תשפ"ב: אז איך מסכמים שנה קולינרית?

שנת תשפ'ב ( ת'טעם, ש'רוף ב' פ'ינה) מסתיימת לה, קולות שיקשוקי הצלחות, המלצרים המזדרזים לסיים להגיש, השפים שמשייפים סכינים וכל אחד בתפקידו מסיימים ויוצאים מהלחות והחום במטבח אל האוויר הצח בחוץ.

נושמים אוויר של שעת לילה מאוחרת ומנסים לשחזר מה עברנו בשנה האחרונה. איפה האוכל של השנה שעברה.. איפה העובדים של השנה האחרונה, הידע, הנסיון, הביקוש, הקהל... ואיפה אנחנו היום.

התזכורות ביומן מקפיץ לי אירועים של שנה שעברה בתאריך הזה או תמונות של הכנות לפרוייקטים ואפשר במדוייק להבחין בשינוי, או אם תרצו בהתקדמות הקולינרית שקרתה לנו בשנה האחרונה.

ואני בהחלט רואה זאת בכמה רבדים, החל משפים צעירים שנכנסים חדשים לשוק העבודה, מקצוענים וחובבנים כאחד ומשתלבים היטב במקצוע ומוצאים מזור לנפשם האומנתית ביצירות קולינריות מדהימות.

הקהל בבית שהחליט די לגפילטע ולסלט המלפפונים הידוע מאולמות האירועים, הוא שמבשל בעצמו בבית, ומארח ורוצה לקיים הכנסת אורחים כאברהם אבינו בפינוקים כסעודת שלמה המלך בשעתו, ורוצה להתמקצע וצמא לידע קולינרי חדש. הוא רוצה לדעת את כל השיטות והטיפים ומחפש ודורש קורסים וסדנאות חדשות ללימוד תורת הקולינריה על כל סעיפיה ופסקותיה.

וכמרצה בבית הספר הקולינרי דן גורמה הקורסים מתמלאים באברכי חמד אשר מתנדנדים לי בין הסכין לקרש, או מתפלפלים איתי בנושאים הלכתיים תוך כדי ההרצאה... ומנהלי בית הספר שמתפלאים לראות את התלמידים המרתקים ומחייכים בהנאה רבה כמו חוזים בעיניהם את ההתקדמות הקולינרית.

ואלו המזמינים אירועים, שעד לפני לא זמן רב היו צריכים לבחור בין בורקס פטריות עם רוטב לבין שניצל ששמו נגזר מזה שהוא בהחלט ניצל מכמה אירועים קודמים, וכנראה גם הבאים... בין נתחי עוף לא מזוהים לבין משהו שלא מזוהה בכלל.

לא שבכוונתי חס וחלילה לזלזל באירועים מסוג זה, זה פשוט היה הסטנדרט שלנו.

והיום, כשהמחותן הוא איש בעל מידות ומכובד, זקנו כזקן אהרון שיורד על פי מידותיו ת'ח אשר בקיא בש"ס ופוסקים שהשיא את ביתו לעילוי הישיבה בן למשפחה מכובדת ביותר

רצה לעשות את שמחת השבע ברכות המרכזית

וידע לבקש את המנות אותם הוא רוצה, שלט בהבדלים בין קרפצ'יו לסשימי, ובין נתחים מיוחדים בצורות ההכנה שלהם וכמובן את צורת הצילחות שבה זה יוגש, ובאיזה צבעים נבחר את הצלחות שיתאימו לעיצוב של מרכזי השולחן.

וכשלפני כחודש כשפנה אלי אברך ת"ח עצום ויר'ש מרובים, סיים את הש"ס ורצה לחגוג את הסיום ברוב עם
ואין שמחת התורה בלא בשר ויין..

ידע הוא לבקש את התיבול המדוייק לפני שהבשר נכנס למעשנה, ולשלב להם את היינות המדוייקים לכל מנה שנבחרה בתפריט.
וכן הלאה.

אז אם אצטרך לסכם את השנה הקולינרית החולפת?

זו הייתה שנה של שינוי, שנה טעימה במיוחד!

זו הייתה שנה של מודעות, שנה שאנחנו מבינים שאנו אוהבים דברים טעימים וטובים.

ת'בין ש'יש פ'ה ג'דילה

ת'ראה ש'טעים, פ'ה ג'דול

איחולי לשנה זו שנזכה לתורה וגדולה במקום אחד. ושאזכה בקרוב להכין ולבשל את סעודת שור הבר והלוויתן! ת'ראה ש'ומעים פ'עמי ג'אולה.

בקרוב בימינו אמן!.

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

השף חיים בורנשטייןצילום: באדיבות המצלם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!