ההתנהלות הנדרשת מקרובי משפחה של חולים סופניים

מומחי רפואה והלכה משרטטים את ההתנהלות הנדרשת מקרובי משפחה של חולים סופניים. מומחי רפואה והרב ישראל פנחס טירנואר, יו"ר מוקד ה.ר.ב. - מענה הלכתי-רפואי בינלאומי, מסבירים ומכוונים את מה שצריך לדעת כאשר מטפלים בחולה סופני.

משפחות רבות שמלוות בן משפחה קרוב שהינו חולה סופני נמצאות בדילמה לגבי אופן הטיפול המאושר כדי להקל על סבלו מבחינה הלכתית, לשם כך הקדישו מזמנם מומחי הרפואה הבקיאים בתחום עם יו"ר מוקד ה.ר.ב. הרב ישראל פנחס טירנואר, בכדי להעמיד על בוריים נקודות מהותיות וחשובות לדעת את המעשה אשר יעשון והדרך ילכו בה כאשר הדברים היו למראה עיניו של נשיא מוקד ה.ר.ב. הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א.

ראשית חשוב לחדד את ההשקפה היהודית כי אין לתאר את גודל החשיבות והמצווה הגדולה של כל דקת חיים, אפילו אם מדובר בחולה סופני ללא איכות חיים ובעיני האדם לא מובן מה התועלת בחיים כאלו. לכן ככלל יש לעשות כל מאמץ, לטרוח ולהשקיע כל סכום בכדי להאריך את חייו של החולה, ובוודאי שאסור לגרום לקיצורם.

בניגוד לקביעת הרופאים שאם גזע המוח מת, החולה נקרא מת ומנתקים את המכשירים, גדולי הדור קבעו שעל פי התורה כל זמן שהלב פועל הרי הוא כחי לכל דבר, ואסור לנתק את המכשירים. רגע המוות נקבע רק בעת הפסקה מוחלטת של הנשימה, ובחולה מונשם, רגע המוות נקבע בעת הפסקה מוחלטת של פעילות הלב (דופק). לאחר קביעת המוות, עדיין אסור להזיזו במשך 20 דקות.

עם זאת, מותר ואף מצווה להקל על ייסוריו של חולה. במקרים שיש כאבים גדולים מותר אף לתת מורפיום וכדומה, בתנאי שזה לא במינון שיקצר את חייו. לכן חשוב לשקול יחד עם הצוותים הרפואיים את הסיכונים בעליות חדות של מינונים ולדאוג שלא עולים במינונים בצורה שיכול לסכן חיים. בשבת ובחגים חובה להיענות לכל נושא וטיפול רפואי בחולה כרוני שיש אצלו סכנת חיים, או ספק סכנת חיים.

חולה מחוסר הכרה חייבים לתת לו את הטיפול הדרוש לו כולל הזנה וחמצן. אם הוא זקוק להחייאה יש להתייעץ בנושא עם גדולי הפוסקים העוסקים בתחום זה, אחר בירור הנתונים המדויקים.

לעיתים נדירות חולה הסובל ייסורים קשים, אפשר להימנע מלהאריך את חייו, זאת אך ורק על פי פסק הלכה מרב המתמחה בנושאים אלו (יודגש: להימנע מלהאריך, אך חלילה לא לגרום לקיצור חייו). לכן, חולה הסובל ייסורים קשים אסור לעשות פעולות לקצר את ימיו, אבל מותר למנוע ממנו טיפול אגרסיבי כגון החייאה וכדומה. אולם צריך לשים לב לנתונים המדויקים, כיון שלפעמים אומרים גורמי הרפואה שהחולה סובל קשות, אף שאין זה נכון. לכן יש לזכור כי רק ייסורים קשים הם בכלל ההיתר הנ"ל, אבל סבל של חולשה וכדומה אינו בכלל ההיתר.

דינו של גוסס הוא כחי לכל דיני התורה ואסור להזיזו ואפילו לסגור את עיניו כיון שהדבר מקרב את מיתתו. על כן אסור להפכו מצד לצד, ואין לנקותו מריר שיוצא מפיו, אלא רק ברפרוף מלמעלה ללא שום מגע בגופו, וכן אין להחליף לו מצעים או לרוחצו, ויש להיזהר מאד פן יכשל באיסור רציחה. במיוחד יש לשים לב למעשיהם של גורמי הרפואה שאינם מודעים לאיסור החמור של הזזת גוסס. כמו כן יש להיזהר שאם החולה נמצא בהכרה, שלא לגרום לו להתרגשות מיוחדת מאותה סיבה.

ההגדרה של גוסס היא שזהו השלב האחרון בחייו. זה יכול להיום גם שלושה ימים, אמנם לרוב הן שעות או דקות, כגון במקרה של ירידה מהירה בדופק או סימנים אחרים כגון אלו. לפני תהליך הגסיסה, ישנם מצבי ספק גסיסה, כגון נשימות קשות וכדומה, ואז מותר לטפל בחולה לטובתו כגון לרוחצו בעדינות, אבל דברים שלא לטובת החולה, כגון להזיזו כדי לפנות מקום בחדר, אסור.

אמנם, קשה לקבוע את הזמן בו החולה נקרא גוסס. באופן כללי יש להבחין בחולה שנשימותיו מאטות, או צבע פניו משתנה וכדומה שאז דינו כגוסס. כמו כן, אם החולה מחובר למכשירים המודדים את לחץ הדם, דופק, ורמת החמצן בדם, אפשר להבחין שכשהמדדים יורדים בהדרגה, אז דינו כגוסס.

טיפול רפואי שיכול להביא לרפואת החולה, מותר לעשות גם כשהוא גוסס, אבל אם על ידי הטיפול יש סיכוי שיאריך את חייו רק בשעות או ימים ספורים, אין לטפל בו, כי יש חשש שהטיפול יקרב את מיתתו. על כן, אין לחבר לגופו נוזלים וכדומה.

אנשי ההלכה ומומחי הרפואה מציינים את ההערכה העצומה שהם חשים בכל פעם בה הם נתקלים במשפחות המתמסרות ליקיריהם בשעות הקשות ועושות הכל למענם ולטובתם באופן המעורר השתאות ומבטא יותר מכל את האמונה בקדושת החיים שנתן לנו הבורא. הם מציינים כי קיימים צוותים רפואיים רב מקצועיים של קופות החולים או פרטיים המתמחים במתן טיפול תומך (פליאטיבי) שמטרתו למנוע סבל ולהקל על כאבם של המטופלים, הטיפול יכול להינתן בבית המטופל או במחלקת הוספיס בבית החולים כאשר כל משפחה יכולה לפנות לרופא המטפל ולבקש טיפול תומך כבחירתה, כשיהודים יר"ש דואגים שכל צעד ייעשה בהתאם לכללי ההלכה ובהתייעצות עם פוסקי הלכה מובהקים. בתקווה ובתפילה לבריאות איתנה בכל בתי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!