43 נרצחים: הסיפור מאחורי התפרעות והשחתת שגרירות ישראל במקסיקו

ביום חמישי האחרון הסתערו בזעם מאות מפגינים על שגרירות ישראל במקסיקו, שם מכהן השגריר צבי טל.

המפגינים ריססו כתובות נאצה על קירות השגרירות, השחיתו את המצלמות במקום והביאו לכעס רב בקרב אנשי משרד החוץ הישראלי על מקסיקו. שגריר מקסיקו בישראל זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ, ובמשרד החוץ נמסר בתגובה לאירוע החריג והחמור: "יש לנו ציפייה שממשלת מקסיקו תעמוד בהתחייבותה הבינלאומיות. נביא את הדברים בפני שגריר מקסיקו".

ב-26 בספטמבר 2014 הוכתה מקסיקו בהלם: 43 סטודנטים מהעיר איגואלה שמחו נגד המדיניות הכלכלית של הממשל המקסקיני נחטפו, ועקבותיהם נעלמו.

באותו הבוקר היו הסטודנטים בדרכם לעיר צ'ילפנסינגו כדי למחות נגד המדיניות הכלכלית של הממשל המקסיקני בכל הקשור לאפליית הסטודנטים הכפריים. במהלך נסיעתם עצרה אותם המשטרה המקומית, ותוך רגעים ספורים נפתח קרב יריות בין הניצים. יד המשטרה הייתה על העליונה, ולאחר שנפסקה האש הוכנסו הסטודנטים לרכבי המשטרה.

ככל הנראה נשלחה המשטרה לדכא את מחאת הסטודנטים בידי ראש העיר. היא מסרה את החטופים לידי ארגון הפשע "הלוחמים המאוחדים", שלקחו אותם למזבלה סמוכה. עוד באותו היום נרצחו 43 סטודנטים בידי חברי הארגון. משנודע דבר היעלמות הסטודנטים החלו מחאות ענק ברחבי מקסיקו, שהובילו לפתיחת חקירה בנוגע להיעלמות החטופים. את החקירה ניהל תומס סרון, ראש הסוכנות הפדרלית במקסיקו, המקבילה ל-FBI. החקירה הייתה מוטית וטייחה את חלקו של הממשל המקסיקני ברצח הסטודנטים. סרון הטיל את מלוא האחריות על השוטרים שחטפו את הסטודנטים, וטען כי השחיתות נמצאת רק ברמה המקומית.

לעומת זאת, החקירה הבינלאומית שנפתחה ב-2016 בנוגע לאירוע הגיעה למסקנות אחרות וציינה כי במקום הרצח היו גם חיילים ושוטרים פדרליים. עוד עלה בה כי: "העיכובים בהעברת הראיות, שיכולות היו לשמש למציאות קווים נוספים לחקירה, מתפרשות בעצם כהחלטה לאפשר לאשמים לחמוק מעונש".

ב-2018 נבחר לנשיאות מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור, שמכהן בתפקיד זה עד היום. אוברדור עשה ניקוי אורוות בממשל המקסיקני ורצה להעמיד לדין את מטייחי הפרשה והמעורבים בה, וביניהם תומאס סרון שניהל את החקירה שניערה את האחריות על האירוע מהממשל המקסיקני. סרון הואשם בשחיתות, חטיפה, עינויים ושיבוש ראיות בחקירת היעלמותם של 43 הסטודנטים.

סרון טען כי האישומים מופרכים ושקריים, וכי הם נובעים משיקולים פוליטיים בלבד. סגן השר לזכויות אדם המקסיקני דחה טענה זו, ואמר בריאיון ל"טיימס": "איזו רדיפה פוליטית? יש סרטון פומבי שבו האיש הזה נראה מענה מישהו ומאיים עליו במוות".

סרון הבין כי עליו לברוח ממקסיקו, אחרת יועמד למשפט ויוכנס לכלא. ב-2019 הוא ברח לקנדה, ובאותה שנה טס לישראל. סרון מצא מקלט מדיני בארץ, והוא נמצא בה מאז ספטמבר 2019 ועד היום. לפי ה"טיימס", חברות ישראליות סייעו לסרון להגר ארצה, ואף הוזכר שמה של חברת "פגסוס" בהקשר זה. למה הסכימה מדינת ישראל לקלוט את סרון? ה"ניו יורק טיימס" טוען כי ייתכן שהסיבה לכך היא נקמה ישראלית בממשל המקסיקני על תמיכה בהחלטות אנטי ישראליות באו"ם.

הנשיא המקסיקני פנה יותר מפעם אחת לישראל בבקשה להסגרת סרון, אך בקשותיו לא נענו בחיוב. גורם בכיר במשרד החוץ הודה בפני "ידיעות אחרונות" שחוסר הסגרתו של סרון אכן מגיע בעקבות תמיכה מקסיקנית בפתיחת חקירה נגד ישראל באו"ם, ואף התבטא: "למה שנעזור למקסיקו?".

על רקע סירוב ישראל להסגיר את סרון למקסיקו הצטבר זעם רב על ישראל בקרב משפחות הסטודנטים, חבריהם וסתם אזרחים מן השורה. זעם זה בא לידי ביטוי משמעותי ביום חמישי האחרון, עם הגעתם של מאות חברי הסטודנטים ומשפחותיהם לשגירות ישראל במקסיקו. בין כתובות הנאצה שרוססו על קיר השגרירות נכתב: "מוות לישראל".

הפגיעה הזו בבניין השגירות הישראלית חמורה וחריגה, והיא עלולה להוביל למשבר חריף ביחסים בין ישראל למקסיקו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!