הבישוף כריסוסטומוס האמיץ שהציל את יהודי זקינתוס

יהודי זקינתוס, האי היוני היפה של יוון, חייבים את הישרדותם במהלך הימים האפלים של הכיבוש הגרמני לשני יוונים אמיצים. האי מוכר גם למיליוני יהודים ברחבי העולם על רגע הרואי בזמן, ששינה את מהלך ההיסטוריה של האי לנצח.

זקינתוס, הידועה גם בשם זאנטה, מפורסמת ברחבי העולם בזכות היופי הטבעי הנהדר שלה והאירוח שאין שני לו של האנשים החמימים שלה.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בזמן שבו אכזריותם של הכובשים הנאצים ברחבי אירופה הגיעה לשיא, זקינתוס גילתה גבורה ואומץ רב. ב-9 בספטמבר 1943, (תאריך של היום) במהלך הכיבוש הנאצי של יוון, ביקש המפקד הגרמני של זקינתוס, קצין בשם ברנץ, מראש עיריית האי, לוקאס קרר, לתת לו רשימה מלאה של כל אחד מתושבי האי היהודים. בהלם מהדרישה, ובידיעה מה בוודאי יקרה לכל האנשים הללו, הלך ראש העיר קרר להתייעץ עם הבישוף של האי, כריסוסטומוס.

שניהם קיבלו את ההחלטה האמיצה והמסוכנת בעליל שלא להיענות לבקשתו של ברנץ. הם לא יגלו את שמות התושבים היהודים לגרמנים. למחרת זעם הממשל הגרמני של זקינתוס על ההחלטה שקיבלו ראש העיר והבישוף כריסוסטומוס.

הן ראש העיר קרר והן הבישוף כריסוסטומוס זומנו במהירות להופיע בפני הכובש הגרמני, שם נצטוו להכין מיד את רשימת כל תושבי זקינתוס היהודים. קרר דחה על הסף את הבקשה בשנית. בהפגנה גדולה של אומץ והתרסה בפני הכובשים החזקים של יוון, הגישו ראש העיר והבישוף פיסת נייר פשוטה למפקד הנאצי.

על פיסת נייר זו נכתבו רק שני שמות: ראש העיר לוקאס קרר והבישוף כריסוסטומוס. הבישוף אמר למפקד האי הגרמני שלמרות שהיהודים לא משתייכים לאותה דת עם הנוצרים האורתודוכסים ושאר הנוצרים של האי, יהודים חיו לצד הזקינתונים במשך מאות שנים בצורה הרמונית ושלווה לחלוטין.

כריסוסטומוס אמר לגרמנים שיהודי זקינתוס שווים לשאר האזרחים היוונים של זקינתוס, והסביר שאם יקרה להם משהו רע, הדבר יזיק לכל קהילת האי. בנוסף, כריסוסטומוס גם כתב מכתב אישי שהופנה להיטלר עצמו ובו חשף כי הציב את כל האוכלוסייה היהודית של זקינתוס תחת סמכותו האישית, בתקווה שהמנהיג הגרמני לעולם לא יורה בפומבי על הריגת קהילה שלמה.

הפקידים הגרמנים היו מבולבלים מהצעד הנדיר והמתריס מצד שני המנהיגים היוונים והחליטו לעצור את תוכניותיהם, וביקשו הבהרת
בינתיים, גם קרר וגם כריסוסטומוס מיהרו להסתובב באי, הזהירו משפחות יהודיות ואמרו להן להיעלם ולהסתתר אצל משפחות יווניות שמוכנות לתת להן מקלט או ללכת להרים, שם יהיה קשה לגרמנים למצוא. אותן.

וזה מה שקרה בסופו של דבר. כמעט כל האוכלוסייה היהודית של זקינתוס, שמנתה לא יותר משלוש מאות אנשים פשוט נעלמה. עד מהרה נכנעו הגרמנים למנהיגים היוונים, ולא המשיכו לבקש את הרשימה, ותוכניותיהם נעצרו לצמיתות.

כתוצאה מהמהלך האמיץ של שני האנשים הללו, כל 275 יהודי זקינתוס ניצלו בעוד קהילות יהודיות בחלקים אחרים של יוון נמחקו לחלוטין מהמפה, מיאנינה ועד הערים הגדולות סלוניקי ואתונה. שנה לאחר מכן, באוקטובר 1944, עזבו סוף סוף הגרמנים את האי זאנטה. המשפחות היהודיות של האי שרדו, ובשנים הבאות לאחר הקמת מדינת ישראל, רובם עזבו כדי להתחיל חיים חדשים הפעם בארץ.

עם זאת, יהודי זאנטה מעולם לא שכחו שהסיבה היחידה שמשפחותיהם נשארו בחיים היא בגלל אומץ לבם של ראש העיר קרר והבישוף כריסוסטומוס. עד מהרה זכה לוקאס קרר בתואר "חסיד אומות העולם" מצד יד ושם יחד עם עוד 327 יוונים אמיצים.

במעשה הוקרה נוסף, יהודי זקינתוס תרמו אבנים מיוחדות עבור כנסיית סנט דיוניסיוס של האי, שניזוקה קשות במהלך רעידת האדמה החזקה ב-1953. גם כל הרובע היהודי בבירת האי נהרס ברעידת האדמה ההיא, וקומץ המשפחות היהודיות שנותרו שם עברו לבסוף לאתונה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!