גמלה ופיצוי: איך זה יתחלק בגירושין?

השבוע, נמשיך לעסוק בנכסים אשר חוק יחסי ממון קובע כי אינם אמורים להתחלק בין הצדדים בעת הגירושין ואיזון המשאבים (חלוקת רכוש).

לאחר שבפעם שעברה עסקנו בנושא מתנות וירושות, השבוע נעסוק בגימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.

ע"פ חוק יחסי ממון, גימלה המשתלמת למי מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי המשולמים בשל נזק גוף, או מוות - שייכים לבן הזוג הזכאי להם בלבד, ולא לבן זוגו.

ההיגיון מאחורי קביעה זו הינו לשמור על רמת חייו של מקבל הגמלה, במיוחד אם אין לו כל מקור הכנסה אחר, מה גם שמדובר בסכום המגיע למקבל ללא קשר לנישואין.

חשוב לציין כי למרות זאת, ביהמ"ש וביה"ד בודקים כל מקרה ומקרה לפני שהם מחליטים האם אכן לא כדאי לחלק הגמלה/הפיצוי.

רשויות השיפוט בוחנות את סוג הגמלה והפיצוי, גובהה, אופן השימוש בה, וכן את מטרתה.

בדרך כלל, כאשר מוכח כי סכום הגמלה ו/או הקצבה שימש את כלל המשפחה, ולא רק את הנפגע (במיוחד כאשר לא היה כל מקור הכנסה אחר למשפחה) - ניתן לטעון כי מדובר ברכוש משותף שיש לחלקו.

האם רכב רפואי מוגדר כפיצוי?

על פי הפסיקה, ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן לומר כי ככל שרכב נרכש ממענק ספציפי שניתן ישירות לנפגע, לשם רכישת רכב ושיפור איכות חייו - המענק אינו בר איזון.

אולם, ככל שבני הזוג הוסיפו על מענק זה לשם קניית הרכב, מכספם המשותף, הרי שתוספת יחסית זו תהיה ברת איזון, שכן מקורה ברכוש המשותף, ולא בגמלה.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!