הממשיכים • פרופיל מרתק של מנהיגי העתיד בעולם החסידות

המסורת החסידית מספרת כי בשנת תק"כ, לאחר הסתלקותו של מייסד תנועת החסידות, הבעל-שם-טוב הקדוש, החליטו תלמידיו למנות את בנו יחידו רבי צבי זי"ע כממשיכו בהנהגת התנועה. ההנהגה נמשכה כשנה בלבד.

שנה לאחר מכן, בשבועות תקכ"א, התבטא הצדיק בפני חסידיו, כי אביו נגלה אליו ואמר לו להעביר את ההנהגה לבכיר תלמידיו - רבי דב בער ממעזריטש זי"ע. מיד לאחר מכן, פשט את בגדי הלבן אותם לבש, כנהוג אצל האדמו"רים, והלבישם על המגיד ממעזריטש.

מאז, במרביתן המכריע של חצרות גדולי תלמידי הבעל-שם-טוב וממשיכיהם, החסידים והתלמידים נקטו בקו של הכתרת הבן לממשיכו וממלא מקומו של האב.
‏
מכאן אנו למדים, כי תופעה זו, של עלות הבן על כס האדמו"רות, יש לה שורשים עמוקים וקדומים ואך טבעי הדבר, כי הבן יירש את מקומו של הרבי הקודם. היו אדמו"רים שאף נאמרו עליהם קילוסים בסגנון: "יפה כח הבן מכח האב". ואילו הם עצמם, התנערו מכך ונהגו לפרש את המשפט הזה, כמין חומר: "העובדה ש -'יפה כח הבן' - נובעת רק – 'מכח האב'...

לא תמיד היה זה בהכרח הבן הבכור או הגדול, שקיבל את שרביט ההגמוניה. לעתים, נתנו החסידים עיניהם דווקא באחד האחים הצעירים יותר. הליכותיהם ואורחות חייהם של ה'מועמדים' נמדדו בפלס ונשקלו במאזני הצדק של החסידים, ועל פי זאת, קיבלו את ההכרעה באשר לגורל המשך השושלת. לפרקים, התמנו מספר בנים כאדמו"רים, כאשר חלק אחד קיבל את הבן הראשון כאדמו"ר וקבוצה אחרת, קיבלה את מרותו של השני כאדמו"ר.

היו חצרות שכל הבנים נעשו לאדמו"רים, כאשר כל אחד נודד לעיר אחרת ורק האחד מהם ממשיך למלא את מקום אביו - במקום מגוריו. לא בהכרח היה זה גם מי שמרבית החסידים דבקו בו. ברבים מהמקרים, ההמון נהר אחר ה'גולה'.

• פרק ב: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מערלוי, מודז'יץ, מחנובקא, ויז'ניץ-מונסי, ותולדות אברהם יצחק
• פרק ג: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מקרעטשניף, באבוב, סלונים, אלכסנדר, וטשרנוביל

בדיחה עממית מספרת, כי באחת החצרות החסידיות, התמנו שלושת הבנים הגדולים כאדמו"רים. מרבית החסידים נתנו עיניהם בשני, למרות שלא היה הבכור, בסברם, כי הוא הראוי ביניהם. פלג נוסף, נהה אחר הגדול. פלג קטן אחר, הסתופף בצלו של השלישי, שכבר ראה עצמו כאדמו"ר עתידי, עוד בחיי אביו.

"יש לנו שלושה אדמו"רים", נהגו החסידים לומר, "האחד 'בכור', השני 'ראוי' והשלישי 'מוחזק'...

חרף האמור, בחייו של האב, בדרך כלל, היה מעמדו של הבן הבכור או הגדול, בלתי מעורער. לעתים, כאשר הוא סומן ליורשו של האדמו"ר, אף זכה בכינוי 'הרב הצעיר'. בחצרות מסוימות, לא היה תואר כזה, אולם הבן הגדול היה הראשון להתמנות לתפקיד בכיר ורשמי בקהילה, כמו רב בית המדרש, אב בית הדין או דיין, רב הקהילה וכדומה.

'בחדרי חרדים' משיק פרויקט ענק ומקיף לרגל חג הסוכות, במסגרתו נבחרו חצרות גדולות ובולטות בעולםה החסידי, לשם הענקת הצצה ותיאור פרופיל על דמותו של הבן הגדול, המלווה את אביו ומשמש כיד ימינו בהנהגת הקהילה. לא ניתן להקיף את כל החצרות החסידיות, קטנות כגדולות, שכן מספרן מגיע לכשמונה מאות... והמצע קצר מהשתרע.

איננו מתיימרים להכניס ראשינו בין ההרים, ולקבוע חלילה עובדות בשטח. אין מטרתנו לעשות יחסי ציבור לאף אחד מקרב בני האדמו"רים, ובוודאי שרחוקים אנו כמטווחי קשת מלעורר פלגנות ואינטריגות, בנושאים רגישים והרי גורל.

עם זאת, מכיוון שעל פי דרכו של עולם, עיני הציבור נשואות לרוב אל הבן הגדול שבחצר, התמקדנו בהם ושרטטנו פרופיל בתמציתיות.

המכנה המשותף לכל אותם בנים ש'זכו' לקבל את החשיפה מעל בימה זו: הם מייחלים ומקווים כי אביהם ימשיך להנהיג ביד רמה את הקהילה, עד ביאת המשיח, והם לא יזדקקו להתייצב בפני סיטואציה, שבגינה עליהם לקחת את מושכות ההנהגה לידיהם...

המתמיד מסאטמר • רבי מנחם מנדל טייטלבוים

החצר: סאטמר
האב: האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים
הבן: רבי מנחם מנדל
תאריך לידה: י"ט אדר ב' תשכ"ז
תפקיד נוכחי: אב"ד סאטמר ויליאמסבורג

בערב שבת קודש פרשת שמיני שנת תשכ"ז שררה שמחה גדולה בחסידות סאטמר בעולם: נכד בכור נולד לאדמו"ר בעל ה'ברך משה', אז אב"ד סיגעט, בן ראשון לבנו הבכור הרה"צ רבי אהרן טייטלבוים, כיום האדמו"ר מסאטמר. ההתרגשות הייתה גדולה, שכן לאדמו"ר בעל ה'דברי יואל' לא היו ילדים ובעל ה'ברך משה', בן אחיו, היה הקרוב משפחתי הראשון.

שרשרת השמחות החלה בליל שבת, בשמחת ה'שלום זכר' שהתקיימה בבית המדרש סיגעט בשכונת בורו-פארק. בערב שבת פרשת תזריע התקיימה הברית, בהשתתפות הסבים - האדמו"ר בעל ה'ברך משה' והאדמו"ר בעל 'הישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל. בסנדקאות כיבדו את הדוד האדמו"ר מסאטמר בעל ה'דברי יואל', שהגיע לברית לפני התפילה, ולכן לא נשאר לסעודת הברית. כאשר הסבא ה'ברך משה' ביקש ממנו שלפחות יישאר להגיד 'תורה' - ענה: "הרי אבי הבן גם יודע להגיד יפה".
הילד נקרא מנחם מנדל על שם אבי סבתו, הרבנית מוויז'ניץ. בד' חול המועד פסח המשיכה השמחה בשמחת פדיון הבן.

כשגדל נכנס ללמוד במוסדות סאטמר בוילאמסבורג, שם כיהן אביו האדמו"ר כרב בית המדרש סיגעט.
דודו, האדמו"ר מסאטמאר בעל ה'דברי יואל', חיבב אותו במיוחד ובכל שבת אכל סעודת שבת בבוקר בבית האדמו"ר, שבחן אותו על לימודיו מידי פעם. גם הסבא, האדמו"ר ה'ברך משה' חיבב אותו מאוד וכשהיה בן עשר קנה לו במתנה סט 'משנה ברורה'. כשהעניק לו את המתנה, ביקש ממנו שעד הבר-מצווה יבחן אותו על כל המשנה ברורה.

בשנת תש"מ, חצי שנה אחרי שבעל ה'דברי יואל' נפטר, נחגגה שמחת הבר מצווה באולם 'קונטינטל'. היתה זו השמחה הראשונה שנחגגה אצל הסבא האדמו"ר, שהתמנה רק חצי שנה קודם.

כבחור מורם מעם למד בישיבה קטנה סאטמר בווילאמסבורג, שם גדל על דרך אבותיו. בישיבה גדולה המשיך ללמוד במתיבתא בקרית יואל. מספר פעמים נסע לבקר בישראל את סבו האדמו"ר מויז'ניץ, שחיבב אותו מאוד. בשנת תשל"ח, בעודו ילד בן 11, הגיע לביקור בקרית ויז'ניץ בבני-ברק. כאשר הגיע, האדמו"ר סגר את הדלת באמצע קבלת קוויטלאך והתיישב ללמוד עם נכדו שעתיים ברציפות. רק אחר-כך חזר לקבל קהל.

בפורים קטן תשמ"ד יצאו בחסידות סאטמר בריקודים סוערים: בחסידות הגדולה חגגו שמחת אירוסין. הסבא, האדמו"ר מסאטמר, היה השדכן לנכדו כאשר הציע לו את נכדתו הבכורה, בת חתנו הרה"צ רבי דוב בעריש מייזליש, כיום אב"ד סאטמר בורו-פארק - שלקחו לחתן.

שמחת החתונה נערכה בחודש כסלו תשמ"ה. בין האירוסין לחתונה נסע החתן הצעיר בן ה-17 לארץ הקודש, לקבל היתר הוראה 'יורה יורה' מחברי הבד"ץ בראשות הגאב"ד בעל ה'מנחת יצחק' והראב"ד דאז הגרמ"א פריינד. חסידי סאטמאר שכרו עבור החתונה הראשונה של נכד הרבי את אצטדיון 'נאסי קאלסיום' בניו גרז'י. לחתונה הגיעו אורחים מכל העולם - כולל אדמו"רים, רבנים וחברי הבד"ץ. גם הסבא האדמו"ר מוויזניץ השתתף בחתונה, שנחשבת עד היום כחתונה היותר גדולה בעולם החרדי מאז השואה ועד היום.

אחרי החתונה עבר להתגורר במשך שנתיים בשכונת בורו-פארק, ליד חמיו.

שנתיים אחרי החתונה קיבל את התפקיד של אביו: לכהן אבד"ק סיגעט בווילאמסבורג, בבית המדרש הראשון בו כיהן סבו, האדמו"ר בעל ה'ברך משה' כרב. מאז, בכל שבת בבוקר, הוא אכל סעודת שבת אצל סבו האדמו"ר.

באותן שנים ביקש ממנו ה'ברך משה' לקחת על עצמו את הוצאתם לאור של ספרי בעל ה'יטב לב'. הוא גם שלח אותו בכל שנה ליארצייט של ה'יטב לב' אל העיר סיגעט, ומאז הוא נוסע בכל שנה, ביום היארצייט, אל העיר שברומניה. כרב בית המדרש סיגעט עשה מאוד לטובת הקהילה, ופתח בבית מדרש כוללים בכל יום.

מתקן תקנות לקהילות

סבו ה'ישועות משה' הגיע לבקר בביתו מספר פעמים, במהלך ביקורו בארה"ב, בעוד רבי מנחם מנדל נהג לנסוע בכל שנה ליארצייט של בעל ה'אהבת ישראל' זצ"ל בב' סיון בשנה האחרונה שנסע, בשנת תשס"ב, ביקשו ה'ישועות משה' שיישאר גם לחג השבועות, אבל הוא היה חייב לחזור לניו-יורק, לחגוג את החג אצל אביו בקרית יואל.

בשנת תשנ"ג נפטרה חמותו, הרבנית חיה מייזליש ע"ה, בתו של ה'ברך משה'. הסבא חילק אז אחרי 'השבעה' לכל בניה ובנותיה 'בעקיטשע' פרחוני, אבל לנכדו לא נתן. "לך אני כבר אתן הרבה בעקישע'ס, אתה לא צריך לקבל עכשיו בעקיטשע", אמר לו. אחרי כמה שבועות רכש עבורו מעיל עם פרווה מיוחדת. את המעיל לא רצה ללבוש, כי היה עוד צעיר, אבל סבו אמר לו: לך נאה ויאה ללבוש בגד כזה מכל נכדי. הסבא רכש עבורו אז גם מקל עם ידית כסף, בו הוא לא משתמש עד היום.

בשנת תשנ"ז שלח אותו סבו האדמו"ר מסאטמר לכהן כרב קהילת סאטמר באנטוורפן. בבית המדרש סיגעט התקיימה מסיבת פרידה לרב האהוב, והקהל ליוה אותו עד לשדה התעופה, משם המריא עם אביו האדמו"ר לאנטוורפן, למסיבת הכתרה. שנה אחרי ההכתרה הקים את הישיבה הראשונה וכולל אברכים.

בערב פסח של שנת תשס"ב כבר לא הגיע ל'ברך משה' למכור את החמץ, כפי שהיה רגיל בכל השנים להגיע באור לי"ד ניסן. האדמו"ר לא רצה לגשת לבדיקת חמץ, לפני שהוא מגיע באומרו אז: "יש לי רק חמישה בנים ולמה הוא לא הגיע למכור את חמצו?" כאשר המשמש הגיב שיש לו רק ארבעה בנים ולא חמישה, הוא השיב: "ר' מנדל הוא בן שלי, לא נכד".

כאשר אמרו לו על נכד אחר שגם הוא תלמיד-חכם עצום, ענה שאין זה חידוש שנכד לגזע התמרים (טייטלבוים) יהיה תלמיד-חכם עצום. זה דבר רגיל. אבל הוא - ר' מענדל - כבר חידוש גם בעצי התמרים ובנכדי ה'ישמח משה' וה'יטב לב'.

בשנת תשס"ו כאשר נפטר ה'ברך משה', חזר מאנטוורפן וקיבל את תפקיד אב"ד סאטמר ויליאמסבורג, ומאז הוא מכהן בתפקידו כבנו בכורו של האדמו"ר - שהוכתר במקום אביו.

אביו שולח אותו לחסידיו ברחבי העולם לפאר במעמדים שונים, כדוגמת 'שבת התאחדות' של הקהילה בירושלים, בכל שנה במירון, כמו גם באסיפות ציבוריות וכינוסים גדולים שהאדמו"ר אינו יכול להשתתף בהם.

הוא לקח על עצמו את כל בניית המקוה טהרה בווילאמסבורג, שם גם הקים ישיבה לצעירים בה הוא מכהן כראש ישיבה. הוא מתפלל עם הבחורים בויליאמסבורג בכל יום, ומגיע פעם בשבוע להיכל הישיבה הגדולה בקרית יואל לומר שיעורים לבחורים.

מתוקף היותו רב, הוא מתקן תקנות לקהילות, כדוגמת תקנות הבר מצווה שאסור להזמין יותר מ-30 אורחים לסעודה - וגם זה רק באולמות זולים שהקים במיוחד עבור כך בווילאמסבורג, בורו פארק וקרית יואל. גם בשמחת וואך נאכט הורה שלא להזמין סעודות גדולות ויקרות.

יחס מיוחד מקבל רבי מענדל גם אצל גדולי הפוסקים והאדמורי"ם. הגר"ש וואזנר אמר לבנו, האברך הרב זלמן לייב, שהגיע להבחן אצלו לפני שנתיים כדי לקבל היתר הוראה 'יורה יורה': "על אביך רואים ששלשלת סאטמר נמשכת. לא מצאתי בימינו מתמיד ותלמיד-חכם בגיל של אביך. הוא יחיד בדורו". גם האדמו"ר מפשעו ורסק, שמכיר אותו עוד מאז כיהן כרב באנטוורפן, מחבב אותו והוא הרב היחיד שהאדמו"ר קם לפניו מלוא קומתו באומרו: "אם לספר תורה קמים קל וחומר לרבי מנחם מנדל חייבים לקום". גם גאב"ד 'העדה' הגרי"ט וייס מחבב אותו מאוד, עוד מהימים בהם כיהן כרב באנטוורפן. גם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק מחבב ואותו ואמר פעם לבנו הרב זלמן לייב: "אתה וויזניצער אייניקל, אבל אביך הוא המתמיד הדומה ביותר לרבי מויז'ניץ זצ"ל" - שהיה מתמיד גדול.

זוכה לאהדה רחבה • רבי ישראל יוסף קאהן

החצר: תולדות אהרן
האב: האדמו"ר רבי דוד קאהן
הבן: רבי ישראל יוסף
תאריך לידה: כ' ניסן תשכ"ח
תפקיד נוכחי: ראש כולל

לאחר פטירת האדמו"ר בעל ה'דברי אמונה' זצ"ל, לפני שבע עשרה שנה, הוכתרו שני אדמו"רים - האח הגדול, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, והאח השני - האדמו"ר מתולדות אהרן. האחרון הוכתר לאחר שזכה בבחירות, לפי הצוואה של האב שילכו לפי 'רוב דעות' - ולקח עמו את רוב החסידים.

בחירתו הייתה לאחר יום תפילה שנערך בחסידות, אז חתם כל אחד מהחסידים את שמו על כתב הכתרה ולאחר שהגישו לאדמו"ר וראה שהרוב איתו, נטל על עצמו את ההנהגה והיה, למעשה, ל'ממשיך'.

לאדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן יש 12 ילדים. הבן הבכור הוא רבי ישראל יוסף קאהן, בן 45. הבן השני, רבי אהרן קאהן, המתגורר במונסי משמש כרב הקהילה במקום אביו שעלה לארץ.

בתולדות אהרן קשה לדעת מי ישמש כממשיך הבא, שכן דרך החסידות עד עתה היא לבחור באח השני ולא הבכור. אנחנו בחרנו בפרויקט הנוכחי להתמקד בבן הבכור.

רבי ישראל יוסף קאהן נולד בישראל בכ' ניסן תשכ"ח לאביו האדמו"ר רבי דוד קאהן ולאמו מרת הינדה. בילדותו למד בארה"ב, מקום מגוריו של אביו במונסי. תחילה התחנך במוסדות סאטמר ולאחר מכן הגיע לארץ-הקודש ללמוד בישיבת תולדות אהרן. לאחר נישואיו המשיך להתגורר בירושלים.

רבי ישראל יוסף נישא לבתו של הרה"ח רבי נתן נטע פרל, מחשובי חסידי תולדות אהרון ויד ימינו של האדמו"ר זצ"ל והאדמו"ר הנוכחי, המשמש כנהגו של האדמו"ר למשימות חשובות.

בציבור חסידי תולדות אהרן זוכה רבי ישראל יוסף לאהדה רחבה, ובכל מקרה שמתעורר צורך לגייס צדקה הוא נרתם מיד בכל כוחו.

כיום הוא משמש לפני הצהרים כראש כולל 'באר יוסף' ואחר הצהריים משמש כראש כולל 'תפארת נחמיה'. טובי האברכים לומדים בכוללים אותם הוא מנהל. הוא גם עומד בראש ארגון המחלק תמיכות כספיות לפני החגים למשפחות נזקקות מתוך הקהילה.

בימים הנוראים ניגש רבי ישראל יוסף לעמוד בתפילת שחרית בראש השנה ולתפילת שחרית ביום
הכיפורים.

עד עתה חיתן שלשה ילדים. בראש השנה האחרון נולד לו בן נוסף, שעה קלה לפני שניגש לעמוד לתפילת שחרית.

בכל שבוע הוא מוסר שיחה לבחורי הישיבה. בעת שהאדמו"ר שוהה בנסיעותיו בחו"ל, מתארגן בביתו בכל שבוע שיעור אחר של הישיבה קטנה, המתכנסים ל'שבת אחים' וסעודה שלישית במקום ה'טיש' של האדמו"ר.

נואם בחסד עליון • רבי חיים מאיר הגר

החצר: ויז'ניץ
האב: האדמו"ר רבי ישראל הגר
הבן: רבי חיים מאיר
תאריך לידה: כ"א טבת תשל"ג
תפקיד נוכחי: רב חסידי ויז'ניץ בבורו-פארק

חסידות ויז'ניץ, שמרכזה בקרית ויז'ניץ בבני-ברק, ממשיכה במסורת הנהגת החסידות בן אחר בן - החל מה'אמרי חיים' זצ"ל שהקים את הקריה והמשך בבנו הבכור ה'ישועות משה' זצ"ל והאדמו"ר הנוכחי.

לאדמו"ר מויז'ניץ שלושה בנים: בנו הבכור - רבי חיים מאיר הגר, רב חסידי ויז'ניץ בבורו-פארק, רבי יצחק ישעיה הגר, ורבי יעקב מרדכי הגר. חתניו הם: רבי יצחק טברסקי בנו של האדמו"ר מסקווירא, רבי ברוך שמשון הגר בן האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי ורב חסידי ויז'ניץ-מונסי בארץ-הקודש, רבי חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני-ברק, רבי נפתלי צבי טייטלבוים בן אב"ד וולווא מארה"ב, ורבי מנחם מנדל הגר, בנו של הרה"צ רבי ישראל אליעזר הגר, רב חסידי סערט-ויז'ניץ בירושלים.

רבי חיים מאיר הגר נולד בישראל בכ"א טבת תשל"ג, לאביו האדמו"ר ולאמו הרבנית שרה חנה חיה, בתו של האדמו"ר מטשרנוביל זצ"ל.

הוא היה הראשון מנכדיו של ה'ישועות משה' זצ"ל שניתן לו שמו לאחר פטירת בעל ה'אמרי חיים' זצ"ל. ההתרגשות הייתה כפולה, שכן הוא נולד בתוך ימי השנה לפטירת ה'אמרי חיים'.

בתור ילד התחנך במוסדות ויז'ניץ ובלט בתוכנותיו ובהתמדתו. שמחת הבר מצווה שלו נערכה באולם בית הכנסת הגדול בבני-ברק.

את חק לימודיו קנה בישיבת 'אהל שמעון' ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, ועד היום הוא קשור ואהוב על מורו ורבו האדמו"ר מערלוי. בנוסף הסתופף רבות בבית סבו, האדמו"ר מטשרנוביל זצ"ל.

בשנת תשנ"א, בהיותו בן 18, נישא והקים את ביתו עם רעייתו, בתו של הרה"צ רבי אהרן טייטלבוים גאב"ד נירבטאר, בעל בד"צ המעניק כשרות בארה"ב. עם נישואיו עבר להתגורר בניו-יורק.

רבי חיים מאיר בולט בהליכותיו כאדם עם יראת השמים, וליבו פתוח לעזור לזולת בצורה יוצאת דופן. כל צרה שמגיעה אל פתחו מרגשת אותו בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

לפני שלוש שנים הכתירו אביו האדמו"ר לשמש כרב חסידי ויז'ניץ בבורו-פארק. הכול המתינו להכתרה, שהייתה צפויה להגיע. ואכן, בביקורו של אביו באותם ימים בארה"ב כינס את החסידים בבית המדרש של החסידות בבורו-פארק למעמד הכתרה. גדולי האדמו"רים, בהם דודיו האדמו"רים מסאטמר וסקווירא, שלחו מכתבים למעמד ההכתרה.

רבי חיים מאיר מקורב מאוד לאביו האדמו"ר. אביו רואה בו דמות מיוחדת, כזו שבבוא מן הימים תמשיך את דרכו. הוא מתגייס לעזור לאיגוד מוסדות ויז'ניץ ומשתתף פעיל מאוד במגביות למען המוסדות.

לאחר פטירת סבו, האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצ"ל, החל מוסר את דרשות שבת הגדול ושבת שובה. בדרשתו האחרונה, שנאמרה בשבת שובה, שילב שאלה על הרמב"ם ותירץ את הקושיא בשלושה דרכים והוסיף לדבר בהלכה ובאגדה. בויז'ניץ מציינים את היותו נואם בפאתוס, והוא נחשב בחסידות כנואם בחסד עליון. בראש השנה ניגש לשמש כחזן לפני העמוד בתפילת שחרית.

לפני שנה הוכיח מנהיגות, כאשר בדרשה חריפה שנשא בשבת הגדול הצליח לסלק מהחסידות חסיד שלא הלך בתלם - מה שלא הצליחו קודם לכן לבצע בית הדין של הקריה. המהלך הותיר את חסידי ויז'ניץ בהלם.

לרבי חיים מאיר ולזוגתו יש שבעה ילדים. בשנה שעברה נולד לו בנו שנקרא על-שם הסבא בעל ה'ישועות משה' - משה יהושע, ובכך ממשיך את שושלת הדורות בן הרב חיים מאיר, בן הרב ישראל, בן הרב משה יהושע, בן הרב חיים מאיר, בן הרב ישראל.

עד עתה חיתן את בנו בכורו, הרב חנניה יום טוב ליפא הגר. ואת בתו עם נכדו של האדמו"ר מקאלוב ארה"ב.

קשר מיוחד יש לו עם דודו האדמו"ר מויז'ניץ, שבהיותו בביקור בארה"ב הושיבו לפני בנו באחד מה'טישים' שערך.

בחתונות של חסידי ויז'ניץ הוא מסדר קידושין, בעיקר מארה"ב. כדרכו של אביו, הוא מתרחק מפרסום, תמונות וכבוד.

גם עם הילד שמילי דוידוביץ ז"ל, שריגש אלפים בתקופת מחלתו הקשה, היה לו קשר מיוחד. הוא הקדיש שעות רבות לשמחו ולשמוע אותו, והחסידים אומרים כי בכל בעיה וצרה שמתעוררת בחסידות מתגייס רבי חיים מאיר בכל כוחו.

לחתונות שערך לילדיו בארץ, הגיעו חסידים רבים שאינם נימנים על חסידי ויז'ניץ, כדוגמת נגידים מחסידות סאטמר, שהגיעו לשמוח בשמחתו.

בויז'ניץ מציינים כי הוא נמצא באחדות מופלאה עם אחיו הרב יצחק שעיה הגר והרב יעקב מרדכי הגר, העומדים לימינו של האדמו"ר, תוך הרמוניה ושיתוף פעולה מלא של כל האחים.

'מורינו' כבר מגיל 17 • רבי יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם

החצר: צאנז
האב: האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם
הבן: רבי יחזקאל שרגא ברוך
תאריך לידה: ט' באב תשל"ב
תפקיד נוכחי: 'רב הצעיר' של קרית צאנז

רבי יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם הוא בנו בכורו של האדמו"ר מצאנז.

זקני החסידים, שעדיין זכורים כיצד נראה זקנו האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל בימי בחורותו וצעירותו, מתפעמים בכל פעם מחדש, כאשר הם צופים בו. שכן, לדבריהם, קלסתרון פניו דומה להפליא לדיוקנו של זקנו, בימי רבנותו בעיר קלויזנבורג לפני מלחמת-העולם השנייה.

רבי יחזקאל שרגא ברוך נולד בתשעה באב תשל"ב. שמחתו של זקנו האדמו"ר עלתה על גדותיה. הנה, קם לו נצר ודור חדש לשושלת צאנז המעטירה. הרבי כבר ציין כמעט שבעים שנה ורק כעת הוא זוכה לנכד ראשון, לאחר שכל משפחתו הענפה נכחדה בשואה האיומה, בה עבר את כל התלאות, ולאחריה התנער מאפר המשרפות, כדי לבנות מחדש את ביתו ואת חצר קודשו.

הסבא היה הסנדק וגם זה שכובד בברכות ובקריאת השם לתינוק. הוא נקרא על שמם של זקניו, הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע ואחיו הרה"ק רבי ברוך מגורליץ זי"ע - בני הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע.

ה'שפע חיים', השתעשע עמו רבות, גידלו על ברכיו, קירבו והראה לו אותות חיבה מיוחדות.
בשנות ילדותו ובימי בחורותיו, התחנך במוסדות החינוך בקרית צאנז בנתניה. בגין כישרונותיו והיותו 'בר חכים' הוא הוקפץ שתי כיתות ולמד עם גדולים ממנו. כבר בהיותו בגיל 17 נבחן על למעלה מאלף דף גפ"ת וקיבל תעודת כבוד בהכתרתו בתואר "מורינו".

בהגיעו לפרק האיש מקדש, נישא לבת-דודו הרה"צ רבי יצחק אריה לייבוש הלפרין, בן גאב"ד ראדומישלא, רבי אלחנן היילפרין, רבה של גולדרס-גרין בלונדון. שמחת נישואיו נחגגה בהתרגשות רבה, בהשתתפות קהל אלפים מארץ ומחו"ל, שבאו לחזות ולחוות את המעמד המרגש, כאשר ה'שפע חיים' זצ"ל מכניס את נכדו הבכור, תחת אפריון.

לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בכולל האברכים בקרית צאנז בהתמדה עצומה. לאחר שהשתלם בש"ס ובד' חלקי שו"ע, נבחן על תלמודו וקיבל סמיכה מגדולי הדור, בראשם הגר"ש ואזנר בעל ה'שבט הלוי'.

לפני כעשור, הכתירו אביו לכהן כ'רב הצעיר' של קרית צאנז, תפקיד ותואר שנשא האדמו"ר עצמו בצעירותו.

בנוסף לידענותו ובקיאותו המופלגת, הוא נודע כנואם בחסד עליון, ומוסר שיעורים תורניים והלכתיים. את השיעור המרכזי הוא נושא מידי ערב שבת, בין מנחה לקבלת שבת, בבית המדרש המרכזי של קרית צאנז, שם מתפללים ה'בעלי בתים'. תורתו מופצת גם מחוץ לגבולות הקריה והוא נענה לבקשות של שוחרי תורה וחסידות, למסור שיעורים ברחבי הארץ.

גם ב'תורה שבכתב' הפליא לעשות עם חיבוריו העמוקים והמקיפים, כשהבולט מהם הוא הספר הפופולארי 'מצוות השם' - ביאור מקיף על הספר 'מצוות חינוך', שיצא לאור, לרגל שמחת נישואי בנו בכורו אשתקד. את ספרו הבא, הוא מתעתד להוציא לרגל שמחת נישואי בנו החתן, שתתקיים במהלך החורף.

'הרב הצעיר' אחראי על מגוון תחומים קהילתיים בקרית צאנז, וכן על תחום החינוך, מתוקף תפקידו כיו"ר ועד החינוך בקרית צאנז. עם זאת, הוא איננו מתערה בניהול הקהילה ואיננו נוטל חלק במערך הפנימי של ניהול החסידות. מקומו מבוצר לו והוא איננו מחפש זירות נוסף, להתגדר בהן.

בימים הנוראים הוא עובר לפני התיבה בחצר צאנז, לתפילת שחרית ומטלטל את הציבור בקולו הנעים והמרגש. במהלך השנה הוא משמש כשליחו האישי של אביו האדמו"ר מצאנז, כדי לפאר מעמדים ואירועים שונים, וכן לשמש כמסדר קידושין בשמחות נישואין בקרב חסידי צאנז, הנערכות בערי הארץ.

מעט על ההערכה הרבה שאביו האדמו"ר רוחש לו, ניתן ללמוד מהביטויים שנחלצו מפיו בדרשות ובהזדמנויות שונות, בהן הרעיף עליו בשבחים, ובמיוחד על שקידתו המופלגת בתורה. בהסכמה שהעניק האדמו"ר לספר 'מצוות השם', קשר קילוסים רבים לבנו, שעדיו ועתידו עוד לפניו.

בכל יום מימי חג הסוכות יפורסם פרק נוסף של ממשיכים בחצרות הקודש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!