"שרה ע"ה שאלה אותי השבוע מה קורה בשמים"

הרב שמואל ספיבק, אביה של הילדה שרה ע"ה, שטבעה למוות במקווה העירוני בבני ברק אתמול בצהרי יום הכיפורים, בראיון דומע ל'בחדרי חרדים', על האסון, הגזירה הנוראה והעתיד.

• ספר לנו קצת על שרה.

"שרהל'ה הייתה ילדה מתוקה וחמודה מאוד, אהבתי אותה אהבת נפש וגם היא אהבה אותי אהבת נפש, תמיד הייתה מביאה לי נשיקות, לא הייתה מוכנה שאצא מהבית בלי שתביא לי נשיקה, ילדה מאוד מיוחדת, מאוד יפה, מידות מאוד יפות וטובות, לא סתם היא נקראה על שם שרה אימנו".

• תאר לנו את הפעם האחרונה בה ראית אותה.

"לפני שיצאתי לבית הכנסת היא שיחקה עם אחיה הקטן, לפני שהלכתי קראתי לה, היא נתנה לי נשיקה, ויצאתי לבית הכנסת".



• איך נודע לך על המקרה הטראגי?

"התפללתי בבית הכנסת היכל שלמה, כשסיימו מוסף - סמוך לשעה 13:00 - שמעתי לחשושים 'ספיבק, ספיבק', שאלתי מה קרה, ענו לי שקרה משהו, ו'עדיף שתלך הביתה'. הלכתי הביתה והבית היה ריק. שאלתי את השכנים, אמרו לי 'לא שמעת? שרהל'ה קרה לה משהו במקווה'. הלכתי מיד, וראיתי אותה כשהיא באמבולנס ומנסים להחיות אותה. הצטרפתי לנסיעה לבית החולים. בעצם היא כבר כנראה נפטרה, לאחר שהייתה יותר מדי זמן במים".

• אחרי המקרה הזה חזרת לבית הכנסת?

"לא. ביקשתי מערבי מהמשטרה שיסיע אותי הביתה, רציתי להכין את המשפחה. היה לי מאוד מאוד קשה, הייתי מאוד שבור, אבל קיבלתי את זה באמונה ובאהבה, ידעתי שיש מישהו שצריך להודיע למשפחה, ולחזק אותם, וזה אני. כמובן שנשארתי בבית והשלמתי את התפילות, התפללתי ערבית בפלג המנחה".

• איך מצליחים להמשיך לבקש שנה טובה אחרי שהדין כבר פגע במלוא עצמתו?

"זו עוצמה אדירה, אבל צריך לדעת ששנה טובה שלנו - לפעמים זו שנה טובה של הקב"ה, כל הסימנים הכאובים מראים שזה היה צריך לקרות. היא הלכה דווקא בלבן, לראשונה רצתה לנעול נעלי קרוקס למרות שהיא די קטנה. ויתכן שדווקא בגלל הקרוקס היא החליקה לבור המים במקווה. כבר שבוע לפני זה היא שאלה אותי מה קורה בשמים. כל הסימנים הטראגיים מראים שזה מההשגחה העליונה, זה מאוד כואב, ואני שבור עדיין, והשם יעזור ויתן לנו עוד כוחות. אבל כשם שמברכים על הטובה - כך מברכים על הרעה".

עוד בנושא:
• טביעת הילדה שרה ספיבק: נחקר חשוד בפריצת המקווה
• הטביעה בבני ברק: בכירי העירייה זומנו לחקירה
• באמצע 'מי יחיה ומי ימות' מכשיר המירס התחיל להרעיש
• טרגדיה בבני ברק: בת 4 טבעה למוות במקווה

"קדושים הולכים ביום כיפור, כמו האדמו"ר מלעלוב"

• אתה מכיר את המקווה הזה?

"כן, אני טובל שם".

• האם המקווה היה צריך להיות פתוח ביום כיפור? אתה חושב שהדלת הייתה צריכה להיות נעולה?

"זה ברור שהדלת כמובן צריכה להיות סגורה. בין שלל הגירסאות שמעתי שפרצו את דלת המקווה. אני לא מחפש אשמים, אני לא רוצה שיהרסו משפחות ויהיו אשמים. אני רק לא רוצה שזה יקרה בעתיד".

• יש לך איזה מסר להורים או לאחראים בעירייה?

"כמובן, אחרי אירועים טרגיים לומדים מטעויות, ואני מקווה שיפיקו את הלקחים ויעשו את כל ההשתדלות להתקין אמצעי בטיחות, ויהיה בסדר, כמו שכתוב 'ועשית מעקה לגגך'".

• אתה כועס?

"לא, אני לא כועס, ממש לא כועס".

• מה עובר לך בראש כשאתה לבד?

"אני מתגעגע לשרהל'ה, מאוד מאוד מתגעגע אליה. לפעמים אני אפילו מדמיין את הנפילה שלה, זה משהו שקצת מקשה עלי, אבל אני מנסה לדמיין ולחשוב שטוב לה בגן עדן, סבלה קצת, וזה מה שהייתה אמורה לתקן בעולם הזה".

• איך אתה מסביר את העיתוי - דווקא ביום כיפור?

"אומרים שקדושים הולכים ביום כיפור, כמו האדמו"ר מלעלוב. היא רצתה ללכת בלבן, כמו הכהן הגדול. היא הייתה פה בחצר ושיחקה, והלכה למקווה".

• הבנתי שהיה עיכוב בזמן ההלוויה, מה קרה?

"הייתה בעייה עם המשטרה בקשר לגופה, הסתפקו אם לעשות ניתוח, וב"ה החליטו שלא צריך".

• איך אפשר להתחזק אחרי מקרה כזה? איך המשפחה מקבלת את זה?

"אמונה לא קונים במכולת. זה לא קל, זה קשה. אני מאמין באמונה שלמה, עדיין צריך להתחזק עוד ולחזק את המשפחה, זה לא קל בכלל. צריך לדעת שהעולם הזה הוא ארעי,כמו בסוכות שעוברים לדירת ארעי ומרגישים את זה. יש גזירות ואנחנו לא יכולים להבין אותם. אמרתי בהלוויה, שאף אחד לא יתנסה בנסיונות כאלה ואחרים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!