נוספים, המכהנים כרבני הקהילות של החסידות בבני-ברק, ביתר עלית ואלעד.
בכל בוקר מתפלל רבי משה עם תלמידי הישיבה, ולאחר מכן מוסר שיעור בהלכה לבני הישיבה.

הוא נחשב תלמיד-חכם מופלג, הבקי בש"ס ופוסקים, ופוסק לחסידי קהילת ערלוי על כל שאלה וצעד. הוא גם מסדר חופה וקידושין אצל כל תלמידי הישיבה, ונוטל חלק פעיל בשמחה.

בשבתות הקיץ, כאשר לילות שבת ארוכים, הוא עורך 'באטע' לבני הישיבה, ופעמים רבות אומר 'תורה' בסעודה שלישית.

קשר מיוחד יש לו עם אביו, המתעניין כל העת בנעשה בחסידות. הוא גם מנהל את קופת הצדקה של האדמו"ר, ממנה מחלקים סכומי כסף גדולי לאברכים בתקופת החגים.

הוא נהנה מהערצת חסידי ערלוי ומספר פעמים בשנה נוסע לחזק את קהילות ערלוי באשדוד, חיפה ואלעד.

לרבי משה יש בן יחיד, הרב שלום צבי סופר, שנישא לנכדת האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ, בחתונת ענק שנערכה לפני עשרים שנה, בה השתתפו כל גדולי האדמו"רים. לרבי משה יש מספר בנות והוא מחותנם של הגרמ"ש שטרן, ראש ישיבת סטריקוב ועוד.

ראש כולל שנוסע באוטובוס • רבי אהרן יהודה משה טאוב

החצר: מודז'יץ
האב: האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב
הבן: רבי אהרן יהודה משה
תאריך לידה: כ"ו שבט תשל"ט
תפקיד נוכחי: ראש הכולל של מודז'יץ

למעלה משבע שנים חלפו מאז פטירת האדמו"ר בעל ה'נחלת דן' ממודז'יץ זצ"ל, ובנו ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב, מנהיג את עדת החסידות וממשיך לטפחה. הוא אף מונה, במקום אביו, כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת-ישראל, שהורכבה מחדש בשנה שעברה.

קודם למינויו לאדמו"ר שימש כראש ישיבת מודז'יץ. האדמו"ר נודע כמלחין ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל בנוסח המודז'יצאי, כמנהג אבותיו להלחין ניגונים. הניגון המפורסם ביותר שלו, בכל קצוות תבל, הוא 'ליבי ובשרי ירננו לקל חי'.

לאדמו"ר ממודז'יץ יש עשרה ילדים. הבן הגדול הוא רבי אהרן יהודה משה טאוב, המשמש כראש הכולל של חסידות מודז'יץ. רבי אהרן יהודה משה, נולד בישראל בכ"ו שבט תשל"ט לאביו האדמו"ר ולאמו מרת שרה אטה. הוא נקרא בשני שמותיו הנוספים על שמו של האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, בהיות אמו הרבנית נכדה לאדמו"רי אלכסנדר.

בבחרותו למד בישיבה קטנה של חסידות מודז'יץ. בישיבה גדולה למד, כמו אביו בשעתו, בישיבת פוניבז', שם שקד על תלמודו ונודע כמתמיד גדול.

הוא נישא לרעייתו שרה - בתו של האדמו"ר מבוסטון-בית שמש. שמחת החתונה נערכה בארה"ב, שם התגורר תקופה קצרה. לאחר מכן עלה לארץ והתיישב בבית שמש, בשכנות לבית מדרשו של חמיו. לזוג יש שמונה ילדים.

עם פטירת סבו האדמו"ר זצ"ל, החל לקבל את תפקידי הבן הבכור של האדמו"ר, כדוגמת חזן בי"ג מידות, בעל 'מקריא' בראש השנה, ובעל תפילה בהזדמנויות שונות, כמו גם מכירת חמץ בבית המדרש בערב חג הפסח.

לפני מספר שנים, כשנפתח הכולל בבית המדרש של מודז'יץ ברחוב חבקוק בבני-ברק, הפציר בו אביו לשמש כראש הכולל. מאז הוא מגיע כל יום באוטובוס מבית שמש, ומוסר שיעורים לעשרות אברכי הכולל.

ביום היארצייט האחרון של האדמו"ר זצ"ל, בכ' סיוון, במסגרת 'יום שכולו תורה' הנערך לעילוי נשמתו, נשא האדמו"ר דברים וציין את גדלותו של בנו. האדמו"ר סיפר כי בזמן סבו האדמו"ר בעל ה'אמרי אש', מינה אז את אביו האדמו"ר ה'נחלת דן' לשמש כרב בית המדרש בתל-אביב. ואני - אמר האדמו"ר - ביקשתי מבני רבי אהרן לבוא לשמש כרב בית המדרש כאן, ולא הסכים.

בבית שמש הוא מנהל את סדר יומו כאברך פשוט מהשורה, כאשר הוא יושב ולומד שעות על גבי שעות בכולל בעיר.

חסידי מודז'יץ רוחשים לרבי אהרן הערצה גדולה ויראת כבוד, למרות שאינו נוהג בגינוני כבוד. בראש השנה האחרון הכינו עבורו מקום במזרח של בית המדרש, אולם הוא סירב להתיישב בו, וישב במקומו הקבוע, בצידי בית המדרש.

ב'קעמפים' של חסידות מודז'יץ מגיע רבי אהרן ומוסר את שיעורי הפתיחה ושיחות חיזוק. פרחי החסידות רואים בו ממשיך שושלת בית מודז'יץ בתפארתה.

ענוותן ונערץ • רבי פנחס שלום הגר

החצר: ויז'ניץ-מונסי
האב: האדמו"ר רבי מרדכי הגר
הבן: רבי פנחס שלום
תאריך לידה: תשי"א
תפקיד נוכחי: רב חסידי ויז'ניץ-מונסי בבורו-פארק

רבי פנחס שלום הגר, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי הגר מויז'ניץ-מונסי, נולד בשנת תשי"א לאביו האדמו"ר, ששימש אז כרב חסידי ויז'ניץ בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין.

בתחילה למד במוסדות ויז'ניץ. אחר-כך עבר ללמוד במוסדות סקווירא, אצל זקנו האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, חותנו של האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי - שחיבבו במיוחד, גם לאור העובדה שהוא היה בכיר הנכדים.

בהגיעו לפרקו, נשא את בת האדמו"ר הרה"צ רבי הרשל'ה מספינקא זצ"ל, שהתגורר בויליאמסבורג.
רבי פנחס שלום הינו ענוותן, שפל ברך, פשטן ולא מחזיק מעצמו. הוא יכול לשוחח עם כל אחד בגובה העיניים ולעולם אינו מתנשא על הזולת. אין אדם שיכול להעיד כי הוא שומר לו טינה. הוא התחבב על הכול, וכולם מעריצים ואוהבים אותו.

כך, למשל, כשהוא שוהה במונסי, הוא נצפה נוסע בשירותי התחבורה החרדית הפנימית של העיירה, ככל אחד מהתושבים. הוא אינו סבור, כי כבנו של האדמו"ר, עליו ליהנות מרכב צמוד... תופעה נדירה ובלתי מוכרת בעולם הבנש"קים שבחצרות הקודש הבולטים.

כשהוא עוצר לפעמים 'טרמפ', הוא מבקש לוודא האם הנהג היה אמור לנסוע ליעד המבוקש בלאו הכי, שכן הוא נזהר שלא להטריח איש במיוחד לצרכיו. העובדה שהוא אדם חשוב, בנו של אדמו"ר חשוב, איננה פונקציה.

רבי פנחס שלום מתגורר בבורו-פארק ומשמש כרב הקהילה של ויז'ניץ-מונסי בשכונה. הוא משמש כמסדר הקידושין בכל השמחות של החסידים, ולפיכך הוא מגיע כמעט בכל ערב למונסי, כדי לשמש גם שם כמסדר קידושין. רק אם יש לו חופה אחרת באותו ערב בבורו-פארק, אחד מאחיו המתגוררים במונסי יחליף אותו בתפקיד. מכיוון שהכניסה אל אביו האדמו"ר לא תמיד מתאפשרת, רבים מהחסידים מבקשים למסור לו 'קוויטל', כדי שימסור אותו לאביו, ואגב כך, הוא גם נענה ומברך.

מכיוון שהוא נכדו של האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, במחיצתו גדל, וכאחיינו של האדמו"ר הנוכחי מסקווירא, הוא ממשיך להגיע לעתים קרובות לקריית סקווירא שבמונסי. כך למשל, לקראת ראש השנה, כאשר הוא מגיע לשהות בצל אביו, הוא מנצל את ערב החג וקופץ לקריה החסידית של דודו, רק כדי להשתתף בהתרת נדרים, שנמשכת פה כשלושת רבעי השעה.

רבי פנחס שלום עומד בראשות ובנשיאות מוסדות ויז'ניץ-מונסי בבורו-פארק, הכוללים תלמוד-תורה ובית חינוך לבנות, ישיבה קטנה ועוד, בהם מתחנכים יותר מ-1500תלמידים. גם כולל אברכים פועל תחת המוסדות, בו לומדים קרוב למאה אברכים.

"כליל המעלות", מכנים אותו. "אוהב שלום ורודף שלום", ממש כפי שמו.

האב הרוחני של תלמידי הישיבה • רבי אהרן קאהן

החצר: תולדות אברהם יצחק
האב: האדמו"ר שמואל יעקב קאהן
הבן: רבי אהרן
תאריך לידה: תשכ"ו
תפקיד נוכחי: ראש ישיבת תולדות אברהם יצחק

רבי אהרן קאהן, בנו הגדול של האדמו"ר שמואל יעקב קאהן מתולדות אברם יצחק, נולד בשנת תשכ"ו לאביו האדמו"ר, לאחר שתי בנות. בהיותו מנכדיו הראשונים של זקנו, האדמו"ר בעל ה'דברי אמונה' זצ"ל, זכה ממנו לקרבה מיוחדת ולהערצה מופלגת. הרבי שם עיניו בו והועידו לגדולות. את משנתו ולימודיו ספג במוסדות 'תולדות אהרן', בתלמוד התורה ובישיבות של החסידות.

עם הגיעו לפרקו, נשא את בת האדמו"ר מקוסוב, הרה"צ רבי מנחם מונדרר זצ"ל. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בכוללים של 'תולדות אהרן', 'שומרי החומות' 'בוך' ועוד, ובכולם עלה והתעלה ועשה חיל בלימודיו.

גם לאחר שעלה אביו על כס ההנהגה כאדמו"ר, המשיך לשקוד על לימודיו. כאשר החלו להקים מוסדות עבור החצר, התגייס כדי לסייע בתחום האדמיניסטרטיבי והפיננסי. הוא גייס כספים והטה שכם כדי לבססם, כיאה לחצר המתפתחת.

תפקידו הציבורי הרוחני והראשון ניתן לו כאשר אביו האדמו"ר ייסד את 'דף הקהילה'. זהו, בעצם, מיזם שברבות השנים אומץ על-ידי חצרות רבות. על פי התכנית שהגה האדמו"ר, לומדים החסידים בלימוד קהילתי ובשיעורים מאורגנים, בכל מקומות פזוריהם, בארץ ובעולם, דף גמרא בכל יום. כך נמשך הדבר עד יום חמישי. ערב שבת ויום השבת מוקדש לחזרה על כל החומר שנלמד במהלך השבוע, ובכך החומר נחקק טוב יותר בזיכרון.

היה זה בז' אדר תש"ס, כאשר הרעיון יצא לדרך. רבי אהרן התמנה לשמש כר"מ הראשון שמוסר את השיעור בבית המדרש. כיום, כבר הספיקו לסיים מחזור ראשון והחסידים נמצאים כעת בעיצומו של הסבב השני.

בהמשך, קיבל רבי אהרן תפקיד כר"מ בישיבה, ועד מהרה נטל את המושכות של ניהול הישיבה והתמנה בשנת תשס"ה לראש הישיבה. הוא החל למסור בה שיעור כללי, לצד ניצוחו על הצוות הרוחני. זו גם השעה שבה דרש ממנו אביו האדמו"ר לזנוח את כל עיסוקיו הניהוליים במוסדות, ולהתמקד בתפקידים הרוחניים בלבד.

"עשית די עד כה. המוסדות פורחים ומלבלבים בסייעתא דשמיא, בזכותך. עבור ניהול חומרי וגשמי, יש לי אנשים שיטפלו בעניין. לך נועד תפקיד אחר. כעת עליך רק לעסוק בהרבצת תורה ועל אחריותך מוטלת שלומם הרוחני של תלמידינו בישיבה", הורה האדמו"ר.

רבי אהרן ניחן בכישרונות רבים, ובהבעה מעולה. בעידודו של אביו, הוא פתח במסירת שיעורים גם מחוץ למסגרת הישיבה. שיעורי תורה ברבים, במהלך השנה ובחול המועד בחגים, הפכו לחלק מסדר יומו.

כאדם נחבא אל הכלים, הרי שבלבד עיסוקיו הרוחניים, אין לו שמץ של זיקה עם הנהלת הקהילה או עם הנהלת בית האדמו"ר, והוא אף איננו גר בסמיכות לבית המדרש.

הוא אינו מחווה דעה ולא מביע עמדה, זולת בתפקידים שבהם שובץ. כמו כן, הוא משמש כ'בעל שחרית' בימים הנוראים לפני התיבה, בבית המדרש של החסידות.

בכל יום מימי חג הסוכות יפורסם פרק נוסף של ממשיכים בחצרות הקודש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!